Page 134 - josephus volume one
P. 134
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
אבל הטענה 'יתעוך גוים הללו להחריבו' נמצאת רק בעדי הנוסח הגורסים שהכותים ביקשו להחריב את
המקדש ,ואלו הם עדי הנוסח הנחותים 1 .נראה שבקשת החורבן בחלק מעדי הנוסח של הבבלי היא
תוצאה של פרשנות מוטעית של אחד ממוסרי הבבלי ,ואין לה עניין עם גרסת הסכוליון שעמדה לפני
עורכי התלמוד ,ועל אחת כמה וכמה עם גרסת סכוליון פ 1 .
סכוליון פ והבבלי שונים גם בנוסח דברי אלכסנדר .סכוליון פ גורס' :בדמותו של זה אני רואה כשארד
למלחמה ונוצח' ,וזו הנוסחה הראשונית ,לדעתי ,והיא קרובה לדברי יוספוס .לעומת זאת ,במרבית נוסחי
הבבלי נאמר' :דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי' 1 .בדומה ליוספוס ולסכוליון מודגשים
דמותו ומראהו של הכוהן ,אך הבבלי מתייחד בביטוי 'בית מלחמתי' .הביטוי נמצא בספר דברי הימים
בתיאור דברי פרעה נכה ליאשיהו' :מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים
אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך' (דברי הימים ב לה .)21משמעות הביטוי בפסוק זה
היא 'מקום המלחמה' ,כלומר כרכמיש שעל הפרת ,אבל יש שפירשו שהכוונה למפקדה או בסיס צבאי 1 .
נראה לי שהבבלי הוא שהציע כאן את הביטוי המקראי כדי להרחיק מעט את התיאור המוחשי מדי של
דמות הכוהן הגדול כעומד בראש צבאותיו של מלך נכרי ,ובמקומו הציע ביטוי עמום יותר 1 .
בין חכמים ליוספוס
הן אצל חכמים והן אצל יוספוס נקשר המפגש של הכוהן הגדול עם אלכסנדר מוקדון בעימות עם
השומרונים .יש אכן דמיון רב במבנה העלילה .שני הסיפורים נפתחים ביחסי יהודים-שומרונים ומניחים
קיומה של איבה ביניהם 1 .השומרונים נפגשים תחילה עם אלכסנדר מוקדון ומשיגים ניצחון ראשוני:
אצל יוספוס הם מקבלים רישיון להקמת מקדש משלהם ,ועל פי מסורת חז"ל הם מקבלים את בית
140למ מצטרפים א ,וט .מנגד ,כתבי היד המשובחים (ת ת ;1מינכן )6אינם גורסים את התוספות המייחסות לכותים כוונה
להחריב את המקדש.
141לכאורה משפט הסיום של סכוליון פ' :כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כדרך שחשבו לעשות לבית המקדש' ,הוא
הראיה הברורה ביותר שגם על פי גרסה זו רצו הכותים להחריב את המקדש ,אלא שבסופו של דבר היהודים הם שעשו
זאת למקום המקדש של הכותים .כך אכן הבין טרופר (שמעון הצדיק ,עמ' ,184הערה )75את הדברים ,ולאורם פירש את
כל המעשה .ואולם יש לסייג את דבריו בשתי נקודות .ראשית ,בסכוליון א אין שום ביטוי שממנו ניתן להסיק שהכותים
ביקשו להחריב את המקדש היהודי .יתרה מזאת ,סכוליון זה אף אינו רומז לקיומו של מקדש על הר גריזים .סכוליון א
מעמיד כאמור את הר המוריה מול הר גריזים ותו לא .שנית ,גם בנוגע לסכוליון פ אפשר לומר לכל היותר ,שמשפט זה,
בהנחה שהוא מקורי (ואיננו גלוסה או תוספת שחדרה פנימה בדומה לביטוי 'בית תפלתם' בסכוליון א [ראו נעם ,מגילת
תענית ,עמ' ,)]264אינו אלא הערכה מסכמת של בעל הסכוליון ,שלא השפיעה בעניין זה על עיצוב מקורותיו.
142כך בכל כתבי היד ,אולם בנוסח א' :דמות דיוקנו אני רואה במלחמה ונוצח' ,ובנוסח וט' :דיוקני אני רואה יורד במלחמה
ונוצח' ,הגרסה נראית כתערובת של הגרסה הייחודית לבבלי וללשון הסכוליון והמדרש (ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ'
,265הערות .)24-23
143מלמט ,מגידו ,עמ' ,90וכנגדו יפת ,דברי הימים ,עמ' .1057אכן גם אם המילים 'בית מלחמתי' אין כוונתם מבנה פיזי דווקא,
ייתכן שזה הפירוש שנתנו לו חכמים.
144ייתכן שהבבלי הושפע כאן גם מהביטוי 'דמות דיוקנו' .במקום אחר נאמר על נבוכדנאצר שדמות דיוקנו של צדקיהו הייתה
חקוקה על מרכבתו (בבלי ,סנהדרין צו ע"ב) .ייתכן שהבבלי הבין שהביטוי 'דמות דיוקנו' מחייב שדיוקן זה יהא חקוק
בחומר כלשהו ,ולכן הוא המיר את הביטוי המופשט 'מלחמה' בביטוי המוחשי 'בית מלחמתי'.
1 45את הדמיון המבני בזיקה ליחס לשומרונים ציין ישראל לוי ,אלכסנדר ,עמ' .350-347טיעון זה שימש אותו כדי לערער
על ביקורת המקורות של ביכלר ,שטען שסיפור יוספוס מורכב ממקור פרו־שומרוני וממקור יהודי.
123
