Page 157 - josephus volume one
P. 157

‫פיש יעל‬

‫'זכר ונקוביו בראם'‪' .‬ויכל בשישי וישבות בשביעי'‪' .‬הבה ארדה'‪' .‬ותצחק שרה בקרוביה לאמר'‪' .‬כי באפם‬
‫הרגו שור וברצונם עקרו אבוס'‪' .‬ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושאי בני אדם'‪' .‬ומושב בני‬
‫ישראל אשר ישבו במצרים ובכל הארצות שלשים שנה וארבע מאות שנה'‪' .‬ואת הארנבת' 'את צעירת‬
‫הרגלים'‪ .‬אמו שלתלמי המלך ארנבתא הוות שמה‪' .‬לא חמד אחד מהם נשאתי'‪' .‬אשר חלק י'י אלהיך אותם‬

                               ‫להאיר לכל העמים תחת כל השמים'‪' .‬אשר לא צויתי לאומות לעובדם'‪.‬‬

                                           ‫ב " ר ח ‪ ,‬יא ( ע מ ' ‪   )64‬‬
               ‫'זכר ונקבה בראם' ‪ -‬זה אחד מן הדברים <ששינו>   לתלמי המלך‪' :‬זכר ונקובה בראם'‪  .‬‬

                                             ‫ב "ר י ‪ ,‬ט ( ע מ ' ‪)85‬‬
‫וזה אחד מן הדברים <ששינו> לתלמי המלך‪' :‬ויכל ביום הש‌י[שי]' ויש ‌ב[ות]' בי‌[ום]' השביעי'‪ .‬תלמי המלך‬
‫שאל את הזקנים ברומי‪ :‬א' ל ‌ה<'>‪ :‬לכמה ימים ברא הק'ב את עולמו? אמרו לו‪ :‬לו' ימים‪ .‬אמ' להם‪ :‬מאותה‬

                                       ‫השע' גיהנם ניסקת לרשע'‪ .‬אתמה'‪ .‬אילו לעולם מי הוא דיינו‪   .‬‬

                                          ‫ב " ר לח ‪ ,‬י ( ע מ ' ‪    )359‬‬
                  ‫'הבה נרדה'‪ .‬זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך‪' :‬הבה נרדה ונבלה שם שפתם'‪.‬‬

                                         ‫ב " ר מח ‪ ,‬י ז ( ע מ ' ‪    )494‬‬
          ‫'ותצחק שרי בקרבה'‪ .‬זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך‪' :‬ותצחק שרה בקרוביה לאמר'‪.‬‬

                                         ‫ב " ר צ ח ‪ ,‬ה ( ע מ ' ‪    )1256‬‬
                     ‫'כי באפם הר' (‌)[שור ו]‌ברצ' עק' אבוס'‪ .‬זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך‪   .‬‬

          ‫ככלל הציטוטים מב"ר מן המילון ההיסטורי על פי כ"י וטיקן ‪( 60‬שכן וטיקן ‪ 30‬חסר)‪ ,‬אלא אם כן צוין אחרת‪.‬‬                     ‫	‪7‬‬
                       ‫כאן ולהלן בב"ר י‪ ,‬ט (עמ' ‪ )85‬נוסח כ"י וטיקן ‪ 60‬הוא 'ששנינו'‪ ,‬ותוקן על פי עדי הנוסח האחרים‪.‬‬               ‫	‪8‬‬
                                                                                                                                ‫‪	9‬‬
‫בכ"י סנט פטרבורג‪ = Евр. III B 901 ,‬קטע כ אצל סוקולוף (‪ ,96‬שורות ‪" '  :)27-26‬זכר ונקבה בראם" זה אחד מן <‪>...‬‬
                                                                                                 ‫תלמי המלך זכר ונקוביו בראו'‪.‬‬  ‫‪1	 0‬‬

‫סוף הדו־שיח בין תלמי המלך לזקנים קשה‪ ,‬ועליו העיר גם אלבק שקשה לפרשו (מהדורת תיאודור אלבק‪ ,‬סוף עמ' ‪.)85‬‬                         ‫‪	11‬‬
‫ואולי יש מקום לפרש כך‪ :‬לאחר שהשיבו הזקנים שלסוף ששת ימי הבריאה שבת האל‪ ,‬תמה תלמי המלך‪ :‬האם מאותה‬                               ‫‪	12‬‬
‫השעה בוערת הגיהינום בלא התערבות אלוהית? מי הוא דיינו של עולם? אף קריאה זו קשה‪ ,‬משום שהיא מותירה את‬                             ‫‪	13‬‬
‫תמיהתו של תלמי המלך בלא תשובה מצד הזקנים‪ .‬אלבק הציע כי הממרה 'אילו לעולם מי הוא דיינו' היא תשובת‬                               ‫‪1	 4‬‬

                                                                   ‫הזקנים‪ ,‬אך לא פירש כיצד היא משיבה על תמיהת המלך‪.‬‬
                                                                        ‫על פי המילון ההיסטורי‪ ,‬כתב יד וטיקן ‪ ,30‬קולמוס ‪.2‬‬
                                                                        ‫על פי המילון ההיסטורי‪ ,‬כתב יד וטיקן ‪ ,30‬קולמוס ‪.2‬‬
                                                                        ‫על פי המילון ההיסטורי‪ ,‬כתב יד וטיקן ‪ ,30‬קולמוס ‪.1‬‬

‫בכ"י ‪ = T-S C 1.6‬קטע קט אצל סוקולוף (‪ ,185‬שורות ‪ :)26–24‬ד"א כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו אבוס זה אחד מן‬
                                                                                                   ‫הדברים ששינו לתלמי המלך‪.‬‬

                                                                                                                                     ‫‪146‬‬
   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162