Page 140 - josephus volume one

‫ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה‬

‫דוגמה אחת מכמה‪ ,‬הנידונות בספר זה‪ ,‬שבהן משפטי מפתח ארמיים או עבריים‪ ,‬המתבלטים בתוך גרסת‬
‫חז"ל‪ ,‬עדיין שומרים על ניסוח קרוב מאוד למקור בתוך הרצף היווני של יוספוס‪ 1 .‬ניסוחים ארמיים אלו‬
‫נתגבשו במסורות שהועברו מן הסתם בעל־פה במרוצת הדורות‪ ,‬והיו מוכרות ליוספוס ולחכמים כאחד‪.‬‬
‫בצד נקודות הדמיון יש הבדלים עובדתיים וספרותיים בולטים לעין בין יוספוס לבין גרסות הסיפור‬
‫אצל חז"ל‪ .‬אצל יוספוס הכוהן הגדול הוא ידוע ובסכוליון שמעון הצדיק; על פי הסכוליון המפגש היה‬
‫באנטיפטריס שבשפלה‪ ,‬ואילו יוספוס מספר שהפגישה הייתה בצופים‪ ,‬סמוך לירושלים‪ 1 .‬על אלו יש‬
‫להוסיף כמובן הבדלים רבים הנוגעים הן למפגש בין אלכסנדר לכוהן הגדול והן להיבט השומרוני‪ .‬יוספוס‬
‫מתאר את המפגש בהרחבה‪ ,‬ולענייננו חשובים שני דברים‪ .‬ראשית‪ ,‬בעוד החכמים מסתפקים בתיאור‬
‫הפשוט והישיר של האירוע‪ ,‬יוספוס מגלה שיש רובד סמוי למפגש‪ .‬הן ידוע והן אלכסנדר חולמים‪,‬‬
‫בזמנים שונים‪ ,‬חלומות המכינים אותם לקראתו; החלום של הכוהן הגדול נועד לאשר את החלום שהיה‬
‫לאלכסנדר שנים אחדות לפני כן‪ 1 .‬שנית‪ ,‬יוספוס מאריך לספר על שהותו של אלכסנדר בירושלים‪,‬‬
‫שבמהלכה הקריב קרבנות‪ ,‬קרא בספר דניאל והעניק זכויות ליהודי ירושלים והתפוצות‪ .‬לדברים אלו אין‬
‫אפילו רמז בסכוליון‪ .‬ראינו שהסעיפים הנוגעים לספר דניאל הם פרי עטו של יוספוס עצמו משום העניין‬
‫שהיה לו בספר זה כאמצעי לגילוי העתיד‪ .‬מסתבר שגם תיאור הקרבת הקרבן והזכויות שהוענקו ליהודים‬
‫עולים בקנה אחד עם מטרותיו של יוספוס‪ ,‬שהיה מעוניין בסיפורים ובראיות לכבוד הרב שהעניקו מלכים‬

‫נכרים למקדש‪ ,‬ועם מנהגו לצטט בהרחבה כתבי זכויות שניתנו ליהודים‪ 1 .‬‬
‫המרכיב השומרוני אצל יוספוס שונה מהופעתו בסכוליון באופן ניכר‪ ,‬ויש גם להבחין בין תחילת‬
‫הסיפור לסופו‪ .‬על אף ההבדלים הרבים והחשובים בין סיפור פגישת סנבלט ואלכסנדר לבין הפתיחה‬
‫הלקונית של הסכוליון‪ ,‬שני המקורות מעמידים את בית המקדש במוקד העימות בין היהודים לשומרונים‪.‬‬
‫ואולם בסכוליון השומרונים מעוניינים במקדש שבירושלים‪ ,‬ואילו אצל יוספוס השומרונים מעוניינים‬

‫בהקמת מקדש עצמאי שיתחרה במקדש שבירושלים‪.‬‬
‫אף אם ניתן למצוא קשרים וזיקות כלשהם באפיזודה השומרונית הראשונה‪ ,‬אזי בנוגע לסופו של‬
‫הסיפור קשה לראות נקודת השקה כלשהי בין יוספוס לחכמים‪ .‬התיאור בסכוליון קצר וחד־משמעי‪.‬‬
‫ליהודים ניתנה רשות לפגוע בשומרונים‪ ,‬והם אכן שחזרו בשומרונים את מעשה אכילס בהקטור‪ ,‬אם כי‬
‫סביר יותר ששהשראה לכך לא באה מהומרוס אלא ממעשה אלכסנדר בבאטיס‪ ,‬שליט עזה‪ 1 .‬בסכוליון‬

‫‪ 168‬לביטויים עבריים‪/‬ארמיים הניתנים לזיהוי בתוך הרצף היווני של יוספוס ראו הדיון במבוא‪.‬‬
‫‪ 169‬בעוד את הסתירה בין שמעון הצדיק לידוע קשה ליישב (להלן נעמוד על ניסיונו של שוורץ להסביר זאת)‪ ,‬מרקוס מסביר‬
‫את הסתירה בין אנטיפטריס לצופים כשגיאה של יוספוס בהבנת המקור שעמד לפניו‪ .‬לשיטתו‪ ,‬המקור הקדום גרס‬
‫'סבא'‪ ,‬שבימי הורדוס הוסב שמה לאנטיפטריס (קדמ' טז ‪ .)142‬יוספוס קרא צופים והסכוליון החליף את השם המוקדם‬
‫במאוחר‪ .‬מרקוס העלה גם את האפשרות ההפוכה‪ ,‬שבמקור נאמר 'צופים'‪ ,‬ומחבר הסכוליון או אחד ממקורותיו‪ ,‬שקרא‬
‫אצל יוספוס ‪ ,Σαφειν‬סבר שהכוונה היא לכפר סבא‪ ,‬ששמה הוסב לאנטיפטריס (קדמוניות היהודים‪ ,‬מהדורת לוב‪ ,‬ו‪ ,‬עמ'‬

‫‪ ,473-472‬הערה ‪ ;b‬עמ' ‪.)518‬‬
‫‪ 170‬השימוש בחלום כפול הוא אמצעי ספרותי של יוספוס‪ ,‬שנועד לקשור את אלכסנדר וידוע טרם צאת אלכסנדר למסעו‪,‬‬
‫וכך להעניק למסע כולו ולהצלחתו של אלכסנדר נופך אלוהי‪ .‬בכך חורג סיפורו של יוספוס מהתבנית המוכרת של סיפורי‬

‫הצלה של המקדש‪ ,‬המתרכזים באיום הנוכחי בלבד (גנוס‪ ,‬חלומות‪ ,‬עמ' ‪.)242-241‬‬
‫‪ 171‬על הכבוד שרחשו שליטים נכרים למקדש ראו הסקירה בערך ביטול הקרבן לשלום הקיסר; על שימוש של שליטים נכרים‬

‫בנבואות מקראיות ראו בערך בית חוניו‪ .‬לכתבי זכויות נוספים ראו קדמ' יד ‪.267-190‬‬
‫‪ 1 72‬עמד על כך לראשונה שפק‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ,42‬הערה ‪ .1‬גוטמן‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ,282-280‬הרחיב את ההקבלה‪ .‬צ'ריקובר‪,‬‬

‫‪129‬‬