Page 113 - josephus volume one
P. 113
רחש ןב ריאמ
נוסחה שגורה לתחיבתו של מקור אחר .סעיף 305מסתיים ב'כפי שסופר במקום אחר' ,ובכך תוחם
היטב את התחיבה ההיסטורית על מסעי אלכסנדר .הוצאת פסקאות ,305-304המתארות את עלייתו
של אלכסנדר ,אינה פוגמת כהוא זה ברצף הסיפורי .התמרמרותם של זקני ירושלים ( )306עומדת בהיפוך
מושלם ובהתאמה ספרותית לכוונותיו של סנבלט 'שנישואים אלה ישמשו לו ערובה לחיבת העם' (.)303
לאור ניתוח זה מסתבר שסיפור סנבלט ומנשה ( )312-306 ;303-302הוא מקור אחד רציף ,שאינו
קשור כלל לאירועים ההיסטוריים של נפילת האימפריה הפרסית ולכיבושי אלכסנדר .אל תוך מקור
זה תחב יוספוס את המידע על עליית אלכסנדר וראשית כיבושיו ( )305-304כדי למקם את הסיפור על
רקע התמורות המדיניות של הימים ההם ,אם כי כאמור הללו אינן משפיעות כלל על מהלכו של סיפור
סנבלט ומנשה .
מה מקורו של סיפור סנבלט ומנשה? חוקרים רבים נטו לקרוא סעיפים אלו לאור האמור בסוף ספר
נחמיה' :ומבני יוידע בן אלישיב הכוהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי' (נחמיה יג .)28
יוספוס ונחמיה כאחד ,טענו החוקרים ,מספרים על נישואי בן הכוהן הגדול עם בתו של סנבלט .גרץ שילב
בלא קושי בין המקרא ליוספוס וכתב שנחמיה הוא שגירש את מנשה וכוהנים אחרים ,שהיו נשואים
לשומרוניות .מנגד ,כבר באמצע המאה הי"ט כתב ר' נחמן קרוכמאל (רנ"ק) שבשני סנבלט ובשני בנים
לשני כוהנים גדולים עסקינן .ביכלר ,לעומת זאת ,כתב שהמקור לסיפור מנשה וסנבלט הוא גרסה
פרו־שומרונית של המסופר בספר נחמיה .ואולם כפי שכבר העירו חוקרים רבים קשה לראות במעשה
סנבלט ומנשה שאצל יוספוס אהדה כלשהי לשומרונים -סנבלט מוצג כתככן ומנשה כיהודי שסטה
מהדרך הראויה .בשנת 1907משנתגלו מסמכי יב ונודע שבסוף המאה הה' לפה"ס פעלו בשומרון שני
מנשה וסנבלט התרחש באותו פרק זמן שבו התרחש מעשה בגוהי המובא לפני כן (קדמ' יא ,)301–297ויש לתארכו לסוף 2 9
המאה החמישית לפה"ס (שליט ,פרק) ,וראו להלן ,הערה .30 3 0
שוורץ ,באותו הזמן ,עמ' .248עוד על דרכי עבודתו של יוספוס בהבאת מקורות ראו במבוא ד ,1ובערך גיור בית חדייב. 3 1
מרבית החוקרים רואים את 303-302ו־ 312-306שייכים לאותו המקור ,אולם דקסינגר מפצל אותם .לשיטתו303-302 , 3 2
הם חלק ממסורת רחבה יותר ,שייחסה את הקמת המקדש לסנבלט ולאלכסנדר ,ושרידיה נמצאים גם ב־ ,321וב־.324 3 3
לעומת זאת ב־ 312-306מובאת מסורת אנטי־שומרונית ובמרכזה מנשה (דקסינגר ,גבולות ,עמ' ;98-96הנ"ל ,שומרונים, 34
עמ' .)108-105 3 5
טל אילן משערת שביסוד הסיפור עומד מקור אנטי־כוהני ,או אנטי־צדוקי ,שטען שכוהני בית צדוק גרמו פעם אחר פעם 36
לירידת מעמדו של המקדש בירושלים ,וראו בערך בית חוניו.
זו גם מסקנתו של שוורץ ,פפירוסים ,עמ' .121-120
גרץ ,דברי ימי ישראל ,א ,עמ' ,289-288ולכך נוטה גם קירכהיים ,כרמי שומרון ,א ,עמ' .4-3
קרוכמאל ,מורה ,עמ' .39זו גם גישתו של רש"י פין ,היוצא נגד הטוענים שאי אפשר שמקרה דומה של נישואי תערובת
יחזור על עצמו (פין ,דברי הימים ,א ,עמ' .)106-105מן הראוי להדגיש את דברי קרוכמאל ופין כנגד דברי שוורץ שעד שנות
החמישים למאה הכ' שררה הסכמה מלאה שיוספוס ונחמיה עוסקים באותו הסיפור (שוורץ ,פפירוסים ,עמ' ,111-108
ובמיוחד עמ' ,110הערה .)12
על המקור השומרוני ראו ביכלר ,אלכסנדר ,עמ' .10על הזיקה לספר נחמיה ראו שם ,עמ' .21מומיליאנו אימץ עמדה זו
(מומיליאנו ,אלכסנדר ,עמ' .)39-38
על ההיבטים האנטי־שומרוניים כבר עמד מוצו ,מחקרים ,עמ' .200-199גוטמן ,אלכסנדר ,עמ' ,289סבר שמדובר במקור
חסר פניות .צ'ריקובר ,היהודים והיוונים ,עמ' ,34אמנם קיבל את ההנחה שהסיפור על אלכסנדר וייסוד המקדש בהר
גריזים מוצאו מהשומרונים ,אך לדעתו עמדה לפני יוספוס גרסה יהודית .כשר דחה את דברי צ'ריקובר על התשתית
השומרונית של הסיפור ,וטען שהסיפור בתכניו וברוחו הוא אנטי־שומרוני ולא יכול היה להיכתב אלא בידי יהודי (כשר
לא הבחין בין סיפור סנבלט ומנשה לסיפור סנבלט ואלכסנדר [כשר ,אלכסנדר ,עמ' .)]24-23בדומה לו גם גולדשטיין,
102
