Page 130 - josephus volume one
P. 130
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
ללשונות ביאור סתמיות ,מתוך חוסר היכרות עם האירועים שעמדו ברקע המועדים 1 ,נראה שבמקרה
זה מדובר במסורת אותנטית שמקורה במעשי יוחנן הורקנוס בשומרון 1 .בשני הסכוליה בא התיאור
הייחודי של חרישת ההר וזריעתו בכרשינין 1 .אכן יוספוס בספרו על החרבת הר גריזים בידי יוחנן אינו
נותן פרטים כיצד נהרס המקדש ,אבל את חורבן העיר שומרון הוא מתאר כך:
ובכן ,הורקנוס כאשר לכד את העיר לאחר שצר [עליה משך] שנה ,לא הסתפק רק בכך
(בכיבושה) ,אלא העלים אותה כליל בעשותו אותה חשופה לזרמי הגשמים של החורף; שהרי
לאחר שקעקע אותה (כלומר :את בתיה) ,עד כדי כך שקרסה אל הגאיות [אשר מסביב] ,ניטלו
הימנה הסימנים שהייתה אי פעם עיר (קדמ' יג 1 .)281
בצלאל בר־כוכבא הסביר שהעיר חרבה ונמחתה באמצעות שילוב של שתי פעולות .יוחנן הורקנוס הרס
את המכלולים הבנויים של העיר ,היינו את הבתים ואת תעלות הניקוז ויתר המבנים שתרמו לוויסות
המים .לאחר פעולות החישוף יכלו מי הגשמים והנחלים לשטוף את העיר ולמחות את ההריסות עד
שניטלו הסימנים להיותה עיר .חורבן יסודי כזה מתואר גם בשני הסכוליה 1 .העיר נחרשת ,היינו הבתים,
מבני הציבור ,תעלות הניקוז וכל יתר הביטויים לפעילות אנושית נהרסים עד היסוד .זריעת שטח העיר
מרמזת ששטחה נותר חשוף למי הגשמים והנחלים ואפשר לבצע בה פעילות חקלאית .כמדומני שזריעת
הכרשינין נועדה לבטא את המהפך במעמדה של העיר שבעבר הייתה משכן לבני אדם וכעת היא שדה
שמגדלים בו מאכל בהמה.
כנגד זיהוי שרידי הביאור בסכוליה עם כיבוש העיר שומרון והחרבתה בידי יוחנן הורקנוס אפשר
לטעון שהביאור עוסק בהר גריזים ובבני הדת או האמונה השומרונית ,ואילו סיפור החורבן בקדמוניות
הוא על העיר שומרון ,שמרבית תושביה לא היו כנראה בני העדה השומרונית 1 .טענה כזאת נדחית
בשני מישורים .ראשית ,גם בביאורים אחרים של הסכוליון עולה שהמחבר הקדום לא ראה קושי בצירופן
של מסורות על אישים וזמנים רחוקים זה מזה לצורך גיבוש ביאור למועד שסיבתו המקורית נעלמה
מידיעתו 1 .שנית ,יש מקום לתהות עד כמה בני דורו של יוחנן הורקנוס ,שחוו את התפשטותה של
118על תופעה זו עמדה נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,26-25בביאורה לכמה וכמה ממועדי המגילה.
1 19לתופעה דומה לקיומם של שרידי מסורת אותנטית בסכוליון למועד מסויים ושילובם בתוך מסורת אחרת שאינה קשורה
למועד ,ראו נעם ,שבעה־עשר באלול.
120אמנם תיאור חרישת ההר עשוי להיות מושפע הן מדברי מיכה 'ציון שדה תחרש' (מיכה ג )12והן מדברי המשנה (תענית
ד ,ו)' :ונחרשה העיר' .ואולם זריעת העיר כתיאור לפעולת הריסה מוכרת רק ממעשה אבימלך בשכם' :ויתץ את העיר
ויזרעה מלח' (שופטים ט .)45אמנם סכוליון אא גורס 'וזרעו בו מלח' ,אבל כנגדו עומדות גרסות סכוליון אס ,וגרסת ספר
כפתור ופרח לסכוליון א .זוהי גם גרסת הסכוליון של הבבלי ,שבמקרה זה שונה מגרסת סכוליון פ .לאור שיקולים אלו ,יש
להעדיף את הגרסה הייחודית 'וזרעוהו כרשינין' על פני המליצה המקראית 'וזרעו בו מלח' (נעם ,מגילת תענית ,עמ' .)264
אם כך ,הצירוף הייחודי של חרישה וזריעת כרשינין הוא שריד של מסורת עצמאית ולא מליצה מקראית שנוצרה כסיום
מלאכותי מידי בעלי הסכוליון.
1 21התרגום על פי בר־כוכבא ,שומרון ,עמ' .31
1 22להסבר הקטע ראו בר־כוכבא ,שומרון ,עמ' .32-31את ההצעה לראות בדברי הסכוליון הד לתיאורו של יוספוס כבר
העלה גוטמן ,אלכסנדר ,עמ' .280
1 23ואכן מבחינה היסטורית אין ספק שמדובר בשתי פעולות ,שכוונו נגד שתי אוכלוסיות שונות ,וראו פומר ,יוספוס ,עמ' ;208
מור ,משומרון לשכם ,עמ' .133
124נעם ,שבעה־עשר באלול .לציון שתי סיבות שונות למועד ,ראו למשל סכוליון א לז' באייר ולט"ו באב.
119
