Page 152 - josephus volume one
P. 152
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
מוקד הסיפור :יריבות היהודים עם השומרונים או ביקור שליט נכרי בירושלים .ליכטנשטיין ,שההדיר
את מגילת תענית ,סבר שיום הר גריזים נקבע לזכר חורבן המקדש השומרוני בידי יוחנן הורקנוס ,אך
באגדה התלמודית האנטי־שומרונית ראה הד רחוק לגזרת דריווש ,שחייבה את השומרונים לפנות את
כפריהם ולתרום 50כיכר לבניין המקדש 2 .מנגד ראו חוקרים רבים את מוקד הסיפור בביקור שליט נכרי
בירושלים ובזכויות שהוא העניק ליהודים .אברהם קרוכמאל 2 ,סלומון צייטלין 2ובעקבותיו ג'ורג' פוט
מור 2טענו שהמלך הנכרי הוא אנטיוכוס השלישי ,שהעניק ליהודים זכויות דומות למדי לאלו הנזכרות
אצל אלכסנדר .ג'יימס פורויס הסכים וראה בדברי בן סירא ' -בשני גויים קצה נפשי ,ובשלישי איננו
עם :יושבי שעיר ופלשת ,וגוי נבל הדר בשכם' (בן סירא נ - )26-25עדות למתח בין שומרונים (הגוי
הדר בשכם) ליהודים בתקופת שמעון הצדיק ,הוא שמעון השני גיבורו של בן סירא 2 .תמך בהצעה זו
גם גולדשטיין ,שטען כאמור ,שהן המסר של העברת הנאמנות לשליט החדש והן המתח עם השומרונים
מצביעים על ימי המעבר מהשלטון התלמי לסלווקי כרקע ההיסטורי המתאים לחיבור הסיפור של
יוספוס 2 .הצעות נוספות איתרו שליטים אחרים שגילו יחס חיובי ליהודים .ביכלר הציע את כתב
הזכויות של יוליוס קיסר 2 ,הוגו וילריך הציע את ביקור מרקוס אגריפה ,חתנו ויד ימינו של אוגוסטוס,
בירושלים בימי הורדוס 2 .הצעה שזכתה לתמיכה רחבה למדי הייתה לקשור את הסיפור לעימות
היהודי-שומרוני באלכסנדריה בימי תלמי פילומטור ברבע השני של המאה הב' לפה"ס .על פי יוספוס
(קדמ' יג ,)79-74השומרונים והיהודים שחיו באלכסנדריה התדיינו לפני תלמי בשאלה איזה מקדש
תואם את חוקי התורה ,המקדש היהודי או השומרוני? זכריה פרנקל היה ככל הנראה הראשון שעמד על
האפשרות לקשור הן את המועד והן את המסופר בסכוליון לעימות היהודי-שומרוני באלכסנדריה 2 .
לאחר מכן הציע זאת גם יעקב פרוידנטל והוא זכה (לאחר למעלה מ־ 100שנה) לתמיכה נלהבת של
ארנולדו מומיליאנו 2 ,ובעקבותיו של ריצ'רד סטונמן 2 .פרדיננד דקסינגר הציע גישה אחרת לנושא
227ליכטנשטיין ,מגילת תענית ,עמ' .288ליכטנשטיין השתמש בסכוליון כדי לדחות את גרסת יוספוס שאלכסנדר נכנס
לירושלים (שם ,שם).
228קרוכמאל ,שדה צופים ,עמ' .21-20
229צייטלין ,שמעון הצדיק ,עמ' .139-138
230מור ,שמעון הצדיק ,עמ' .357
231פורויס ,שכם ,עמ' ,94-90וראו לעיל ,הערה .92
2 32גולדשטיין ,אלכסנדר ,עמ' .95-90
2 33ביכלר ,אלכסנדר ,עמ' ,22-15ובעקבותיו מרקוס בקדמוניות היהודים ,מהדורת לוב ,ו ,עמ' .531-530
234וילריך ,יהודים ויוונים ,עמ' .13-8
2 35פרנקל ,על ההיסטוריה היהודית ,עמ' .168-165
236פרוידנטל ,מחקרים ,עמ' ;103מומיליאנו ,אלכסנדר ,עמ' .40
2 37סטונמן ,אלכסנדר ,עמ' .43-42גם לוי ,אלכסדר ,עמ' ,50-49תלה את האגדה בעימותים באלכסנדריה בין יהודים
לשומרונים ,אך לא הזכיר דווקא את תלמי פילומטור .קאסל ,משיחיות ,עמ' ,102-101ראה גם כן בעניין השומרוני
את מוקד הסיפור ,אבל תלה את הסיפור במכתב ששלחו השומרונים לאנטיוכוס אפיפנס (קדמ' יב .)264-257נודה,
מחקר ,עמ' ,122-153ובמיוחד הסיכום בעמ' ,153-152התרכז גם הוא במכתב השומרוני וראה בו נקודת מוצא לתארוך
המסורות השונות ולהבנתן .המכתב השומרוני מכיל התייחסות הן למקדש והן ליום השבת ,ועל כן טען נודה ,שרק בזמנו
של אנטיוכוס הרביעי נוצקו שני המרכיבים הללו יחדיו כגורמים עיקריים של הזהות השומרונית והיהודית .נודה הבחין בין
המסורת על אלכסנדר וידוע ,שעוסקת במקדש (או בכוהן הגדול) ,לבין המסורת על הפטור ממסים בשביעית ,שמטרתה,
לדעתו ,להראות את קדמות המחויבות ליום השביעי ולשנה השביעית .שתי המסורות הללו אוחו בידי יוספוס כדי להציג
141
