Page 149 - josephus volume one

‫רחש ןב ריאמ‬

‫בעלי סמכות‪ ,‬כגון הכרוניקה של יוהן קריון (‪ ,)Johann Carion, 1499-1537‬שפיליפ מלנכתון (‪Philipp‬‬
‫‪ )Melanchthon, 1497-1560‬הפך אותה להיסטוריה הכמעט רשמית של הלותרנים במאה הט"ז‪ 2 ,‬‬
‫ובכרוניקה רבת ההשפעה של ג'יימס אשר (‪ ,)James Ussher, 1581-1656‬הארכיבישוף של הכנסייה‬
‫האירית‪ 2 .‬במסגרת זו נזכיר גם שטובי המוחות וגדולי ההרפתקנים של המאה הי"ז הקדישו מחשבה‬
‫ועניין לסיפור אלכסנדר וידוע‪ .‬המתמטיקאי הנודע ואחד מאבות המהפכה המדעית‪ ,‬בלז פסקל (‪Blaise‬‬
‫‪ ,)Pascal, 1623-1662‬חשב שכבר ישעיהו ניבא על המפגש בין אלכסנדר לידוע‪ 2 .‬וולטר ראלי (‪Walter‬‬
‫‪ ,)Raleigh, 1552-1618‬חביבה של המלכה אליזבת הראשונה מאנגליה‪ ,‬שהפליג בשליחויות שונות שנעו‬
‫בין גילוי ארצות למסעות שוד‪ ,‬כתב בחיבור ההיסטורי שלו‪ ,‬שהקריאה של אלכסנדר בספר דניאל העניקה‬
‫לו את הביטחון העצמי הדרוש לכיבוש פרס‪ 2 .‬ברוח דומה כתבה גם אן ברדסטריט (‪Anne Bradstreet,‬‬

‫‪ )1612-1672‬בפואמה על ארבע המלכויות‪ ,‬שתיארה בין היתר את מסעות אלכסנדר‪ 2 .‬‬
‫מעבר לעניין ההיסטורי שעורר ביקור אלכסנדר בירושלים‪ ,‬בראשית העת החדשה גילו עניין באפיזודה‬
‫זו גם ראשי הכנסייה האנגליקנית‪ .‬בתקופה זו שרר מתח רב בין הכנסייה למלוכה והסיפור של יוספוס‬
‫היה טקסט רב ערך בעבור ראשי הכנסייה‪ .‬ג'ון אווראול (‪ ,)John Overall, 1559-1619‬מראשי הכנסייה‬
‫האנגליקנית במפנה המאה הט"ז‪-‬י"ז‪ ,‬כתב מסמך עקרונות לכנסייה על פי הנחייתו של מלך אנגליה‬
‫ג'יימס הראשון (‪ .)1625-1566‬המסמך עסק בשאלת הלגיטימיות של השלטון ויחסיו עם הכנסייה‪.‬‬
‫אוווראול הסיק מסיפור אלכסנדר וידוע‪ ,‬שאין להישבע אמונים למלך שנטל את השלטון בכוח‪ ,‬כשם‬
‫שידוע סירב להישבע לאלכסנדר מפני שהיה מחויב בשבועה לדריווש‪ 2 .‬הטקסט של אווראול נגנז‬
‫בידי ג'יימס הראשון מסיבות אחרות‪ ,‬ובמשך מרבית המאה הוא נותר בכתב יד‪ .‬ואולם בשנת ‪1688‬‬
‫התרחשה בבריטניה המהפכה המפוארת‪ ,‬המלך ג'יימס השני (‪ )1701-1633‬הודח מכיסאו ובמקומו‬
‫הוכתרו ויליאם מאוראנג' (ויליאם השלישי [‪ )]1702-1650‬ומרי (‪ )1694-1662‬למלך ולמלכת אנגליה‬
‫(‪ .)13.2.1689‬כמקובל‪ ,‬נתבעו בכירי המדינה להישבע אמונים למלך החדש‪ ,‬אולם חלק לא מבוטל מאנשי‬
‫הכנסייה חשו שאין הם רשאים להישבע אמונים למלך החדש מפני שהם עדיין מחויבים בשבועה לג'יימס‬
‫השני‪ .‬כך התפתחה בתוך הכנסייה האנגליקנית המחלוקת על השבועה‪ 2 .‬בכיר ה'לא נשבעים' היה‬
‫ויליאם סנקרופט (‪ ,)William Sancroft, 1617-1693‬הארכיבישוף מקנטרברי‪ ,‬שאף הודח מתפקידו עקב‬
‫סירובו להישבע‪ .‬בשנת ‪ 1690‬הוא פרסם את כתב היד של ג'ון אווראול כדי להצדיק את עמדתו‪ ,‬ואחת‬
‫הטענות המרכזיות הייתה הפרשנות שהעניק אווראול לסיפור אלכסנדר וידוע‪ 2 .‬פרסום הספר הביא גל‬
‫של פמפלטים ופמפלטים שכנגד שבהם תפסה הפרשנות לדיווחו של יוספוס מקום נרחב‪ .‬בשנת ‪1691‬‬

‫בו מרכיב יסודי בתיאור חיי אלכסנדר וזמנו‪ .‬ראו בפירוט רב בכרוניקה של פרקולפוס מלייז'‪ ,‬שפעל בימי קרל הגדול‬
‫(‪ ,Freculphus Lexovensis‬כרוניקה [‪ ;)]PL 106, col. 1016d-1017d‬הוגו מסנט ויקטור‪ ,‬תוספות (‪;)PL 177, col. 223-222‬‬

‫פטרוס קומסטור (מת ‪ ,)1178‬היסטוריה (‪.)PL 198, col. 1496c-1497c‬‬

‫‪ 208‬קריון‪ ,‬כרוניקון‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬

‫‪ 209‬אשר‪ ,‬אנאלים‪ ,‬עמ' ‪.470‬‬

‫‪ 210‬פסקל‪ ,‬הגיגים‪ ,‬מס' ‪.716‬‬

‫‪ 2 11‬ראלי‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.182‬‬

‫‪ 212‬ברדסטריט‪ ,‬פואמות‪ ,‬עמ' ‪.128-127‬‬

‫‪ 2 13‬אווראול‪ ,‬כינוס‪ ,‬עמ' ‪.56-54‬‬

‫‪ 214‬על המחלוקת בכנסייה האנגליקנית ראו ננר‪ ,‬זכות‪ ,‬עמ' ‪.218-184‬‬

‫‪ 215‬על עבודתו של אווראול‪ ,‬ראו מילטון‪ ,‬אווראול‪ .‬על פרסום הספר בידי סנקרופט ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬

‫‪138‬‬