Page 129 - josephus volume one
P. 129
רחש ןב ריאמ
מקראיים 1 .דומה שבעל סכוליון א ביקש ליצור פתיחה מעין החתימה .הואיל והחתימה עוסקת בהר
גריזים הוסבה הפתיחה ל'הר המוריה' .פתיחה זו גם מחזקת את הדימוי הרווח של הכותים כשקרנים
ורמאים .אין הם מגלים לאלכסנדר את מטרתם האמתית -בית המקדש -אלא מבקשים רק חלקת
אדמה ותו לא .ועדיין אין בפתיחה מסוגננת זו כדי ללמד שאלכסנדר לא היה חלק מהמסורת הראשונית.
ואכן מגרסת סכוליון פ 'יום ששאלו הכותיים את בית המקדש' ,נראה שלמסורת על העימות
השומרוני-יהודי לפני אלכסנדר היה קיום עצמאי קודם שנעשה בה שימוש לביאור 'יום הר גריזים' 1 .
תמיכה נוספת בזכות שייכותו של אלכסנדר למסורת על הריב היהודי-כותי אנו מוצאים בסיפור אחר
על עימות בין יהודים לכותים לפני אלכסנדר .בב"ר (סא ,ז ,עמ' )668מסופר שאלכסנדר 'ביקש לעלות
לירושלם .אמרו לו כותאי היזהר שאין מניחין אותך להכנס לבית קדש הקדשים' .באפיזודה קצרה זו
ניכרים הקווים המאפיינים את הכותים בסיפורנו .הם נמצאים בפמליית אלכסנדר; הם מוציאים דיבה על
היהודים (בדומה לסכוליון פ ,וראו להלן לגבי סכוליון א); העימות קשור למקדש .יתרה מכך ,אפיזודה
זו חותמת סדרה של עימותים בין קבוצות אתניות (כנענים ,מצרים ,ישמעאלים) לבין היהודים לפני
אלכסנדר בשאלת הבעלות על ארץ־ישראל .עימותים אלו משמשים את שני הסכוליה כביאור לכ"ה
בסיון ,וסכוליון א ,אף מביא גרסה קרובה מאוד לסיפור אלכסנדר והכותים שנמצא בב"ר 1 .נראה אפוא
שבביאור לכ"א בכסלו טמונה מסורת נוספת על עימות בין יהודים לכותים בשאלת הבעלות על אתרי
ארץ־ישראל ,שהובאה לדיון אצל אלכסנדר .מסורת זו שייכת לסוגת הפולמוס הלאומי על זכויות היהודים
בארץ־ישראל ואתריה ,וגילוייה מצויים בספרות הבית השני 1 ,כתבי יוספוס 1ובספרות חז"ל 1 .
האפיזודה השלישית ,המתארת את הנקמה בכותים ,מסתיימת בסכוליון א כך' :וניתן הר גריזים לישר'
וזרעוהו כרשינין' .משפט זה איננו קשור למסורת על המפגש בין אלכסנדר לשמעון הצדיק .קשה גם
לראות בו המשך טבעי או ישיר של המסורת על העימות בין יהודים לכותים לפני אלכסנדר ,שהרי עימות
זה נסב על המקדש היהודי .אבל משפט זה הוא הוא עיקרו של הביאור ל'יום הר גריזים' ,שהרי הוא מתאר
את החרבת ההר והשמתו .מתוך ההקשר אמנם משתמע שההר ניתן לישראל מידי אלכסנדר 1 ,אבל
הואיל והוא מנותק מהמסורת על המלך המקדוני ,יש לראות בו שרידים של מסורת עצמאית על חורבן
הר גריזים ,ואת הגרעין הראשוני לביאור המועד .בשונה ממועדים אחרים ,שבהם בעלי הסכוליה נזקקו
1 11ראו לדוגמה דרשת ר' יוסי הגלילי ,המשתמש בכינוי הר המוריה בזיקה לעקידת יצחק (מדר"י בשלח ,מסכתא דויהי ,ג,
עמ' ,)100וכמובן נוסח התפילה' :מי שענה את אברהם בהר המוריה' (משנה ,תענית ב ,ד).
112אין מקום לסבור שגרסת סכוליון פ היא פישוט ורידוד של הגרסה המסוגננת לסכוליון א .לגרסת סכוליון א אין משמעות
אלא כביאור ל'יום הר גריזים' .לאחר שהוכנס 'הר המוריה' יהיה זה חסר טעם להמיר אותו בביטוי השגור 'בית המקדש'.
113על גרסת סכוליון א וקרבתה לגרסת ב"ר ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' .204-202בסכוליון א מכונים הכותים כך' :אמרו
לו כותיים שרי יהודה' (שם ,עמ' ,)75נעם שיערה שסכוליון א גרס 'צרי יהודה' ,וה'כותים' הם גלוסה שחדרה לטקסט
וגרמה לתיקון 'צרי יהודה' ל'שרי יהודה' (שם ,עמ' ,204הערה .)49
1 14לדוגמה :מק"א טו ,15והדיונים בנושא אצל מנדלס ,לאומיות ,עמ' .105-83
1 15ראו לדוגמה הוויכוח בין היהודים והשומרונים לפני תלמי (קדמ' יג ,)79-74והדיון להלן.
1 16נוסף על הסיפורים על העימות בין יהודים לנכרים לפני אלכסנדר כדאי לציין עוד את דרשת ר' לוי' :מה טעם גילה הקב"ה
לישראל מה שנברא ביום ראשון וביום ב' וג'? מפני אומות העולם ,שלא יהו מונים את ישראל ואומ' להם :הלא אומה
שלבזזות אתם ,אתמהא' (ב"ר א ,ז ,עמ' .)4
1 17ואכן שטיין ראה במשפט זה עדות להיכרות הסכוליון עם דברי פסוודו־הקטיוס ,שהשומרון ניתן לישראל מידי אלכסנדר
הגדול (נ"א ב ,)43ראו שטיין ,פסוודו־הקטיוס ,עמ' ,7ולהלן ,הערה .175
118
