Page 114 - josephus volume one
P. 114

‫ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה‬

     ‫אישים בשם דליה ושלמיה בני סנבלט‪ ,‬נוצרה הסכמה רחבה שסנבלט ממסמכי יב הוא סנבלט של ימי‬
     ‫נחמיה‪ ,‬והוא הוא סנבלט שאצל יוספוס‪ ,‬ואם כן באירוע אחד של נישואי תערובת עסקינן‪    .‬בשנת ‪1962‬‬
     ‫התגלו במערה בוואדי דליה שבשומרון פפירוסים וחותמות מהמחצית השנייה של המאה הד' לפה"ס‪,‬‬
     ‫שנזכר בהם שמו של סנבלט‪ .‬פרנק מור קרוס‪ ,‬שהיה שותף לחפירה ולתגליות‪ ,‬חשב שבכך בא הפתרון‬
     ‫לשאלת סנבלט ביוספוס ובנחמיה‪ .‬לדברי קרוס‪ ,‬משיש בידינו ראיות ארכאולוגיות וספרותיות שבהן‬
     ‫מופיע השם סנבלט פעמים מספר‪ ,‬אפשר לקבוע שבשומרון משלה שושלת שהשם סנבלט עבר בה מסב‬
     ‫לנכד‪ ,‬ובעוד שאצל נחמיה ובמסמכי יב מדובר בסנבלט הראשון‪ ,‬שחי בימי נחמיה באמצע המאה הה'‬
     ‫לפה"ס‪ ,‬אצל יוספוס מדובר בסנבלט השלישי שחי באמצע המאה הד' לפה"ס‪    .‬ואכן הראיות החדשות‬
     ‫בתוספת מודעות להבדלים הברורים בין יוספוס לנחמיה (אצל יוספוס חתנו של סנבלט הוא מנשה ‪-‬‬
     ‫אחיו של ידוע‪ ,‬ולא צאצא שלו; יוספוס מספר שסנבלט היה הפחה בשומרון‪ ,‬ואילו דבר זה אינו נאמר כלל‬
     ‫במקרא; יוספוס יודע את שמותיהם של בני הזוג ‪ -‬מנשה וניקאסו ‪ -‬אך במקרא אין לכך זכר) ‪ -‬גרמו‬
     ‫לחוקרים רבים להניח שמדובר בשני אירועים שונים‪    .‬מנגד המשיכו חוקרים אחרים לטעון שהתוספות‬

                                       ‫של יוספוס אינן אלא בגדר הרחבה מדרשית של האמור בספר נחמיה‪   .‬‬

     ‫אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ,87-84‬הדגיש את המגמתיות המצטיירת מהאופי השלילי של סנבלט (תככן וערמומי)‪ ,‬ומייחוס ייסודו‬                         ‫‪3	 7‬‬
     ‫של המקדש השומרוני לנישואי תערובת‪ .‬ואולם יש לשים לב שטענה זו נועדה לקדם את העמדה העקרונית של כשר‬
     ‫וגולדשטיין שמדובר בסיפור אחיד‪ .‬טרופר‪ ,‬שמעון הצדיק‪ ,‬עמ' ‪ ,165-164‬מקבל את הניתוח האנטי־שומרוני של גולדשטיין‬                    ‫‪	38‬‬
     ‫וכשר‪ ,‬אך גם תומך בגישת המקורות של ביכלר‪ ,‬ועל כן הוא רואה במפגש סנבלט ואלכסנדר הדים למקור אנטי־שומרוני‬                        ‫‪	39‬‬
                                                                                                                                  ‫‪	40‬‬
                                                          ‫שעמד לפני יוספוס‪ .‬עמדה קרובה לכך גם אצל פומר‪ ,‬יוספוס‪ ,‬עמ' ‪.134‬‬
     ‫שוורץ‪ ,‬פפירוסים‪ ,‬עמ' ‪ .110-109‬עם זאת‪ ,‬בפרסום הראשוני של זכאו‪ ,‬סנבלט נזכר בזיקה לנחמיה‪ ,‬ולא נאמר דבר על‬
     ‫זיקתו לסנבלט שאצל יוספוס (זכאו‪ ,‬שלשה פפירוסים‪ ,‬עמ' ‪ .)16‬גם בדברים שנשא ג'ורג' פוט מור ב־‪ 28‬בדצמבר ‪1907‬‬
     ‫הוא זיהה את סנבלט של יב עם זה הנזכר בנחמיה ולא הזכיר את סנבלט של יוספוס (מור‪ ,‬פפירוס‪ ,‬עמ' ‪ .)xxi‬כמדומני‬
     ‫שהראשון שעמד על משמעות התגלית היה גמ"פ סמית'‪ ,‬שבשנת ‪ 1908‬כתב שהפפירוסים מאשרים שהתיארוך על פי‬
     ‫נחמיה עדיף מזה של יוספוס (סמית'‪ ,‬מקדש יהודי‪ ,‬עמ' ‪ .)451‬במהדורתו של קאולי יש דיון מסודר בשאלה זו ומסקנתו‬
     ‫שיוספוס טעה במאה שנים‪ .‬הוא דחה את האפשרות שהיו שני סנבלטים ושני מקרי נישואי תערובת (קאולי‪ ,‬פפירוסים‪,‬‬
     ‫עמ' ‪ .)110‬מכל מקום‪ ,‬הסכמה זו לא הייתה כללית וחד־משמעית‪ .‬צ'רלס טורי‪ ,‬סנבלט‪ ,‬טען גם כן לקיומו של מקרה‬
     ‫אחד של נישואי תערובת‪ ,‬אבל כוונתו הייתה לזה המתואר אצל יוספוס‪ .‬טורי סבר שסנבלט של יוספוס וסנבלט החורוני‬
     ‫(נחמיה יג ‪ )28‬חד הם‪ ,‬והלה פעל בימי דריווש השלישי; זאת בהתאם לגישתו העקרונית שהפרקים האחרונים של נחמיה‬
     ‫(ז‪-‬יג) הם מעשה ידיו של בעל דברי הימים ולא של נחמיה עצמו‪ .‬גוטמן‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ,290-289‬הפריד בין סנבלט של‬
     ‫ימי נחמיה (שנזכר‪ ,‬להבנתו‪ ,‬בתעודות יב) לבין זה של יוספוס שחי בימי אלכסנדר‪ ,‬וסבר שאין מניעה לטעון שמקרה‬

