Page 120 - josephus volume one
P. 120

‫ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה‬

                           ‫המקור‬                     ‫נושא‬    ‫סעיפים‬
‫סיפור יהודי קדום א (~נחמיה יג)‪1‬‬             ‫סנבלט ומנשה‬     ‫‪303-302‬‬
                                          ‫עליית אלכסנדר‬     ‫‪305-304‬‬
              ‫היסטוריונים יוונים‪2‬‬           ‫סנבלט ומנשה‬     ‫‪312-306‬‬
‫סיפור יהודי קדום א (~נחמיה יג?)‬          ‫מסעות אלכסנדר‬      ‫‪314-313‬‬
                                         ‫סנבלט ואלכסנדר‬
               ‫היסטוריונים יוונים‬        ‫כיבושי אלכסנדר‬          ‫‪315‬‬
                           ‫יוספוס‬  ‫אלכסנדר והכוהן הגדול‬    ‫‪317-316‬א‬
                                           ‫אלכסנדר בעזה‬    ‫‪317‬ב‪319-‬‬
               ‫היסטוריונים יוונים‬        ‫סנבלט ואלכסנדר‬
   ‫סיפור יהודי קדום ב ‪ /‬יוספוס‪3‬‬       ‫אלכסנדר בצור ועזה‬          ‫‪320‬‬
                                   ‫אלכסנדר והכוהן הגדול‬     ‫‪324-321‬‬
               ‫היסטוריונים יוונים‬  ‫אלכסנדר והכוהן הגדול‬
                           ‫יוספוס‬   ‫אלכסנדר והשומרונים‬           ‫‪325‬‬
                                                            ‫‪328-326‬‬
               ‫היסטוריונים יוונים‬                   ‫סיכום‬   ‫‪339-329‬‬
                          ‫יוספוס‪4‬‬                           ‫‪345-340‬‬
                                                            ‫‪347-346‬‬
              ‫סיפור יהודי קדום ב‬
                           ‫יוספוס‬
                           ‫יוספוס‬

        ‫כפי שציינתי לעיל‪ ,‬הדמיון בין נחמיה יג ליוספוס נובע כנראה משימוש של יוספוס במקור דומה לנחמיה יג אך לא במקרא עצמו‪.‬‬                            ‫	‪1‬‬
‫הכינוי 'היסטוריונים יוונים' משמעו שיוספוס שאב את המידע מהיסטריונים יוונים שעסקו במסע אלכסנדר‪ .‬את המידע הזה הוא סיכם‪,‬‬                                ‫	‪2‬‬
‫עיבד ושיבץ במקומות המתאימים‪ ,‬על פי הבנתו‪ .‬חשוב להדגיש שיוספוס לא 'תחב' לתוך סיפורו פסקאות או משפטים שלמים מתוך כתבי‬
                                                                                                                                                    ‫	‪3‬‬
                                                                                                                             ‫ההיסטוריונים היוונים‪.‬‬  ‫‪	4‬‬
                                                            ‫על המקור היהודי האפשרי שעמד ברקע הסיפור של יוספוס ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.63‬‬
‫הסעיפים הללו אמנם מבוססים על סיפור יהודי על המפגש בפועל בין אלכסנדר לכוהן‪ ,‬אבל ייחוס מעשי הכוהן להתגלות האל והתוספות‬

                                                                                     ‫העריכתיות הן של יוספוס בהתאם למטרותיו הספרותיות‪.‬‬

          ‫בתארו את סופה של התקופה הפרסית וכיבושי אלכסנדר עמדו לרשות יוספוס שלושה מקורות‪:‬‬
          ‫(‪ )1‬הסיפור על נישואי בן הכוהן הגדול עם בתו של סנבלט‪ ,‬אם בגרסתו המקראית ואם בגרסה מפותחת‬
          ‫יותר (המזהה למשל את בן הכוהן הגדול בשם מנשה)‪ .‬סיפור זה חתם גם את התקופה המקראית אצל‬
          ‫יוספוס‪ )2( .‬סיפור יהודי על פגישת אלכסנדר עם הכוהן הגדול‪ )3( .‬כתביהם של היסטוריונים יוונים‬
          ‫שסיפרו את מסעות אלכסנדר‪ .‬יוספוס שילב את שלושת המקורות הללו כדי ליצור את סיפור המפגש‬
          ‫של אלכסנדר עם סנבלט ולהעמידו כמשקל נגד למפגש אלכסנדר והכוהן הגדול‪ .‬כך יצר יוספוס גשר‬
          ‫היסטוריוגרפי בין מקורותיו המקראיים על סוף התקופה הפרסית לבין המסורות על מעשי אלכסנדר‬
          ‫בארץ־ישראל‪ .‬התוצאה של הכלאת המקורות היא‪ ,‬שבחלק מהסעיפים ניתנים לזיהוי קווי התפר בין‬
          ‫המקורות הן על פי התכנים והן על פי דרכי המינוח האופייניים לתחיבת מקורות אצל יוספוס‪ .‬ואולם‬

‫‪109‬‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125