Page 111 - josephus volume one
P. 111
רחש ןב ריאמ
או גרסות של ספרים אלו .לאחר שיוספוס מסיים לספר את סיפור מגילת אסתר (קד' יא )296אין
למצוא עוד מקבילות של ממש לספרי המקרא בגרסותיהם הידועות לנו .למרות זאת ,נראה שיוספוס
התאמץ ,באפיזודות החותמות את הספר ,לקשור בין העולם המקראי לבתר־מקראי .שני עניינים עומדים
במוקד תשומת הלב של יוספוס בתיאור שיבת ציון :בעיית הנשים הנכריות ,שנידונה בהרחבה בזיקה
לעזרא ,והיריבות עם עמים וקבוצות אחרות ,ובפרט השומרונים .שתי בעיות אלו שבות ועולות בסיפור
סנבלט של יוספוס ,כאשר הן כרוכות זו בזו .סנבלט מציע את בתו למנשה ,אחיו של הכוהן הגדול ,מתוך
תקווה לרכוש השפעה על הציבור היהודי .אולם היהודים מגרשים את מנשה בשל נישואיו לנכריה,
ובעקבות זאת נרקמת המזימה להקים מקדש בהר גריזים ,שבראשו יעמוד אותו מנשה ,והוא ישרת
כוהנים וישראלים שעמדו בקשרי חיתון עם השומרונים .על מנת לעמוד על האופן שבו יוספוס מחבר את
שני הנושאים הללו ,יש להתחקות אחר דרכו בצירוף ,בעריכה ובעיבוד של המקורות לסיפור אלכסנדר.
בשנת 1898הציע אדולף (אברהם) ביכלר ,שסיפורו של יוספוס מורכב משלושה מקורות ,האחד
שומרוני והשניים האחרים יהודיים .המקור השומרוני עסק במעשי סנבלט ובאישור להקמת מקדש
שומרוני; מקור יהודי אחד סיפר על מפגש אלכסנדר עם הכוהן הגדול ,והמקור היהודי האחר הוא
סיפור אנטי־שומרוני על מפח הנפש שהנחיל אלכסנדר לשומרונים .חוקרים אחרי ביכלר הציעו חלוקות
מפורטות יותר ,ובייחוד הדגישו את קיומו של מקור נוסף :היסטוריונים נכרים שמהם שאב יוספוס את
מקובל היום להניח שיוספוס השתמש בעיקר בעזרא החיצוני לצורך כתיבת מרבית קדמ' יא ( 158-1פומר ,יוספוס ,עמ' 2 0
.)82-81אשר לנחמיה המצב מורכב יותר .יוספוס מזכיר רק אפיזודות אחדות מספר נחמיה (קדמ' יא ,183-159המקביל
לנחמיה א-ז ;4יג [ 12-10בדילוגים והשמטות]) .אין הוא מודע לקשר בין עזרא לנחמיה או לתפקידו של נחמיה בפרשת 21
נישואי התערובת ,ואין כל ביטחון שהוא היה מודע לכך שבין מתנגדי החומה בלט במיוחד אחד בשם סנבלט (נחמיה 22
ד ;1ו ;1ובמיוחד ו .5אכן אצל יוספוס נזכר אדם בשם [ Σαμβᾷקדמ' יא ,]118על פי מהדורת ניזה .בשם זה יש חילופי
נוסח רבים ,ויש הסוברים שהכוונה לסנבלט [ראו חילופי הנוסחאות והזיהוי עם סנבלט אצל מרקוס בקדמוניות היהודים,
מהדורת לוב ,ו ,עמ' ,371-370והערה ,]cאולם יש גם הצעה שזהו שתר־בוזני -ההצעות השונות אצל פומר ,יוספוס,
עמ' .)95לפיכך יש המטילים ספק אם יוספוס הכיר בכלל את ספר נחמיה בנוסח המסורה או השבעים (גראבי ,עזרא־
נחמיה ,עמ' .)84-83פלדמן ,לעומת זאת ,הציע הנמקות שונות לכל הסטיות והשינויים של יוספוס מהתיאור המקראי
של נחמיה (פלדמן ,מקרא משוכתב ,עמ' .)499-489ראו גם הביקורת של פלדמן על השוללים את היכרותו של יוספוס
עם ספר עזרא־נחמיה (שם ,עמ' ,489הערה .)2פומר סובר שיוספוס הכיר רק חלקים מנחמיה (פומר ,יוספוס ,עמ' ,82
.)99-98מעשה אסתר ומרדכי מבוסס בעיקרו על מגילת אסתר בנוסח השבעים (פלדמן ,מקרא משוכתב ,עמ' .)36-35
אף שנישואי תערובת היו בעבור יוספוס ,שכתב את קדמוניות גם לקהל נכרי (להלן ,הערה ,)155עניין רגיש ,בכל זאת
הוא מקדיש לנושא מקום נרחב (קדמ' יא .)153-139פלדמן ,מקרא משוכתב ,עמ' ,485-483טוען שיוספוס מעדן ומרכך
את מעשי עזרא .כריסטין הייז ,טומאת נכרים ,עמ' ,71-70ציינה ,שיוספוס הגביל את המונח 'זרע הקדש' ואת האיסור
על נישואי תערובת לכוהנים בלבד .העניין השומרוני תופס גם הוא מקום בולט בדברי יוספוס .בכל הפעמים שהוא מזכיר
את התנגדותם של שכני היהודים לבניית המקדש והחומה בירושלים ,הוא מונה ביניהם את השומרונים ,אף שהללו לא
נזכרו בהכרח במקרא ,והוא אף מדגיש את חלקם בהתנגדות זו' :וכאשר ירו את יסודות בית המקדש ושקדו מאד על בניינו,
דרשו הגויים אשר מסביב ,ובייחוד הכותים ( '...קדמ' יא .)19השומרונים הם שהסיתו את יתר שכני היהודים להתלונן
עליהם אצל דריווש (שם ,)97 ,88 ,וראו גם קדמ' יא ,174 ,114וראו פומר ,יוספוס ,עמ' .102-101
על אף שהחלוקה למקורות מזוהה עם ביכלר ,למעשה העלה השערה זו הנרי בווה קודם לכן (בווה ,אלכסנדר) .מעניין
גם לקרוא את הוגו וילריך ,שפרסם את ספרו מספר שנים לפני מאמרו של ביכלר .מדברי וילריך ,יהודים ויוונים ,עמ' ,7-6
משתמע שהוא היה מודע לאפשרות שסיפור זה חובר ממקורות שונים כדרכו של יוספוס ביתר ספריו .מכל מקום ,מסקנתו
היא שכל הסיפור (קדמ' יא )347-302לקוח ממקור יהודי כלשהו ,המאופיין בחוסר הבנה היסטורית ,והוא טורח לציין
שדבר זה מאפיין את כל הכתבים היהודיים מתקופת בית שני.
100
