Page 127 - josephus volume one
P. 127
רחש ןב ריאמ
1 .)654באגדת טריינוס משפט זה מעוגן היטב בדימוי של היהודים שנוצר אצל המלכה בראותה אותם
מתענים כשנולד בן הקיסר בט' באב ,ומדליקים נרות (ביטוי לשמחה) כשמת הבן בחנוכה .המלכה
הסיקה שהיהודים אינם נאמנים למלכות ,מה שבמקרה זה עולה בקנה אחד עם הרקע ההיסטורי
לאגדה -מרד התפוצות ובראשם יהודי אלכסנדריה בימי טריינוס 1 .לעומת זאת ,בהקשר הנוכחי
האשמת היהודים במרד אינה מובנת .אדרבא ,דווקא לדידו של סכוליון פ ,שוויתר על תמונת בני ירושלים
הרודפים אחר הכותים במקלות ,איננו יודעים מה פשעם של היהודים .נראה ש'המסורות' הוכנסו כדי
לקשור את הכותים שנזכרו בתחילת הסכוליון לאפיזודת המפגש ,אך תחיבה זו יצרה משפט בעייתי
מבחינה תחבירית 1 .
התערבות בולטת נוספת של סכוליון פ נמצאת בסוף האפיזודה .לאחר שאלכסנדר משתחווה לפני
הכוהן הגדול ומסביר למלוויו הנדהמים את מעשהו ,ממשיך סכוליון פ ומביא דו־שיח בין אלכסנדר
לשמעון ,שבמהלכו מגלה הכוהן הגדול לאלכסנדר שלמעשה הכותים הם אלו שמרדו בו 1 .לאחרונה
עמד טרופר על כך שסכוליון פ מעוצב על פי הדגם של מגילת אסתר 1 .שאלת המלך בסכוליון פ 'מה
אתה מבקש' מקבילה לשאלת אחשוורוש 'מה שאלתך אסתר המלכה' (אסתר ז .)2תשובת שמעון:
'הטעוך גוים ונתתו להם' ,דומה לתשובת אסתר' :כי נמכרנו אני ועמי' .בשני המקרים המוקד הוא העברת
היהודים או מקדשם לידי הגוים 1 .מכאן אפשר להצביע על דמיון רב בין מגילת אסתר לאגדת אלכסנדר:
מגילת אסתר סכוליון פ
ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא (אסתר ז )5 אמ' להם :מי הטעוני?
ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה (אסתר ז )6 אמ' לו :הן הן כותיים.
אמ' לו :הרי נתונים לך
ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן (אסתר ח )1
ואולם ככל שאנו מתרשמים מהמבנה הספרותי המפותח של סכוליון פ ,כך גם גדל הספק במקוריותו.
נראה שמחבר סכוליון פ חש שהמהפך שעובר אלכסנדר בראותו את שמעון הצדיק אינו מספיק כדי
1 02ובאיכ"ר' :אתי וכבוש ביהודאין הללו שמרד בך' (איכ"ר א ,טז) .בירושלמי ובאיכ"ר האמירה מיוחסת לאויבים עצמם ,היינו
לאשת הקיסר .קרבה מסוימת יש אולי בין סכוליון פ לאגדת קמצא ובר קמצא .על פי האגדה בנוסחה הבבלי ,כאשר בא
בר קמצא לפני הקיסר הוא קורא' :מרדו בך יהודאי' (בבלי ,גיטין נו ע"א) .הכינוי 'מוסר' הולם לחלוטין את בר קמצא
(וראו עוד בערך ביטול הקרבן לשלום הקיסר) .ושמא יש בכך ביטוי נוסף לקרבה בין הבבלי לסכוליון פ? אם כי במקרה
זה אין מדובר בקרבה בנוסח הסיפור ובמילותיו ,אלא בהיכרות של סכוליון פ עם אגדות וסיפורים המצויים בבבלי.
1 03על תיאור הירושלמי את מרד התפוצות ואת חורבן יהדות אלכסנדריה ראו חכם ,מהדר לקלון ,עמ' .484-480
104יש קושי בהצעה זו ,שהרי לכאורה אם המטרה הייתה להאשים את הכותים ,מוטב היה להשתמש בכינוי זה .אם אכן
הנוסח הראשוני היה 'משמר ראשון' ,אזי ייתכן שסכוליון פ לא רצה לפגוע קשה מדי בנוסח הזה.
1 05נעם אכן סברה שאין זו תוספת של סכוליון פ אלא 'השמטה חמורה' של סכוליון א (נעם ,מגילת תענית ,עמ' .)264אבל
כפי שאטען להלן צורת הקטע והמבנה הספרותי שלו נראים כהשלמה מגשרת בין מפגש אלכסנדר ושמעון לבין הפגיעה
בכותים.
106טרופר ,שמעון הצדיק ,עמ' .202-199על שימושים נוספים במגילת אסתר בעיצוב האגדות הנידונות בספר זה ,ראו
הערכים הקרע עם הפרושים ומזימתו ומותו של הורדוס/ינאי .על השימוש באסתר כדגם ספרותי בספרות של ימי הבית
השני ובספרות חז"ל ראו קולר ,אסתר.
1 07ראוי לציין שגם כאן נמנע סכוליון פ מלקבוע שמטרת השומרונים הייתה החרבת המקדש ,בשונה מדברי טרופר ,וראו
להלן.
116
