Page 110 - josephus volume one

‫ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה‬

‫אצל יוספוס‪ .‬אדרבא‪ ,‬בתחילת קדמוניות היהודים הוא מבהיר כי לדידו כל ההיסטוריה‪ ,‬מבריאת האדם‬
‫ועד ימיו שלו‪ ,‬היא אחת‪ ,‬והוא עתיד לספרה בהסתמך על כתבי הקודש‪ .‬ועם זאת‪ ,‬יוספוס יודע היטב‬
‫שהמקרא מכיל ‪ 22‬ספרים המתארים‪ ,‬על פי דבריו‪ ,‬את ההיסטוריה מאדם הראשון ועד ארתחששתא‬
‫(נ"א א ‪ .)42-38‬כאשר הוא מגיע לסוף התקופה הפרסית הוא ניצב אפוא בפני בעיה בעלת שני פנים ‪-‬‬
‫היסטוריוגרפית‪ :‬על אילו מקורות הוא עשוי להסתמך? ותאולוגית‪ :‬מהו ערכה של ההיסטוריה הבתר־‬
‫מקראית? הואיל ואין יוספוס מגלה ולו ברמז שההיסטוריה הבתר־מקראית‪ ,‬וביתר דיוק זו שמתחילה‬
‫מימי אלכסנדר ואילך‪ ,‬שונה במשהו מזו שקדמה לה‪ ,‬יש לקרוא את סיפור אלכסנדר כגשר היסטוריוגרפי‬
‫והיסטוריוסופי מהעולם המקראי לעולם הבתר־מקראי‪ .‬גשר זה‪ ,‬שבנה יוספוס‪ ,‬נתפס בעיניו כהמשך‬
‫מפעלם של הנביאים ומטעין את ההיסטוריה של ימי בית שני במשמעות דתית‪ .‬בסעיף זה נעמוד על‬

‫אבני הבניין של גשר זה וכיצד יוספוס הרכיבן‪.‬‬
‫מרבית ספר יא של קדמוניות היהודים‪ ,‬המתאר את התקופה הפרסית‪ ,‬מבוסס על ספרים מקראיים‬

‫התקופה הפרסית ‪ 52‬שנה בלבד‪ ,‬הרי תאריך זה חל ארבע שנים בלבד לפני בואו של אלכסנדר‪ .‬אם כן סוף המקרא הוא‬ ‫‪ 17‬‬
‫גם סוף התקופה הפרסית (מיליקובסקי‪ ,‬סוף הנבואה‪ ,‬עמ' ‪ ;87-83‬הנ"ל‪ ,‬סדר עולם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.)530-520‬‬ ‫‪ 18‬‬
‫קדמ' א ‪ ;13‬קדמ' כ ‪ ;261‬נ"א א ‪.1‬‬
‫‪ 19‬‬
‫על חוסר ההבחנה של יוספוס ראו מייסון‪ ,‬קאנון‪ ,‬עמ' ‪ .229-228‬אברהם שליט טען‪ ,‬שקדמוניות היהודים מורכב משתי‬
‫חטיבות היסטוריוגרפיות‪ .‬הראשונה מכילה את קדמ' א ‪–27‬יא ‪ ,303‬ובה התקופה המקראית המאופיינת בנבואה‪ .‬בחטיבה‬
‫השנייה נכלל קדמ' יב ‪–237‬סוף קדמ' כ‪ .‬חטיבה זו עוסקת בתקופה שמגזרות אנטיוכוס ועד פרוץ המרד הגדול והיא‬
‫מתאפיינת‪ ,‬לדעת שליט‪ ,‬בתפיסה היסטוריוגרפית שונה‪ .‬בין שתי החטיבות נמצא חומר בעל צביון אגדי (הקדמת שליט‬
‫לקדמוניות‪ ,‬עמ' ‪ .)xvii-xv‬ואולם הבחנתו של שליט אינה מעוגנת בדברי יוספוס או באופן שבו חילק את חיבורו‪ .‬חוקרים‬
‫שעסקו בגישתו של יוספוס עצמו לעריכת קדמוניות הדגישו שהוא חילק את חיבורו לשניים‪ .‬עשרת הספרים הראשונים‬
‫עוסקים בימי בית ראשון ועשרת האחרונים בבית שני (בילדה‪ ,‬יוספוס בין ירושלים ורומא‪ ,‬עמ' ‪ ;89-92‬פלדמן בהקדמתו‬
‫לקדמוניות ‪ ,4–1‬מהדורת מייסון‪ ,‬עמ' ‪ ,)xxii-xx‬אבל יש להדגיש שחלוקה זו אינה חופפת את החלוקה לתקופה המקראית‬
‫ולבתר־מקראית‪ ,‬שהרי מרבית קדמוניות יא מבוסס על ספרי המקרא (עזרא‪ ,‬נחמיה‪ ,‬דניאל ואסתר)‪ ,‬ורק בסופו יש חומר‬
‫שאינו מקראי (בניגוד לדברי בילדה‪ ,‬יוספוס בין ירושלים ורומא‪ ,‬עמ' ‪ .)90-89‬על התפיסה האחדותית של קדמוניות‬

