Page 131 - josephus volume one
P. 131
רחש ןב ריאמ
ממלכת בית חשמונאי במהירות ובעצמה ,אכן נטו להבחנות מדויקות ומדודות .מסע המלחמה של
יוחנן באזור השומרון החל בשנת 112/111לפה"ס ונמשך שנים מספר ,במהלכו נכבשו ערי השומרון
ובהם הר גריזים והעיר שומרון עצמה 1 .מסע זה הותיר את רישומו העז על בני הדור ההוא כפי שאפשר
לראות הן מקביעתם של מועדים אחדים הקשורים למסע מלחמה זה 1 ,ואולי גם מחיבורן של תפילות
הודיה 1 .בעיני בני הדור ההוא ,שני אירועי השיא של המלחמה היו מן הסתם החרבת מקדש השומרונים,
שביטא את הניצחון הדתי והצבאי על העדה הקרובה־יריבה ,והחרבת העיר שומרון לאחר מצור
ממושך ,שסיים את מסע המלחמה .במרוצת הזמן נצטרפו הזיכרונות משני האירועים ונעשו לביאור
אחד למועד 1 .סייעו לכך לא רק הקרבה בזמן ובמקום של האירועים עצמם ,אלא גם העדר קטגוריות
לשוניות ברורות להבחנה בין 'בני האמונה השומרונית' לבין 'תושבי העיר שומרון' ,כפי שעולה מדברי
יוספוס במקומות שונים 1 ,ואף ממקור מעניין ,אם כי בעייתי ,בספרות חז"ל 1 .ולמעשה ,מה סמלי
יותר משימוש בתיאור חורבנה של העיר שהעניקה את שמה לבני האמונה השומרונית 1 ,לצורך תיאור
החרבת מקום פולחנם.
בסכוליון פ ניכר המאמץ לצרף את המסורות השונות לסיפור אחד' :נקב את <עקביהן> ותלאום אחרי
הסוסים וגררום על הקוצים ועל הברקנים עד הר גריזים כיון שהגיעו שם להר גריזים חרשוהו וזרעוהו
כדרך שחשבו לעשות לבית המקדש' .בדומה לסכוליון אא ,שקשר את העימות למפגש בין אלכנסדר
לשמעון באמצעות תיאור המרדף אחר הכותים 'עד שהגיעו לאנטפטרס' ,קושר סכוליון פ בין שתי
המסורות על ידי גרירת הכותים 'עד הר גריזים' .ואולם תוספת זו גרמה להכפלת הביטוי 'הר גריזים',
1 25במלח' א 62כותב יוספוס שיוחנן הורקנוס כבש את הר גריזים במהלך מסעו של אנטיוכוס סידטס נגד מדי ,היינו בשנת
129לפה"ס .אבל נתון זה בטעות יסודו ,כפי שהוכח לאחרונה .יוחנן הורקנוס החל בכיבוש השומרון רק בשנת 112/111
לפה"ס ,והעיר נכבשה רק בשנת ( 109/108פומר ,יוספוס ,עמ' ;205-201פינקלשטיין ,ראיה)
1 26מלבד כ"א בכסלו ,המציין את כיבוש הר גריזים ,נקבעו כ"ה במרחשון לציון כיבוש העיר שומרון (נעם ,מגילת תענית,
עמ' )243וט"ו-ט"ז בסיון לציון כיבוש סקיתופוליס (בית שאן) וסביבתה (שם ,עמ' .)196
1 27אשל ,תפילת יוסף ,וכן לעיל ,הערה .92
1 28דוגמה לריכוזם ולתמצותם של תהליכים ממושכים יש בתיאור שיבת ציון .רשימת העולים ,למעלה מ־ 40,000איש,
מיוחסת לימי זרובבל (עזרא ב ,)1אבל היא מכילה בעצם רשימות של כמה וכמה גלי עלייה במשך למעלה ממאה שנים
(ליפשיץ ,ירושלים ,עמ' .189-187לטענת פינקלשטיין ,בהתבסס על הנתונים הארכאולוגיים של תפרושת ההתיישבות,
יש לאחר את חיבור הרשימה לימי החשמונאים [פינקלשטיין ,רשימת השבים]).
129במחקר מקובלת בעשרות השנים האחרונות ההבחנה בין ,Samaritansבני הדת או האמונה השומרונית ,לבין ,Samarians
תושבי אזור שומרון .אצל יוספוס אכן מצויים שני הכינויים הללו Σαμαρεῖται :ו־ ,Σαμαρεῖςאולם אלו אינם מובחנים
והם משמשים הן לתיאור תושבי האזור והן לבני הדת השומרונית (פומר ,יוספוס ,עמ' ;7-4קרטווייט ,מוצא השומרונים,
עמ' .)72-71
1 30בפדר"א (לז ,עמ' )214נמצא' :עלה עזרא מבבל וזרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק והתחילו בונים בהיכל ...ובאו
עליהם השומרונים למלחמה מאה ושמונים אלף ,וכי שומרונים היו? והלא כותיים היו ,אלא על שם עיר שומרון נקראו
שומרונים' .הזיהוי שומרונים־כותים הוא כמובן הערה של בעל פדר"א (טרייטל ,פדר"א ,עמ' .)147בספרות חז"ל הכינוי
שומרונים איננו נמצא ,מה שמלמד על מוצאה של מסורת זו (מחוץ לחוגי חז"ל) ,ואולי גם על קדמותה .בכך מצטרפת
מסורת זו לשורה של מסורות וכתבים שנוצרו בתקופות קדומות אך לא מצאו את ביטויין בספרות חז"ל ,והם שבים ונגלים
לנו רק בספרות המדרשית המאוחרת .לתופעה בכלל ראו במבוא ,ח .2על מסורות קדומות בפדר"א ראו אדלמן ,שיבה.
1 31כאמור בהערה הקודמת ,מחבר פדר"א ציין את הקשר בין העיר שומרון לבין השומרונים .יוספוס אמנם אינו מציין במפורש
שהכינוי שומרונים נגזר מאזור שומרון ,אבל כך משתמע מדבריו על הכינוי היהודי והכינוי ההלני לשומרונים (קדמ' ט .)290
יש חוקרים הטוענים שהכינוי שומרונים קשור לכך שהעיר הראשית שלהם בתקופה הפרסית הייתה שומרון ובעקבות
כישלון המרד באלכסנדר הם גלו לשכם ולהר גריזים (קרטווייט ,מוצא השומרונים ,עמ' .)63-59
120