                                                                                                     ‫נישואי התערובת חזר על עצמו‪.‬‬
     ‫קרוס‪ ,‬פפירוס‪ ,‬עמ' ‪ ,121-120‬הגיע למסקנה זו כבר בפרסום הראשון משנת ‪ ,1963‬ובפירוט רב יותר בהמשך (קרוס‪,‬‬
     ‫היבטים; הנ"ל‪ ,‬שומרון וירושלים)‪ .‬התזה שלו התקבלה על דעת חוקרים רבים (ראו למשל מור‪ ,‬משומרון לשכם‪ ,‬עמ' ‪53-‬‬
     ‫‪ ,36‬ומחקרים נוספים הנזכרים אצל שוורץ‪ ,‬פפירוסים‪ ,‬עמ' ‪ ,112‬הערה ‪ .)17‬לא כל החוקרים קיבלו את התזה בדבר שלושה‬
     ‫מושלים בשם סנבלט‪ ,‬ובייחוד דחו את דברי יוספוס כעדות לקיומו של סנבלט השלישי‪ .‬ראו אשל‪ ,‬מושלים; גראבי‪ ,‬יוספוס‪,‬‬
     ‫עמ' ‪ .242-236‬ז'אן דוסק‪ ,‬פפירוסים‪ ,‬עמ' ‪ ,549-545‬עסק בפרסום הפפירוסים של ואדי דליה והגיע למסקנה שלעת עתה‬
     ‫אנו יודעים רק על סנבלט אחד‪ ,‬הוא סנבלט החורוני שפעל באמצע המאה הה' לפה"ס בזמנו של נחמיה‪ ,‬ונראה שזו אף‬

                                                                                           ‫עמדתו של פומר‪ ,‬יוספוס‪ ,‬עמ' ‪.150-147‬‬
           ‫לרשימת התומכים בגישה זו ראו פומר‪ ,‬יוספוס‪ ,‬עמ' ‪ ,114-113‬ויש להוסיף את מור‪ ,‬משומרון לשכם‪ ,‬עמ' ‪.42-39‬‬
     ‫גראבי‪ ,‬יוספוס‪ ,‬עמ' ‪ .237‬אמנם גראבי מדגיש באותו מקום שהוא מניח שליוספוס היה מקור שונה ומורחב של מעשי‬
     ‫נחמיה (לימים סייג גראבי‪ ,‬עזרא־נחמיה‪ ,‬עמ' ‪ ,83‬את דבריו עוד יותר)‪ .‬לדעת קרטווייט‪ ,‬מוצא השומרונים‪ ,‬עמ' ‪,96-90‬‬
     ‫היה יוספוס יכול להגיע לכל המסקנות הכרונולוגיות על ידי קריאה צמודה בספר נחמיה‪ .‬לחוקרים נוספים התומכים‬

                                                                                   ‫בטענת גראבי ראו פומר‪ ,‬יוספוס‪ ,‬עמ' ‪.113-112‬‬

‫‪103‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119