‫היהודים ראו גרא‪ ,‬אחדות‪ ,‬ובמיוחד עמ' ‪ .126-125‬ואולם אין גרא מתייחס לשאלת המקורות‪.‬‬
‫מייסון‪ ,‬קאנון‪ ,‬עמ' ‪ ,224-222‬והספרות שבעמ' ‪ ,224‬הערה ‪ .20‬לכאורה יוספוס מבחין בין ההיסטוריוגרפיה המקראית‬
‫למה שאחריה‪' :‬אמנם מאז ארתכסרכסס ועד זמננו נכתבו עוד כל מיני ספרים‪ ,‬אך אף לא אחד מהם נמצא ראוי לאמון‬
‫כמו הספרים הקודמים‪ ,‬כי פשוט לא היו הם יורשים נאותים לנביאים' (נ"א א ‪ .)41‬ואולם מתברר שיוספוס חשב שסוג‬
‫מסוים של רשימות ראוי לאמון‪ :‬רשימות הכוהנים הגדולים המשתרעות על פני למעלה מאלפיים שנה‪ .‬הוא אף טוען‬
‫שלרשימות אלו יש אותה הסמכות כמו לדברי הנביאים (נ"א א ‪ .)37–36‬בילדה הסיק מכך בצדק שיוספוס בעצם טוען‪,‬‬
‫שכל כותבי ההיסטוריה היהודית מימות משה ועד ימיו היו אנשים בעלי השראה אלוהית ועל כן דבריהם ראויים לאמון‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬ההסתייגות של יוספוס מכותבי ההיסטוריה הבתר־מקראיים נוגעת בעיקר לפערים ביניהם (בילדה‪ ,‬נגד אפיון‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .)103-101‬ואכן יוספוס עצמו סבר כנראה‪ ,‬שגם אם הנבואה הספרותית אמנם פסקה‪ ,‬האל ממשיך להתגלות באמצעות‬
‫נבואה הניתנת לבודדים‪ .‬הספרות בעניין הנבואה אצל יוספוס היא רבה ביותר‪ .‬ראו הסקירה והספרות במהדורת כשר‪,‬‬
‫נגד אפיון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .71-70‬ראו במיוחד את דברי רבקה גריי ולסטר גראבי‪ ,‬שמקרבים את הנבואה המקראית לזו הבתר־‬
‫מקראית בשונה מגישת פלדמן (גריי‪ ,‬דמויות נבואיות‪ ,‬עמ' ‪ ;36-24‬גראבי‪ ,‬יוספוס הנביא; פלדמן‪ ,‬נביאים ונבואה‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .)407-400‬ראו לאחרונה הסקירה המקיפה של קוק‪ ,‬שאלה‪ ,‬עמ' ‪ ,148-122‬וכן הדיון בערכים יוחנן ובת הקול הקרע עם‬
‫הפרושים והנבואה לאספסיינוס‪ .‬בשונה מחכמים‪ ,‬שטענו להפסקת האורים והתומים בבית שני (תוספתא‪ ,‬סוטה יג‪ ,‬ב)‪,‬‬
‫יוספוס מספר שהאורים ותומים פסקו ‪ 200‬שנה לפני זמנו (קדמ' ג ‪ ,)218‬וככל הנראה כוונתו לימי יוחנן הורקנוס בסוף‬
‫המאה הב' לפה"ס (אלון‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,33-32‬וראו הערך יוחנן ובת הקול)‪ .‬על הפרשנויות השונות לדברי יוספוס‬

‫ראו קדמוניות ‪ ,4–1‬מהדורת מייסון‪ ,‬עמ' ‪ ,290-289‬הערה ‪.574‬‬

‫‪99‬‬