Page 128 - josephus volume one
P. 128
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
להסביר את העובדה שהכותים איבדו את יוקרתם ומעמדם ,ועל כן נוצרה השיחה הזאת ,שהיא היפוכה
של השיחה בין אלכסנדר למסורות .בשיחה ההיא הואשמו היהודים במרד ,ואילו כאן שמעון הצדיק
מצהיר שבית המקדש הוא מקום תפילה למען המלך; כנגד הכינוי 'הן הן יהודים' אומר שמעון הצדיק
'הן הן כותיים' .סכוליון פ גם יצר מעבר חלק יותר לאפיזודה המסיימת המתארת את עינויי הכותים:
'אמ' לו :הרי נתונים לך .נקב את עקביהן' .לעומת זאת בסכוליון א לא נאמר כלל שאלכסנדר נתן רשות
לפגוע בכותים ,אלא רק 'מיד נתנו חכין' .הזיקה בין האפיזודה השנייה (המפגש) לאפיזודה השלישית
(עינויי הכותים) היא כרונולוגית בלבד ומתבטאת רק במילה 'מיד' .אם נוטלים מסכוליון א את כל תיאור
המפגש ואת המילה 'מיד' מתקבל המשפט הבא' :כשבאו כותים ואמרו לאלכסנדר' מסור לנו חמשת
כורים ארץ בהר המוריי' ,ומכר להן .וכשבאו יצאו בני ירושל' ורדפו' במקלות נתנו חכין ברגליהם וגררום'.
נמצא איפוא שסיפור העימות בין היהודים לבין הכותים לפני אלכסנדר מורכב משתי מסורות שונות,
האחת עסקה במפגש בין אלכסנדר לשמעון הצדיק והאחרת בעימות בין יהודים לכותים .ממעשה
אלכסנדר ושמעון נעדרו כליל הכותים ,והם נוספו רק בגרסת סכוליון פ שביקש לגשר על הפער בין שני
הסיפורים 1 .
תחומיה של המסורת על אלכסנדר ושמעון ברורים למדי בשני הסכוליה .אשר למסורת על העימות
בין היהודים לכותים המצב סבוך יותר .בסכוליון א מתואר עימות אלים בין תושבי ירושלים לכותים,
שסופו ,כך טענתי ,בנקיבת הרגליים .סכוליון פ מכיר את עניין נקיבת הרגליים אבל אינו מביא כלל את
העימות האלים והמרדף ,המובא בסכוליון א לפני המפגש בין אלכסנדר לשמעון .ואכן תיאור העימות
האלים יחד עם הדיון לפני אלכסנדר הוא בעייתי משהו .סיפור העימות האלים מותיר את היזמה בידי
היהודים בלבד ואינו צריך כלל את אלכסנדר .נקל להבין שסכוליון פ ויתר על המרדף אחר השומרונים כדי
לתת 'מקום' של ממש לאלכסנדר ,ואף ייחס למלך את מתן הרשות לפגוע בכותים' :אמ' לו :הרי נתונים
לך' .אם כך עולה השאלה :האם אכן היה אלכסנדר חלק מן המסורת הראשונית על עימות בין יהודים
לכותים? היציאה למרדף והעובדה שסכוליון א אינו מציין את הרשאת אלכסנדר לפגוע בכותים (וראו
לעיל ההשוואה בין סכוליון פ למגילת אסתר) עשויים לרמוז שמסורת זו כלל לא הכירה את אלכסנדר
ועניינה היה בעימות יהודי-כותי בלבד 1 .נוסף על כך ,גם בקשת הכותים מאלכסנדר ,הפותחת את
הביאור ,טבועה בחותמו של בעל הסכוליון .על פי סכוליון א הכותים מבקשים מאלכסנדר לקנות כברת
ארץ 1בהר המוריה .ככלל' ,הר המוריה' ככינוי למקדש נדיר למדי בספרות חז"ל להוציא בהקשרים
108על רמת העיבוד והליטוש הגבוהה יותר של סכוליון פ לעומת סכוליון א ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' .25-24
1 09מסורת כזאת יכלה להיווצר על רקע העימותים בין יהודים לשכניהם בתקופה הפרסית .אמנם אין המקרא מציין שהכותים
או השומרונים הם שהטרידו את שבי ציון ,אבל פרשנות זו הייתה מקובלת לחלוטין על יוספוס (ראו לעיל ,הערה ,)21
ונראה שגם על חכמים" ' :אשיב נקם לצרי" (דברים לב )41אלו כותיים ,שנאמר" :וישמעו צרי יהודה ובנימן" (עזרא ד ')1
(ספרי דברים שלא ,עמ' .)381מנגד ,המסורת יכולה הייתה להיווצר גם בזיקה לעימות עם השומרונים בימי יוחנן הורקנוס.
1 10נראה שאת הביטוי המוזר משהו 'חמשת כורים ארץ' יש להבין כשיבוש של 'כברת ארץ' ,המילה 'כברת' שובשה ל'כורים'
ולאלו נוספו 'חמשת' על פי הצירוף המשנאי 'חמשת כורין' (משנה ,עירובין ב ,ג) .ייתכן שהשימוש בביטוי המקראי
'כברת ארץ' ככינוי למידת שטח (בראשית לה ;16מלכים א יא ,)18נגרר אחר הכינוי המקראי 'הר המוריה' (להלן ,הערה
.)111לדעת נעם ,הציון למידת השטח שהכותים מבקשים נועד לאפיין את הכותים כרמאים המציגים את עצמם כמי
שמעוניינים במידת שטח קטנה ותו לא ,ואינם מגלים לאלכסנדר את המשמעות האמתית של בקשתם.
117
