Page 135 - josephus volume one
P. 135
רחש ןב ריאמ
המקדש או את מקום המקדש היהודי .בחלק השני של הסיפור נפגשים היהודים עם אלכסנדר ,ולמראה
הכוהן הגדול עובר אלכסנדר שינוי עמוק ונעשה אוהד נלהב של היהודים .בחלק השלישי של הסיפור
נוחלים השומרונים מפח נפש .לדברי יוספוס נמנע אלכסנדר מלכבד את מקדשם ולהעניק להם זכויות
כמו ליהודים ,ועל פי מסורת חז"ל נתן אלכסנדר ליהודים רשות לפגוע בשומרונים ובהר גריזים .ראינו
שחלקי העלילה הם למעשה שרידים של מקורות שונים או של מסורות שונות שאוחו לנרטיב אחד .האם
ייתכן שהמסורות למיניהן אוחו פעמיים -אצל יוספוס ואצל חכמים -בלי שיהיה מגע או היכרות של
חכמים עם יוספוס או להפך? לפני הדיון בשאלה זו יש לעמוד על הדמיון ועל הקרבה בפרטי המסורות.
.1הרקע לפגישת אלכסנדר והכוהן אצל יוספוס ובסכוליון הוא איום על המקדש .אצל יוספוס נבנה
האיום בהדרגה וכל פרטי העלילה מלאחר סירובו של הכוהן הגדול לסייע לאלכסנדר ( ,)318תורמים
לעליית המתח .נוסף על כעסו של אלכסנדר ( ,)319המצור על צור ( )321ועל עזה ( )326-325הם רמז
מטרים למה שאלכסנדר עתיד לעולל לירושלים 1 .המתח מגיע לשיאו כשמסופר שהפניקים והכלדיים
שהתלוו לאלכסנדר סברו 'שלפי כעסו הרב של המלך ,הוא יניח להם לשדוד את העיר ולהרוג את הכוהן
הגדול מתוך עינויים' ( .)330בדומה לכך גם בסכוליון מסופר שהכותים ציפו שאלכסנדר יעביר לרשותם
את בית המקדש של היהודים.
הן בסכוליון והן אצל יוספוס אלכסנדר מאפשר לגורם עוין ,המתלווה אליו ,לפגוע בירושלים ובסמלי
הקדושה היהודיים (בית המקדש בסכוליון; הכוהן הגדול אצל יוספוס) .ואולם יש שני הבדלים בולטים:
בסכוליון אלכסנדר כבר נתן את רשותו לכותים ואצל יוספוס הרשות ,כך מקווים הפניקים והכלדיים,
עתידה להינתן; בסכוליון מדובר בכותים ואצל יוספוס אלו הפיניקים והכלדיים .בהימצאותם של
הכלדיים בצבאו של אלכסנדר יש אנאכרוניזם ,שהרי בבל טרם נכבשה .לפיכך היו שהציעו להגיה את
המילה Χαλδαίωνולגרוס ( Χουθαίωνכותים) 1 .הגהה זו עולה בקנה אחד עם סיפורו של יוספוס עצמו,
שתיאר לפני כן ( )324-321את הצטרפות סנבלט וחייליו לאלכסנדר .יש בהגהה גם היגיון כרונולוגי,
ולענייננו היא מקרבת את יוספוס לנוסח הסכוליון .ובכל זאת נראה שאין לקבלה מפני שאין היא
נסמכת על שום עד נוסח .אילו הנוסח 'כותים' אכן היה נשען על מה שסיפר יוספוס על סנבלט ,מדוע
כעת הוזכרו גם הפניקים? וכן מסופר בהמשך ,שבפמליה של אלכסנדר היו 'מלכי סוריה' ( 1 .)332נראה
שהשימוש בכינויים שונים לבני הפמליה של אלכסנדר מלמד על שימוש במקורות שונים 1 .מקור שכזה
לסעיף ( 330הפניקים והכלדיים) עשוי להיות מעין הסיפור הבא' :שבאו כנעניים לדון עם ישראל לפני
אלסכנדרוס מוקדון ושתי משפחות עמהן :מצריים וישמעאלים' (סכוליון א לכ"ה בסיון) .בדומה למסופר
אצל יוספוס ,גם כאן נזכרות קבוצות אתניות שתולות באלכסנדר את תקוותיהן לרשת את נחלת ישראל.
בסכוליון פ במקום 'כנענים' נזכרים 'בני אפריקאה' .הללו אינם אלא בני פניקיה שייסדו מושבות בצפון
1 46כך אכן מסביר זאת גולדשטיין ,אלכסנדר ,עמ' ,84וגם טרופר ,שמעון הצדיק ,עמ' ,177מקבל שיטה זו.
147כך כבר הציע סכוטנוס במאה הי"ז (סכוטנוס ,היסטוריה ,ב ,עמ' .)1214
1 48קשיים אלו הביאו את החוקרים לדחות את הצעת סכוטנוס (שם; קדמוניות היהודים ,מהדורת לוב ,ו ,עמ' ,474הערה
,)aולהסביר ש'כלדיים' הוא כינוי לאסטרולוגים (צ'ריקובר ,היהודים והיוונים ,עמ' ,332הערה ;15כהן ,אלכסנדר ,עמ'
,67הערה ;79כשר ,אלכסנדר ,עמ' .)25ואולם אם כך ,אזי מונח אחד הוא כינוי לקבוצה אתנית (פניקים) והאחר לבעלי
מקצוע (אסטרולוגים) .כהן ,אלכסנדר ,עמ' ,67הערה ,79ניסה להימנע מעירוב זה בהסבירו שפניקים הוא כינוי לסוחרים.
149על כך כבר רמז גולדשטיין ,אלכסנדר ,עמ' ,62הערה .7
124
