Page 124 - josephus volume one
P. 124
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
עד קצות הארץ .בסיפורים אחרים הוא מתואר כשופט בין ישראל לאומות .סיפור המפגש עם הכוהן
הגדול מופיע לראשונה בספרות חז"ל בסכוליון למגילת תענית לכ"א בכסלו ,הקרוי 'יום הר גריזים'.
בשונה ממרבית מועדי המגילה ,המציינים פעולה כלשהי שהתרחשה בתאריך ,נוסח המגילה מציין את
השם ולא את הפעולה .ייתכן שיש בכך כדי לרמוז שהמועד כבר נתקבע בציבור והוא זכה לשם משלו,
דוגמת 'יומי פוריא' .כבר באמצע המאה הי"ט הוסכם במידה רבה שהמועד במגילה נקבע לציון חורבן
המקדש השומרוני בידי יוחנן הורקנוס לקראת סוף המאה הב' לפה"ס .קביעה זו תרמה להבחנה
ראשונית בין המגילה לסכוליון על ידי לוי הרצפלד ,הבחנה שחידד והרחיב צבי גרץ .
ואולם הנתק בין המגילה לסכוליון אינו חד־משמעי ,שהרי על אף שהסכוליון נסוב על ימי אלכסנדר,
נזכר בו חורבן הר גריזים .אמנם הסכוליון כפי שהוא לפנינו אינו מכיר כלל בהבחנה כזאת ולדידו מדובר
באירוע אחד ,אבל יש מקום לחשוד שמא ביסוד הסכוליון נמצאים אירועים שונים ,ולפחות מסורות
שונות .מנקודת מבט ספרותית אפשר לחלק את הסכוליון לשלשה :החלק הראשון מתאר את מזימת
הכותים ,השני את המפגש בין אלכסנדר לשמעון הצדיק ,והחלק השלישי מספר על נקמת היהודים
ראו במיוחד הסיפורים על מסעו של אלכסנדר למלכות קצייא (ירושלמי ,בבא מציעא ב ,ו [ח ע"ג] ,עמ' ;1219ב"ר ל ,א, 87
עמ' ;303–301ויק"ר כז ,א ,עמ' תריח-תרכב; פסדר"כ ט ,א ,עמ' .)150-148לסיפור זה ראו קוסמן ,עיון מחודש .ראו גם 88
89
מסעותיו הפלאיים של אלכסנדר בבבלי ,תמיד לא ע"ב-לב ע"ב .על אגדות אלו ראו מרקס ,תמיד ,עמ' .76-49 9 0
נוסף על הסיפור הנידון כאן יש סיפור על עימות בין יהודים לבין שכניהם בימי אלכסנדר מוקדון (בני אפריקה/כנענים, 91
מצרים ,ישמעאלים) המובא בסכוליון לכ"ה בכסלו וכן בב"ר סא ,ז ,עמ' ;669-666בבלי ,סנהדרין צא ע"א .על סיפור זה 9 2
ראו לוי ,עולמות נפגשים ,עמ' ;78-60נעם ,מגילת תענית ,עמ' ;205-198אמיתי ,גביהה ,וראו להלן ,הערה .151 9 3
לשון המגילה לי"ד-ט"ו באדר (נעם ,מגילת תענית ,עמ' .)47ראו גם נוסח הכלאיים ונוסח התלמודים למגילה לי"ב באדר
('יום טיריון/טוריינוס' ,שם עמ' ;)295ולי"ג באדר' :יום ניקנור' (שם ,עמ' ,47וראו הערך הניצחון על ניקנור).
ראו למשל קירכהיים ,כרמי שומרון ,עמ' .5אבל קביעה זו לא הייתה נחלת הכלל .זכריה פרנקל העלה אפשרות לקשור
את המועד לניצחונם של היהודים באלכסנדריה בוויכוח עם השומרונים מול תלמי פילומטור ,על פי המסופר אצל יוספוס
(קדמ' יג ,79-74וראו בערך :בית חוניו) .אגב כך הבחין פרנקל ,על ההיסטוריה היהודית ,עמ' ,168-165בין המגילה,
שהיא קצרה ביותר ,לבין הסכוליון ,שלעתים קולע למועדי המגילה ולעתים לא .להבחנה בין המגילה לפירושה ראו שם,
עמ' ,166הערה .4
הרצפלד ,היסטוריה ,א ,עמ' .408-407
גרץ ,דברי ימי ישראל ,א ,עמ' ;415הנ"ל ,היסטוריה ,ג ,עמ' ,566וביבליוגרפיה נוספת אצל נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,263
הערה .8הבחנה בין המגילה לסכוליון בנידון דידן עולה גם אצל קירכהיים ,כרמי שומרון ,עמ' .5יש חוקרים שביקשו
למצוא ביטויים ליטורגיים לחגיגות 'יום הר גריזים' .בן ציון לוריא ,מגילת תענית ,עמ' ,164סבור שהפסוק מתהלים
(ס' :)8אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד' ,מתאר את כיבוש שכם וחורבן הר גריזים .חנן אשל,
תפילת יוסף ,עמ' ,134-133טען שהטקסט מקומראן המכונה תפילת יוסף נאמר בחגיגות אלו ,אף שייתכן שהוא חובר
בזמן שהמקדש השומרוני עמד על תלו .אשל סבר ,שם ,עמ' ,136שגם הטקסט שנמצא במצדה ( )Mas.1039-320הוא
חלק מתפילה המהללת את חורבן הר גריזים ונאמר אף הוא בכ"א בכסלו .שמריהו טלמון ,קטע ממצדה ,עמ' ,225הערה
,11דחה את האפשרות האחרונה וסבר שהפפירוס ממצדה הוא תפילה שומרונית שהביאו למצדה פליטים שומרונים
(ראו גם טלמון ,מצדה ,עמ' .)149-138בניגוד להסכמה הרחבה שיום הר גריזים נקבע לזכר חורבן המקדש השומרוני
בימי הורקנוס ,סבר ג'יימס פורויס ,שכם ,עמ' ,93שהמאורע שלזכרו נקבע החג הוא פעילות אנטי־שומרונית על רקע
המתח בין שומרונים ליהודים בימי אנטיוכוס השלישי בראשית המאה השנייה לפה"ס (במאמר מוסגר יצוין שפורויס
אינו מודע כנראה להבחנה בין המגילה לסכוליון) .בעקבות פורויס הציעה איילין שולר ,תפילת יוסף ,עמ' ,374-373אם
כי בהסתייגות רבה ,שאולי יש לראות את 'תפילת יוסף' כטקסט ליטורגי שנאמר בזיקה לחגיגות הניצחון על השומרונים.
הבחנה כזאת משתמעת אצל חוקרים שעסקו בסכוליון למגילה ובהם מרקוס ,קדמוניות היהודים ,מהדורת לוב ,ו ,עמ'
;519-518גוטמן ,אלכסנדר ,עמ' ;285צ'ריקובר ,היהודים והיוונים ,עמ' ;36מור ,משומרון לשכם ,עמ' .97לעומת זאת
ייחס לוריא ,מגילת תענית ,עמ' ,165את סיום המעשה לנקמת אלכסנדר בשומרונים לאחר רצח אנדרומכוס.
113
