Page 115 - josephus volume one
P. 115
רחש ןב ריאמ
במאמר מקיף ומפורט בחן שוורץ את האפשרויות השונות והגיע למסקנה שסיפורו של יוספוס
והפסוק מספר נחמיה הם שני תיאורים שונים של אותו האירוע ,שהתרחש במאה החמישית לפה"ס.
ממצאי ואדי דליה והעדות על קיומו של סנבלט בימי אלכסנדר רק מסבירים מדוע שילב יוספוס בטעות
את הסיפור על מנשה וסנבלט במסגרת הכרונולוגית הזאת .שוורץ צודק ודאי בטענת אי־ההיכרות של
יוספוס עם ספר נחמיה שבידינו ,שהרי לו היה מכירו ,היה עליו לקשור את סנבלט לנחמיה .מכל מקום,
יש היבט משותף לפרשת הנישואין בספר נחמיה ולמקור שעליו נשען יוספוס ,שטרם נידון.
שאלת המקורות של יוספוס לימי עזרא ונחמיה ,והשימוש בספר עזרא ונחמיה שבידינו ,היא סבוכה .
מכמה מקומות עולה שיוספוס הכיר את הפחה נחמיה ואת פעלו ויש קרבה לא מבוטלת בין דברי יוספוס
לתיאור המקראי של מעשי נחמיה ,וכך גם בפרשת נישואי מנשה .החוקרים אמנם התרשמו מאוד
מהסתירה בין מיקום הפרשה בימי נחמיה (אמצע המאה החמישית לפה"ס) או בימי אלכסנדר (לקראת
סוף המאה הרביעית לפה"ס) ,ומראשית העת החדשה נעשו ניסיונות לתאם בין המקורות .אבל יש
להדגיש שמבחינה ספרותית (גם אם לא כרונולוגית) ,הן אצל יוספוס והן בספר נחמיה פרשת נישואיו
של בן הכוהן הגדול לבתו של סנבלט ניצבת בסוף תיאור התקופה הפרסית .נראה אפוא שיש כאן
יותר מהעתקה גרדא של האירועים בלמעלה מ־ 100שנה .גם אם לרשותו של יוספוס עמד מקור אחר
(ולא נחמיה יג) לתיאור פרשת מנשה וסנבלט ,הוא קיבל את סדר הזמנים היחסי (גם אם לא המוחלט)
של המקרא .ייחודו של יוספוס הוא בבחירה לשלב פרשה זו לא רק במסגרת הכרונולוגית של סוף
האימפריה הפרסית ,שהרי דבר זה כבר נרמז ממיקומה בסוף ספר נחמיה או במקור המקביל שעמד
לרשותו ,אלא בשיבוץ הסיפור לתוך עלילת כיבושי אלכסנדר.
כאמור אין סיפור מנשה וסנבלט ( )312-306 ;303-302קשור בהכרח למסע אלכסנדר ,אך בהמשך
דברי יוספוס נפגש סנבלט עם אלכסנדר ונשא ונתן עמו .מהיכן שאב יוספוס את המידע על יחסי סנבלט
ואלכסנדר (325-321 ,315א)? אין להבין את סיפור סנבלט ואלכסנדר בלי ההערות ההיסטוריות שמפזר
יוספוס על מסע אלכסנדר .המתנת סנבלט לניצחון דריווש ( )315אינה מובנת בלי הפסקאות הקודמות
על כיבושי אלכסנדר ( .)314-313 ;305-304בדומה לכך פגישת אלכסנדר וסנבלט (325-321א) ,אינה
שוורץ ,פפירוסים ,עמ' ( 125-119גם רייט ,זהות ,עמ' ,268-261סבור שמדובר בתיאורים שונים של אותו האירוע, 41
ובעקבותיו פומר ,יוספוס ,עמ' ,118-117אבל ראו להלן ,הערה .)44לגבי אי־ההיכרות של יוספוס עם נחמיה יג ראו
4 2
שוורץ ,פפירוסים ,עמ' .127-126 4 3
לשאלה זו ראו גראבי ,עזרא־נחמיה ,עמ' .85-79
השימוש של יוספוס בעזרא החיצוני מוכח ואינו צריך סימוכין ,ועם זאת אי אפשר לשלול היכרות שלו גם עם ספר עזרא־ 44
נחמיה .הדיווח של יוספוס על מעשי נחמיה (קדמ' יא )183-154קרוב למסופר בנחמיה א-ח ,אם כי לא על פי הסדר 45
46
שבמקרא.
רייט ,זהות ,עמ' ,263הערה .62אם דבריו של רייט ,זכר נחמיה ,על קדמותם של זיכרונות נחמיה (ובכלל זה נחמיה יג )28 4 7
נכונים ,אזי קשה להניח שיוספוס לא הכיר אותם.
לדיון בניסיונות אלו ראו ווגסטף ,תשובה ,עמ' ;10-9הנ"ל ,תשובה למכתב ,עמ' ;47-45לויד ,מכתב ,עמ' .12-11הטענה
בזכות קיומם של שני סנבלטים נמצאת כנראה לראשונה אצל איזק ווסיוס ,שבעים ,עמ' .149
הצעה זו ממצעת בין גישותיהם של שוורץ ושל רייט .שוורץ סבור שהאירוע התרחש במאה הה' לפה"ס ויוספוס העתיקו
לימי אלכסנדר (לעיל ,הערה ,)41ואילו רייט ,זהות ,עמ' ,268סבור שנישואי בן הכוהן הגדול ובתו של סנבלט אירעו
באמצע המאה הרביעית לפה"ס .ואולם נראה לי שהמוקד איננו התיארוך המוחלט אלא התיארוך היחסי ,ובנקודה זו יש
הסכמה בין יוספוס לבין המקור המקראי או המעין־מקראי המשתקף ממנו ,וראו להלן.
הניתוח להלן מבוסס על שוורץ ,פפירוסים ,עמ' ,122-119אך שונה ממנו בעניין אחד שיידון בהמשך.
104
