Page 116 - josephus volume one
P. 116
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
מובנת בלי הרקע המקדים על הצלחת אלכסנדר בקרב איסוס (317-316 ;314א) ,ובמידה רבה ניטל
עוקצו של הסיפור בלא האפיזודה המתארת את סירובו של הכוהן הגדול לסייע לאלכסנדר (317ב.)320-
חשוב מכך ,אי אפשר לקשור בין ציפיית סנבלט להצלחת דריווש ( )315או לייאוש ממנו ( )321בלי הרקע
ההיסטורי המתאר את הצלחות אלכסנדר ( .)320–316בה בעת אי אפשר לראות בסעיפים המספקים
את הרקע ההיסטורי (317-316 ;314א) והספרותי (317ב )320-חלק מסיפור סנבלט ואלכסנדר .סנבלט
אינו נזכר בהן ובמקומו אנו מתוודעים אל הכוהן הגדול היהודי .יש גם בעיה כרונולוגית :סעיף 320
מסתיים בכיבוש עזה ,ואילו 321נפתח בהגעת סנבלט לצור -כתשעה חודשים לפני כן .מנגד ,קשה
להניח שסעיפים 315ו־ 321הם חלק מרצף מקורי שעמד באופן עצמאי לפני יוספוס ,שהרי אם כך לא
היה יוספוס קוטע את הסיפור ויוצר בעיה כרונולוגית בסיפור שלו .מסתבר שתיאור כיבושי אלכסנדר
לקוח מתוך היסטוריון או היסטוריונים של ימי אלכסנדר ,ואילו ההתייחסויות לסנבלט הן ממקור אחר.
ההיזקקות לחלקים הקודמים של דברי יוספוס עולה גם בהמשך סיפור סנבלט ואלכסנדר .בסעיפים
323-322מציג סנבלט לאלכסנדר את הנימוקים להקמת מקדש שומרוני ,המבוססים על סיפור סנבלט
ומנשה )1( :מנשה ,חתנו של סנבלט ,מעוניין בהקמת המקדש השומרוני מפני שיש לו תומכים רבים;
( )2לאלכסנדר תצמח תועלת מפירוד בקרב היהודים .שני הנימוקים קשורים למה שכבר נאמר לעיל
בעניין מוצאו של מנשה ומעבר כוהנים וישראלים מירושלים לשומרון .הקשר בין סיפור סנבלט ומנשה
לסיפור סנבלט ואלכסנדר מתגלה בעוד פרט :בסעיף 324מסופר שסנבלט עצמו בנה את המקדש לטובת
בתו ,ואכן ב־ 310הבטיח סנבלט למנשה את הכהונה ואת הקמת המקדש 'אם [רק] ירצה לדור עם בתו'.
בידי מי חוברו איפוא קטעים אלו (325-321 ;315א)? ברור שסיפור סנבלט ואלכסנדר אינו סיפור
שומרוני .הנימוק השומרוני להקמת מקדש על הר גריזים הוא כמובן קדושתו של המקום .ואולם נימוק
זה אינו נרמז כלל בסיפור ,והסיבות שמציע סנבלט להקמת המקדש נעות על הרצף שבין תככנות
למגלומניה .הואיל ואין משמעות לסיפור סנבלט ואלכסנדר בלי כל פרטי סיפור סנבלט ומנשה והרקע
ההיסטורי של כיבושי אלכסנדר ,אזי המועמד הסביר ביותר ליצירת קטעים אלו הוא יוספוס עצמו .
ואמנם שיקול זה הניע את ביכלר ,אלכסנדר ,עמ' ,8לכלול את תיאור ניצחונותיו של אלכסנדר ( )316 ,314-313במקור 4 8
השומרוני .משהו מגישה זו מצוי גם אצל דקסינגר ,המצרף את 316ל־ 315כחלק ממסורת מנשה (דקסינגר ,גבולות ,עמ' 49
50
;96הנ"ל ,שומרונים ,עמ' ,)122אך כפי שנראה להלן ,אי אפשר לקבל גישה זו. 5 1
על הבעיה הכרונולוגית כבר עמד ביכלר ,אלכסנדר ,עמ' ,5-4והיא שימשה לו הוכחה לקיומם של מקורות שונים .ראו גם
52
כהן ,אלכסנדר ,עמ' ;43נודה ,מחקר ,עמ' ;131שוורץ ,פפירוסים ,עמ' .122
אכן ביכלר ,אלכסנדר ,עמ' ,25לא ראה בקטעים אלה פולמוס יהודי ,אלא חלק ממקור שומרוני שרצה לפאר את מקדש
הר גריזים בעיני היהודים על ידי ייחוסו לאלכסנדר ,וראו תמיהתו של שוורץ ,פפירוסים ,עמ' ,120הערה .39
דקסינגר ראה בחלק מהסעיפים הללו ביטוי למסורת יהודית המתנגדת למעשי מנשה ,וציין שהיא מכירה את מה שהוא
כינה 'מסורת סנבלט' .הוא אף תיארך את המסורת הזו לסוף המאה השלישית לפה"ס (דקסינגר ,גבולות ,עמ' ;98-97
הנ"ל ,שומרונים ,עמ' .)125ואולם ראו הביקורת על שיטת המקורות של דקסינגר ,ובייחוד על השחזור שהוא מציע
להקמת המקדש השומרוני ,הלטגרן ,מברית דמשק ,עמ' .196-190
על 315כתוספת של יוספוס כבר עמד בספרוינד ,אלכסנדר ,עמ' ( 15-14אם כי הוא היה בטוח רק לגבי 315א ,ואת 315ב
כתרומתו של יוספוס הוא העמיד בספק); נודה ,מחקר ,עמ' .130לגבי 325-321א ,שוורץ מפצל סעיפים אלו .לשיטתו
הסעיפים ,321ו־ 324הם שרידים של מסורת שומרונית נפרדת על אלכסנדר וסנבלט (שוורץ ,פפירוסים ,עמ' ,)120ורק
סעיפים 323-322הם מידי יוספוס או מקור יהודי שקדם לו ,שהתנגד למקדש השומרוני (שם ,עמ' ,123 ,120הערה .)47
נראה לי שהבחנות אלו קוטעות ומפרקות את הטקסט יתר על המידה .כך הביטוי 'התייאש מדריווש' ( )321מובן רק על
רקע האמון הקודם של סנבלט בדריווש ( ,)315שנכתב בידי יוספוס .סעיף 324מזכיר את מנשה ועל כן שומה עליו להכיר
105
