Page 152 - josephus volume one
P. 152

‫ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה‬

          ‫מוקד הסיפור‪ :‬יריבות היהודים עם השומרונים או ביקור שליט נכרי בירושלים‪ .‬ליכטנשטיין‪ ,‬שההדיר‬
          ‫את מגילת תענית‪ ,‬סבר שיום הר גריזים נקבע לזכר חורבן המקדש השומרוני בידי יוחנן הורקנוס‪ ,‬אך‬
          ‫באגדה התלמודית האנטי־שומרונית ראה הד רחוק לגזרת דריווש‪ ,‬שחייבה את השומרונים לפנות את‬
          ‫כפריהם ולתרום ‪ 50‬כיכר לבניין המקדש‪   2 .‬מנגד ראו חוקרים רבים את מוקד הסיפור בביקור שליט נכרי‬
          ‫בירושלים ובזכויות שהוא העניק ליהודים‪ .‬אברהם קרוכמאל‪   2 ,‬סלומון צייטלין ‪   2‬ובעקבותיו ג'ורג' פוט‬
          ‫מור ‪   2‬טענו שהמלך הנכרי הוא אנטיוכוס השלישי‪ ,‬שהעניק ליהודים זכויות דומות למדי לאלו הנזכרות‬
          ‫אצל אלכסנדר‪ .‬ג'יימס פורויס הסכים וראה בדברי בן סירא ‪' -‬בשני גויים קצה נפשי‪ ,‬ובשלישי איננו‬
          ‫עם‪ :‬יושבי שעיר ופלשת‪ ,‬וגוי נבל הדר בשכם' (בן סירא נ ‪ - )26-25‬עדות למתח בין שומרונים (הגוי‬
          ‫הדר בשכם) ליהודים בתקופת שמעון הצדיק‪ ,‬הוא שמעון השני גיבורו של בן סירא‪   2 .‬תמך בהצעה זו‬
          ‫גם גולדשטיין‪ ,‬שטען כאמור‪ ,‬שהן המסר של העברת הנאמנות לשליט החדש והן המתח עם השומרונים‬
          ‫מצביעים על ימי המעבר מהשלטון התלמי לסלווקי כרקע ההיסטורי המתאים לחיבור הסיפור של‬
          ‫יוספוס‪   2 .‬הצעות נוספות איתרו שליטים אחרים שגילו יחס חיובי ליהודים‪ .‬ביכלר הציע את כתב‬
          ‫הזכויות של יוליוס קיסר‪   2 ,‬הוגו וילריך הציע את ביקור מרקוס אגריפה‪ ,‬חתנו ויד ימינו של אוגוסטוס‪,‬‬
          ‫בירושלים בימי הורדוס‪   2 .‬הצעה שזכתה לתמיכה רחבה למדי הייתה לקשור את הסיפור לעימות‬
          ‫היהודי‪-‬שומרוני באלכסנדריה בימי תלמי פילומטור ברבע השני של המאה הב' לפה"ס‪ .‬על פי יוספוס‬
          ‫(קדמ' יג ‪ ,)79-74‬השומרונים והיהודים שחיו באלכסנדריה התדיינו לפני תלמי בשאלה איזה מקדש‬
          ‫תואם את חוקי התורה‪ ,‬המקדש היהודי או השומרוני? זכריה פרנקל היה ככל הנראה הראשון שעמד על‬
          ‫האפשרות לקשור הן את המועד והן את המסופר בסכוליון לעימות היהודי‪-‬שומרוני באלכסנדריה‪  2 .‬‬
          ‫לאחר מכן הציע זאת גם יעקב פרוידנטל והוא זכה (לאחר למעלה מ־‪ 100‬שנה) לתמיכה נלהבת של‬
          ‫ארנולדו מומיליאנו‪   2 ,‬ובעקבותיו של ריצ'רד סטונמן‪   2 .‬פרדיננד דקסינגר הציע גישה אחרת לנושא‬

            ‫‪ 	227‬ליכטנשטיין‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ .288‬ליכטנשטיין השתמש בסכוליון כדי לדחות את גרסת יוספוס שאלכסנדר נכנס‬
                                                                                                                         ‫לירושלים (שם‪ ,‬שם)‪.‬‬

                                                                                                         ‫‪ 	228‬קרוכמאל‪ ,‬שדה צופים‪ ,‬עמ' ‪.21-20‬‬
                                                                                                      ‫‪ 	229‬צייטלין‪ ,‬שמעון הצדיק‪ ,‬עמ' ‪.139-138‬‬

                                                                                                                ‫‪ 	230‬מור‪ ,‬שמעון הצדיק‪ ,‬עמ' ‪.357‬‬
                                                                                            ‫‪ 	231‬פורויס‪ ,‬שכם‪ ,‬עמ' ‪ ,94-90‬וראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.92‬‬

                                                                                                           ‫‪ 2	 32‬גולדשטיין‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪.95-90‬‬
                                 ‫‪ 2	 33‬ביכלר‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ,22-15‬ובעקבותיו מרקוס בקדמוניות היהודים‪ ,‬מהדורת לוב‪ ,‬ו‪ ,‬עמ' ‪.531-530‬‬

                                                                                                           ‫‪ 	234‬וילריך‪ ,‬יהודים ויוונים‪ ,‬עמ' ‪.13-8‬‬
                                                                                            ‫‪ 2	 35‬פרנקל‪ ,‬על ההיסטוריה היהודית‪ ,‬עמ' ‪.168-165‬‬
                                                                              ‫‪ 	236‬פרוידנטל‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ ;103‬מומיליאנו‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪.40‬‬
            ‫‪ 2	 37‬סטונמן‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ .43-42‬גם לוי‪ ,‬אלכסדר‪ ,‬עמ' ‪ ,50-49‬תלה את האגדה בעימותים באלכסנדריה בין יהודים‬
            ‫לשומרונים‪ ,‬אך לא הזכיר דווקא את תלמי פילומטור‪ .‬קאסל‪ ,‬משיחיות‪ ,‬עמ' ‪ ,102-101‬ראה גם כן בעניין השומרוני‬
            ‫את מוקד הסיפור‪ ,‬אבל תלה את הסיפור במכתב ששלחו השומרונים לאנטיוכוס אפיפנס (קדמ' יב ‪ .)264-257‬נודה‪,‬‬
            ‫מחקר‪ ,‬עמ' ‪ ,122-153‬ובמיוחד הסיכום בעמ' ‪ ,153-152‬התרכז גם הוא במכתב השומרוני וראה בו נקודת מוצא לתארוך‬
            ‫המסורות השונות ולהבנתן‪ .‬המכתב השומרוני מכיל התייחסות הן למקדש והן ליום השבת‪ ,‬ועל כן טען נודה‪ ,‬שרק בזמנו‬
            ‫של אנטיוכוס הרביעי נוצקו שני המרכיבים הללו יחדיו כגורמים עיקריים של הזהות השומרונית והיהודית‪ .‬נודה הבחין בין‬
            ‫המסורת על אלכסנדר וידוע‪ ,‬שעוסקת במקדש (או בכוהן הגדול)‪ ,‬לבין המסורת על הפטור ממסים בשביעית‪ ,‬שמטרתה‪,‬‬
            ‫לדעתו‪ ,‬להראות את קדמות המחויבות ליום השביעי ולשנה השביעית‪ .‬שתי המסורות הללו אוחו בידי יוספוס כדי להציג‬

‫‪141‬‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157