Page 126 - josephus volume one
P. 126

‫ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה‬

          ‫בסכוליון פ הניסוח הפשוט‪' :‬יום ששאלו הכותיים את בית המקדש    מאלסכנדרוס מוקדון ונתנו להם‪.‬‬
          ‫באו ישראל והודיעו את שמעון הצדיק'‪ .‬בניסוח זה אין עימות ישיר בין היהודים לכותים‪ ,‬אלא לפני‬
          ‫אלכסנדר בלבד‪ .‬ייתכן שסכוליון פ כלל לא הכיר את מסורת העימות שבסכוליון א‪ ,‬ואם הכיר הוא בחר‬
          ‫שלא לשלבה‪    .‬מכל מקום‪ ,‬הניסוח החסר של סכוליון פ גם הוא ראיה לצירוף המסורות שבסכוליון א‪   .‬‬
          ‫הרושם שהסכוליון מצרף שתי מסורות שונות מתחזק כאשר קוראים את האפיזודה השנייה‪ ,‬המתארת‬
          ‫את מפגש אלכסנדר עם שמעון הצדיק‪ .‬לכל אורך סיפור זה אין הכותים נזכרים וגם אינם נרמזים‪.‬‬
          ‫אלכסנדר מוקף בפמליה של שומרים (משמר הראשון) ותו לא‪ .‬האפיזודה יכלה להסתיים בהכרתו של‬
          ‫אלכסנדר באלוהי ישראל בלי להוסיף דבר‪ .‬נראה שסכוליון פ הרגיש בחסרונם של הכותים ואפשר לעמוד‬

                                ‫על כמה התערבויות ותוספות‪ ,‬המגלות משהו על דרכי עבודתו של בעל סכוליון פ‪.‬‬
          ‫ההבדל הבולט הראשון הוא בתחיבת 'המסורות' בסכוליון פ‪ .‬כבר בתיאור ההליכה לקראת אלכסנדר‬
          ‫יש בעיה תחבירית‪' :‬וכשהם מהלכים בהרים ראו אבוקות של אור'‪ .‬בפסוקית זו 'המהלכים' הם נושא‬
          ‫המשפט והם אלו ש'ראו אבוקות'‪ .‬כאשר הפסוקית נקראת יחד עם המשפט הקודם‪' ,‬המהלכים' הם‬
          ‫שמעון הצדיק ואנשי ירושלים‪ .‬ואולם כשממשיכים לקרוא מתברר שהאנשים ש'ראו' את האבוקות הם‬
          ‫המלך והמסורות‪ ,‬ולאחר מכן מובא דו־שיח בין המלך למסורות המגלים לו את טיבה של המשלחת‪.‬‬
          ‫בסכוליון א אין זכר למסורות‪ ,‬ואנשי ירושלים מתייצבים מיד לפני אנשי המלך ששואלים לטיבה של‬

                                                                                                             ‫המשלחת‪  1 .‬‬
          ‫המונח 'מסורות' ככינוי ל'כותים' הוא יחידאי‪   1 ,‬והסיבה לשימוש בו הוא הרצון להוסיף נופך שלילי‬
          ‫לדמותם‪ .‬הכותים אומרים למלך 'הם הם יהודאין שמרד בך'‪ .‬נקל לראות שמשפט זה אינו חלק אורגני‬
          ‫מהסיפור‪ .‬ראשית‪ ,‬הביטוי עצמו מוכר מהאגדה על חורבן בית הכנסת באלכסנדריה בידי טריינוס‪' :‬עד‬
          ‫שאת מכבש את הברבריים בוא וכביש את היהודים שמרדו בך' (ירושלמי‪ ,‬סוכה ה‪ ,‬ב [נה ע"ב]‪ ,‬עמ'‬

            ‫קיסטר גם את הביאור לכ"ב בשבט (קיסטר‪ ,‬על הסכוליה‪ ,‬עמ' ‪ ,)459-456‬וראוי לציין שכל אלו מתייחסים לסכוליון א‬
                         ‫דווקא‪ .‬קיסטר טוען גם לצירוף מסורות בסכוליון פ לכ"ה בכסלו (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)462-461‬וראו להלן‪ ,‬הערה ‪.99‬‬
                                                                              ‫‪ 	97‬על בית המקדש לעומת חמש כורים בהר המוריה ראו להלן‪.‬‬

            ‫‪ 9	 8‬מסתבר שזו אף הייתה בחירתו של בעל נוסח הכלאיים שבמקום זה הוא משלב את שתי התביעות השונות ‪ -‬חמש‬
                       ‫כורים בהר המוריה על פי סכוליון א‪ ,‬ובית המקדש על פי סכוליון פ ‪ -‬אך אינו רומז כלל למרדף עם המקלות‪.‬‬

            ‫‪ 	99‬על סכוליון פ כאמצעי לחשיפת עירובי המסורות בביאורי סכוליון א עמדו קיסטר ונעם‪ .‬קיסטר‪ ,‬על הסכוליה‪ ,‬עמ'‬
            ‫‪ ,459-457‬שטען לצירוף מסורות בביאור לכ"ב בשבט‪ ,‬בנה את טיעונו על השוואת נוסחי הסכוליה ולהעדר המסורת על‬
            ‫בת הקול ששמע שמעון הצדיק מסכוליון פ‪ .‬נעם חולקת על פרשנותו של קיסטר וטוענת שביסודו של סכוליון א נמצא‬
            ‫מקור אחד‪ .‬היא מסבירה שצירוף המקורות שבזכותו טען קיסטר‪ ,‬אינו אלא צירוף מוטיבים‪ ,‬שכמותו נמצא גם בביאורו‬

                                                                                                      ‫של סכוליון פ‪ ,‬וראו בערך צלם בהיכל‪.‬‬
            ‫‪ 	100‬נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ ,264‬סוברת שהמפגש עם משמר המלך אינו מקורי במועד זה‪ ,‬והוא נוצר בהשפעת המפגש עם‬
            ‫משמרות ירבעם במועד ט"ו באב‪ .‬ואולם יש לציין שבאס לא מופיע המפגש עם המשמרות (רוזנטל‪ ,‬דף חדש‪ ,‬עמ' ‪,360‬‬
            ‫אם כי ייתכן שהמפגש קוצר בנוסח אס‪ ,‬כהערת רוזנטל‪ ,‬שם‪ ,‬הערה ‪ .)18‬מכל מקום‪ ,‬יש להבחין בין משמרות המצויות‬

                                ‫בדרכים לבין 'משמר הראשון'‪ ,‬שהוא כינוי לשומרי המלך‪ .‬גם כל צורת הדו־שיח בשני המועדים שונה‪.‬‬
            ‫‪ 	101‬כוונת המונח בהיקרויותיו השונות בספרות חז"ל היא לאנשים שהלשינו למלכות על אחיהם היהודים‪ ,‬וראו פלוסר‪ ,‬יהדות‬
            ‫בית שני‪ ,‬קומראן‪ ,‬עמ' ‪ .74-73‬ייתכן שבעקבות זה כתב מיליקובסקי שהמסורות במגילת תענית הם 'סוג של בוגד יהודי'‬
            ‫(מיליקובסקי‪ ,‬גיהנום‪ ,‬עמ' ‪ ,333‬הערה ‪ ,)95‬אבל קביעה זו אינה סבירה על רקע דברי הפתיחה של סכוליון פ‪ ,‬המתארים‬

                                                                                 ‫את קרבת הכותים לאלכסנדר ואת מזימתם נגד היהודים‪.‬‬

‫‪115‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131