Page 126 - josephus volume one
P. 126
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
בסכוליון פ הניסוח הפשוט' :יום ששאלו הכותיים את בית המקדש מאלסכנדרוס מוקדון ונתנו להם.
באו ישראל והודיעו את שמעון הצדיק' .בניסוח זה אין עימות ישיר בין היהודים לכותים ,אלא לפני
אלכסנדר בלבד .ייתכן שסכוליון פ כלל לא הכיר את מסורת העימות שבסכוליון א ,ואם הכיר הוא בחר
שלא לשלבה .מכל מקום ,הניסוח החסר של סכוליון פ גם הוא ראיה לצירוף המסורות שבסכוליון א .
הרושם שהסכוליון מצרף שתי מסורות שונות מתחזק כאשר קוראים את האפיזודה השנייה ,המתארת
את מפגש אלכסנדר עם שמעון הצדיק .לכל אורך סיפור זה אין הכותים נזכרים וגם אינם נרמזים.
אלכסנדר מוקף בפמליה של שומרים (משמר הראשון) ותו לא .האפיזודה יכלה להסתיים בהכרתו של
אלכסנדר באלוהי ישראל בלי להוסיף דבר .נראה שסכוליון פ הרגיש בחסרונם של הכותים ואפשר לעמוד
על כמה התערבויות ותוספות ,המגלות משהו על דרכי עבודתו של בעל סכוליון פ.
ההבדל הבולט הראשון הוא בתחיבת 'המסורות' בסכוליון פ .כבר בתיאור ההליכה לקראת אלכסנדר
יש בעיה תחבירית' :וכשהם מהלכים בהרים ראו אבוקות של אור' .בפסוקית זו 'המהלכים' הם נושא
המשפט והם אלו ש'ראו אבוקות' .כאשר הפסוקית נקראת יחד עם המשפט הקודם' ,המהלכים' הם
שמעון הצדיק ואנשי ירושלים .ואולם כשממשיכים לקרוא מתברר שהאנשים ש'ראו' את האבוקות הם
המלך והמסורות ,ולאחר מכן מובא דו־שיח בין המלך למסורות המגלים לו את טיבה של המשלחת.
בסכוליון א אין זכר למסורות ,ואנשי ירושלים מתייצבים מיד לפני אנשי המלך ששואלים לטיבה של
המשלחת 1 .
המונח 'מסורות' ככינוי ל'כותים' הוא יחידאי 1 ,והסיבה לשימוש בו הוא הרצון להוסיף נופך שלילי
לדמותם .הכותים אומרים למלך 'הם הם יהודאין שמרד בך' .נקל לראות שמשפט זה אינו חלק אורגני
מהסיפור .ראשית ,הביטוי עצמו מוכר מהאגדה על חורבן בית הכנסת באלכסנדריה בידי טריינוס' :עד
שאת מכבש את הברבריים בוא וכביש את היהודים שמרדו בך' (ירושלמי ,סוכה ה ,ב [נה ע"ב] ,עמ'
קיסטר גם את הביאור לכ"ב בשבט (קיסטר ,על הסכוליה ,עמ' ,)459-456וראוי לציין שכל אלו מתייחסים לסכוליון א
דווקא .קיסטר טוען גם לצירוף מסורות בסכוליון פ לכ"ה בכסלו (שם ,עמ' ,)462-461וראו להלן ,הערה .99
97על בית המקדש לעומת חמש כורים בהר המוריה ראו להלן.
9 8מסתבר שזו אף הייתה בחירתו של בעל נוסח הכלאיים שבמקום זה הוא משלב את שתי התביעות השונות -חמש
כורים בהר המוריה על פי סכוליון א ,ובית המקדש על פי סכוליון פ -אך אינו רומז כלל למרדף עם המקלות.
99על סכוליון פ כאמצעי לחשיפת עירובי המסורות בביאורי סכוליון א עמדו קיסטר ונעם .קיסטר ,על הסכוליה ,עמ'
,459-457שטען לצירוף מסורות בביאור לכ"ב בשבט ,בנה את טיעונו על השוואת נוסחי הסכוליה ולהעדר המסורת על
בת הקול ששמע שמעון הצדיק מסכוליון פ .נעם חולקת על פרשנותו של קיסטר וטוענת שביסודו של סכוליון א נמצא
מקור אחד .היא מסבירה שצירוף המקורות שבזכותו טען קיסטר ,אינו אלא צירוף מוטיבים ,שכמותו נמצא גם בביאורו
של סכוליון פ ,וראו בערך צלם בהיכל.
100נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,264סוברת שהמפגש עם משמר המלך אינו מקורי במועד זה ,והוא נוצר בהשפעת המפגש עם
משמרות ירבעם במועד ט"ו באב .ואולם יש לציין שבאס לא מופיע המפגש עם המשמרות (רוזנטל ,דף חדש ,עמ' ,360
אם כי ייתכן שהמפגש קוצר בנוסח אס ,כהערת רוזנטל ,שם ,הערה .)18מכל מקום ,יש להבחין בין משמרות המצויות
בדרכים לבין 'משמר הראשון' ,שהוא כינוי לשומרי המלך .גם כל צורת הדו־שיח בשני המועדים שונה.
101כוונת המונח בהיקרויותיו השונות בספרות חז"ל היא לאנשים שהלשינו למלכות על אחיהם היהודים ,וראו פלוסר ,יהדות
בית שני ,קומראן ,עמ' .74-73ייתכן שבעקבות זה כתב מיליקובסקי שהמסורות במגילת תענית הם 'סוג של בוגד יהודי'
(מיליקובסקי ,גיהנום ,עמ' ,333הערה ,)95אבל קביעה זו אינה סבירה על רקע דברי הפתיחה של סכוליון פ ,המתארים
את קרבת הכותים לאלכסנדר ואת מזימתם נגד היהודים.
115
