Page 144 - josephus volume one
P. 144

‫ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה‬

          ‫את המוטיבים של האפיפ ֵנאה וההגעה‪ ,‬אולם שלושת מרכיבי הסיפור (מפגש אלכסנדר עם השומרונים‪,‬‬
          ‫מפגש אלכסנדר וידוע‪ ,‬והנתונים ההיסטוריים) שולבו לסיפור אחיד בידי יוספוס עצמו‪ .‬לדעתו זו הייתה‬
          ‫יצירה חד־פעמית‪ ,‬וכל המקורות המאוחרים יותר העוסקים בסיפור זה על פי המוטיבים הללו נסמכים‬
          ‫על יוספוס בדרך זו או אחרת‪   1 .‬עמרם טרופר הרחיב ופיתח עמדה זו‪ .‬הוא מציע במפורש שקדמוניות‬
          ‫היהודים עצמו (או מסורות המבוססות על ספר זה) הוא שעמד לעיני החכמים‪ .‬הללו אימצו את הסיפור‬
          ‫של יוספוס‪ ,‬שתיאר הפסד של השומרונים בסיוע מלך נכרי‪ ,‬כדי לבאר את 'יום הר גריזים' במגילת תענית‪.‬‬
          ‫חכמים התאימו את הסיפור שמצאו אצל יוספוס (או 'מעין יוספוס') לדפוס של מגילת אסתר‪ ,‬וכך נוצרה‬

                                                                                                   ‫האגדה התלמודית‪  1 .‬‬

                                        ‫המקדש‪ ,‬אלכסנדר והשומרונים‪ :‬צירופי מסורות וסיפורן‬

          ‫יש חוקרים הרואים בקרבה הספרותית והמבנית עדות לתשתית משותפת‪ ,‬מקור קדום‪ ,‬שממנו שאבו‬
          ‫יוספוס וחכמים‪ .‬לדידם‪ ,‬המקור המשותף היה צריך להיות קדום דיו על מנת לאפשר מרחב השתנות גדול‬
          ‫על פני ציר הזמן‪ ,‬אבל לא גדול מדי‪ ,‬כפי שניכר מהדמיון ומהשוני שבין יוספוס לחכמים‪ .‬דא עקא‪ ,‬שגישה‬
          ‫זו אינה יכולה להסביר מדוע בהיבטים מסוימים יש דמיון רב‪ ,‬מילולי כמעט‪ ,‬ואילו בנקודות אחרות‬
          ‫הדמיון כללי בלבד והשוני רב‪   1 .‬חוקרים אחרים‪ ,‬שקיבלו והפנימו את גישת המקורות הרבים‪ ,‬טענו‬
          ‫שבפני יוספוס עמדו מסורות על שני עניינים שונים‪ ,‬האחת עסקה באלכסנדר והכוהן הגדול‪ ,‬והאחרת‬
          ‫בשומרונים‪ .‬יוספוס הוא שאיחה אותן ויצר את הסיפור שכרך את הכוהן הגדול‪ ,‬אלכסנדר והשומרונים‬
          ‫יחדיו‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬טענו חוקרים אלו‪ ,‬הסיפור שסיפרו חז"ל היה צריך להישען על דברי יוספוס באופן‬
          ‫כזה או אחר‪ .‬ואולם בחינת הסיפור אצל החכמים‪ ,‬ובפרט בנוסח סכוליון א‪ ,‬מגלה שגם בעל הסכוליון‬
          ‫צירף את סיפורו ממקורות שונים‪ ,‬וקשה לראות בשיבושים ובסתירות שביניהם גלגולים מאוחרים של‬

                                                                                                          ‫סיפור קוהרנטי‪.‬‬
          ‫ההבנה שחודדה בפרק זה‪ ,‬שלפיה גם הסכוליון מורכב ממקורות שונים‪ ,‬מאפשרת לנו לעמוד ביתר‬
          ‫דיוק על גבולותיה של המסורת המשותפת ליוספוס ולחכמים ועל טיב הידיעות שהיו מוכרות להם והנחו‬
          ‫אותם ביצירת הסיפורים‪ .‬בסכוליון א לובשים הכוהנים את בגדי הכהונה ובולווטי ירושלים לבושים לבן‬
          ‫בדומה למסופר אצל יוספוס‪ ,‬אך בסכוליון פ לא נאמר על כך דבר‪ .‬מנגד‪ ,‬דברי אלכסנדר בסכוליון פ‪:‬‬
          ‫'בדמותו של זה אני רואה כשארד למלחמה ונוצח'‪ ,‬קרובים לדברים שמביא יוספוס בשמו של אלכסנדר‪.‬‬
          ‫כדי להבין תופעה זו יש להתבונן באופן שבו שונה כל אחד מהסכוליה מדברי יוספוס‪ .‬בעניין לבוש‬
          ‫הכוהנים והאזרחים נאמר בסכוליון פ‪' :‬לבש בגדי כהונה ויצא לפניו הוא וכל גדולי ירושלים'‪ ,‬ובבבלי נוסח‬
          ‫הדברים דומה‪' :‬מה עשה לבש בגדי כהנה ונתעטף בבגדי כהנה ויקרי ירושלם עמו'‪ .‬עדיפותו של סכוליון‬

            ‫‪ 	186‬כהן‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ .65‬כהן אמנם אינו כותב במפורש שמדובר בסיפור אלכסנדר ושמעון הצדיק‪ ,‬וכמעט אינו דן בו‪ ,‬אך‬
            ‫אין ספק שזהו הסיפור שמגלה את הקרבה הרבה ביותר ליוספוס וממילא נסמך עליו‪ .‬ההנחה שגרסת החכמים מאוחרת‬

                                              ‫מזו של יוספוס נמצאת גם אצל גרואן‪ ,‬אך הוא נמנע מלדון בכך (גרואן‪ ,‬ירושה‪ ,‬עמ' ‪.)190‬‬
                                                                                                       ‫‪ 1	 87‬טרופר‪ ,‬שמעון הצדיק‪ ,‬עמ' ‪.202-195‬‬

            ‫‪ 	188‬גולדשטיין‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ,98-97‬אמנם נתן דעתו על כך‪ ,‬אבל הסתפק בכך שסיפור החכמים נוצר בהשפעת היריבות‬
            ‫בין היהודים לשומרונים‪ ,‬ועל כן יש בו עניין רב יותר בשומרונים וגם אכזריות רבה יותר כלפיהם‪ .‬הסבר זה אינו מספק‬
            ‫בכל הנוגע לשימורן של יחידות מילוליות כלשונן מחד גיסא‪ ,‬לעומת פרפרזה רחבה ומרחיבה כלפי עניינים אחרים מאידך‬

                                                                                                                                          ‫גיסא‪.‬‬

‫‪133‬‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149