Page 161 - josephus volume one
P. 161
פיש יעל
זה ייחודי ליוספוס ואין לו הדים בגרסות האחרות של אגדת השבעים; (ג) יוספוס כמעט אינו עוסק
בתיאור תהליך התרגום ושיטת העבודה שנקטו הזקנים .כל תיאורו מסתכם במילים' :והם [הזקנים]
עסקו בתרגום במסירות ובשקידה יתירה ובקפדנות במידת האפשר' (קדמ' יב ,)104וזאת בניגוד הן
לאיגרת אריסטיאס ,שמדגישה שהתורה תורגמה בעבודת צוות ,והן למרבית הגרסות האחרות לאגדת
השבעים ,שלפיהן התורה תורגמה בנסיבות נסיות ובהשגחה אלוהית; (ד) לפי איגרת אריסטיאס ,בגמר
המלאכה הוקרא התרגום בפומבי וקיבל את אישור הקהל בדומה למתן תורהַ ' :וִּי ְק ָרא ְּב ָא ְז ֵני ָה ָעם ַוּיֹא ְמרּו
ּכֹל ֲא ֶׁשר ִּדֶּבר ה' ַנ ֲע ֶׂשה ְו ִנ ְׁש ָמע' (שמות כד ,)7ובדומה למעמד ההקהל בימי עזרא (נחמיה ח) .במעמד
זה הוסכם על הכול שהתרגום שלם ואין לעשות בו כל שינוי ,והוטלה קללה על מי שיבקש להוסיף או
לגרוע דבר מה מן התרגום ,כהד לציווי 'ֹלא ֹת ִספּוְ ...וֹלא ִת ְג ְרעּו ִמ ֶּמּנּו' (דברים ד .)2מוטיב זה נשנה אצל
יוספוס :בתום הקריאה הציבורית של תרגום התורה לתלמי פילדלפוס ולקהל היהודים ,דרשו הכוהן וזקני
המתרגמים וראשי העדה 'להניח את התרגום ,מאחר שעלה יפה כל כך ,כמו שהוא ולא לשנות ממנו'
(שם .)108 ,ואולם ,לפי גרסה זו ,בהסכמת הציבור הוחלט לקבל את הדרישה ,אך להוסיף עליה שאם
בעתיד 'יראה איש (בתרגום) דבר נוסף על התורה או חסר (בו) יחזור ויעיין בדבר ויגלהו ויתקנהו' (שם,
.)109גם מוטיב זה ייחודי ליוספוס.
ההיבטים הייחודיים לגרסת יוספוס כמעט שלא השפיעו על גרסות האגדה שהתפתחו אחריו ,חוץ
מדוגמאות בודדות בכתבי הנוצרים .כלומר ,במקרה של אגדת השבעים ,קדמוניות אינו צינור חשוב
למסירת האגדה .עצם הציטוט של איגרת אריסטיאס בידי יוספוס מלמד שזו זכתה לתפוצה עצמאית
בקרב היהודים שמחוץ לאלכסנדריה ,בארץ־ישראל או ברומא.
אגדת התרגום אצל פילון נשענת על איגרת אריסטיאס ,אך חורגת ממנה באופן ניכר בהיותה
הראשונה המתארת את מעשה התרגום כהתרחשות ִנסית .אף שפילון משנה את אופייה של אגדת
התרגום כפי שסופרה באיגרת אריסטיאס ,נראה שזו הייתה מוכרת לו בגרסתה הכתובה .עיקר הסיפור,
לפי פילון ,זהה לזה שבאיגרת :תלמי פילדלפוס הזמין תרגום לתורה (ולא לשאר ספרי הקודש) ,מאת
הכוהן הגדול בירושלים (שאצל פילון קרוי גם מלך) .מלאכת התרגום נעשתה במצרים התלמית בידי
מלומדים הבקיאים בשתי התרבויות והלשונות ,ששלח הכוהן הגדול מיהודה .בהגיעם הוזמנו למשתה
אצל תלמי ,שם שאל אותם המלך שאלות והם השיבו עליהן בקצרה תשובות של טעם .התרגום עצמו
נעשה באי לא הרחק מהחוף והתנאים שבהם שהו המתרגמים היו מצוינים למלאכת התרגום .תרגום
התורה ליוונית היה כליל השלמות.
כפי שהראה משה סימון־שושן ,פילון מפקפק בעצם האפשרות להגיע לתרגום מופתי מעשה ידי
אדם ,דוגמת זה המתואר באיגרת אריסטיאס .תרגום הוא מלאכה אנושית לא מדויקת מעיקרה ,ותרגומים
שונים מתאפיינים בבחירות לשוניות שונות ובצורות מגוונות להביע את אותם הרעיונות .לשיטת פילון,
תרגום התורה ליוונית הוא מופתי משום שנעשה בהשגחה אלוהית ,שבזכותה יצרו החכמים העתק של
התורה ביוונית ולא תרגום.
אך ראו הדיון במסכת סופרים ובמסכת ספר תורה להלן. 42
על כך כבר העירו החוקרים .ראו וסרשטיין ווסרשטיין ,אגדת השבעים ,עמ' .49 4 3
4 4
הוניגמן ,תרגום השבעים ,עמ' ;58אורלינסקי ,תרגום השבעים ,עמ' .97-94 4 5
הוניגמן ,שם ,מראה שהאיגרת משלבת כאן מוטיב מקראי עם מוטיב יווני נפוץ של הקראת חוקים בקול רם מול קהל. 46
סימון־שושן ,מעשה המתרגמים ,עמ' .10-7
150
