Page 163 - josephus volume one
P. 163
פיש יעל
שחזור אגדת השבעים התנאית ועדותו של יוסטינוס
חז"ל הם האחראים לזיהוי השם המקראי 'תלמי' עם השם היווני .Πτολεμαῖοςובאמת ,כפי שחשבו
רוב החוקרים ,אזכורו של תלמי המלך בשמו מלמד שהתנאים ואמוראי ארץ־ישראל הכירו את אגדת
התרגום בגרסה כלשהי ,ושגרסותיהם רומזות בקיצור על סיפור ארוך יותר ,שהשתלשל כנראה מן
המעשה היהודי־ההלניסטי .טענה זו מקבלת חיזוק מכך שעל פי מקורות אלו ,השינויים שנעשו בנוסח
המקרא כולם מצויים בחמשת חומשי תורה .הדברים עולים בקנה אחד עם אגדת השבעים על פי איגרת
אריסטיאס ופילון ,הטוענים שהתורה בלבד תורגמה ליוונית ,ומנגד אינם מתאימים בהכרח לגרסת
יוספוס ,שממנה עשוי להשתמע שכל כתבי הקודש תורגמו ולא רק התורה .
האם אפשר לשחזר את אגדת השבעים של התנאים ,שאותה בחרו שלא לספר? מן התלמוד ומדרשי
האגדה הארץ־ישראליים אפשר לחלץ כמה פרטים .בירושלמי נוספה גלוסה ,הבאה לבאר את השינוי בין
'ארנבת' ל'צעירת רגליים' ,שהתבארה יפה במחקר :התלמים נקראו גם על שם מייסד השושלת 'לאגוס'
( ,)Λάγοςשהיא מילה הקרובה למילה היוונית 'ארנבת' ( .)λαγώςלכן לפי האגדה בירושלמי העניקו
בתרגום התורה כינוי נרדף לארנבת ' -צעירת רגליים' ( .)δασύπουςשינוי זה קיבל בויק"ר אופי של
דרשה עצמאית ,במנותק ממסורת השינויים התנאית' :ואת הארנבת -זה יוון .אמו שלתלמי המלך
ארנבת שמה .ואת החזיר -זה אדום' .הדרשה בויק"ר חושפת טפח מהסיפור המוסתר במקורות
העוסקים ישירות במסורת התרגום ,שהרי היא דורשת דרשה אלגורית ולפיה הארנבת הטמאה מסמלת
את יוון בגלל הקישור המשפחתי שלה לתלמי המלך .כלומר ,המסורת בויק"ר אינה מכירה את תלמי
המלך כדמות היסטורית ,אלא רק כדמות הקשורה לתרגום התורה ליוונית ,ועם זאת היא מזהה את
הקשר בין התרגום הזה לבין יוון דווקא .לעומת זאת ,באחד מן האזכורים של השינויים ששינו לתלמי
המלך בב"ר ,נקשר מלך זה לרומא' :וזה אחד מן הדברים ששנינו לתלמי המלך" :ויכל ביום השי' וישב'
בי' השביעי" .תלמי המלך שאל את הזקנים ברומי :א' לה<'> :לכמה ימים ברא הק'ב את עולמו? אמרו
לו :לו' ימים .אמ' להם :מאותה השע' גיהנם ניסקת לרשע' .אתמה' .אילו לעולם מי הוא דיינו' (ב"ר
י ,ט ,עמ' .)85ייתכן שתלמי המלך נקשר במסורת זו דווקא לרומי משום שלפי האגדה התקיימה
השם העברי מופיע במקרא הן כשם אחד מבני הענק בחברון (במדבר יג )22והן כשם מלך גשור בימי דוד (שמואל ב ג 49
.)3כפי שהעירה לי טל אילן ,כל 'תלמי המלך' אצל חז"ל ,חוץ מאחד (ראו הערך גיור בית חדייב) ,נקשר לתרגום התורה 50
ולשינויים שהוכנסו בה. 51
אין להוציא מכלל אפשרות כי לפי נ"א הספרייה באלכסנדריה הזמינה תרגום של המקרא כולו ,הכולל לא רק את תורת 52
משה (כגרסת אריסטיאס ופילון) ,אלא גם את שאר ספרי התנ"ך .יוספוס מציין שתלמי ביקש תרגום של 'חוקינו' (τοὺς 5 3
,)ἡμετέρους νόμουςאך גם של 'הספרים של כתבי הקודש' ( .)ταῖς τῶν ἱερῶν γραφῶν βίβλοιςאם כנים הדברים ,אפשר 54
5 5
להצביע גם כאן על חריגה של יוספוס ממסורת איגרת אריסטיאס.
ואכן בשבעים משמש השם ' ,δασύπουςשעירת־רגליים' ,לארנבת ,שלא כמו לגבי שינויים אחרים הנמנים במסורת חז"ל,
וראו טוב ,מסורת השינויים ,עמ' ;378קולינס ,הספרייה באלכסנדריה ,עמ' .12קולינס בהערותיה מפנה למחברים שאכן
כינו ,בכוונה או בטעות ,את התלמים 'ארנביים' (או 'שפנים' ,כלומר 'פחדנים').
ויק"ר יג ,ה (מהדורת מרגליות ,עמ' רצ).
והשוו ויק"ר ,שם מדובר על אמו של תלמי .במסורות האחרות מוזכרת אישתו.
והשוו " ַו ְי ַכל ֱאֹל ִהים ַּבּיֹום ַה ְּׁש ִבי ִעי ְמ ַלא ְכּתֹו ֲא ֶׁשר ָע ָ ׂשה ַו ִּי ְׁש ּ ֹבת ַּבּיֹום ַה ְּׁש ִבי ִעי ִמ ָּכל ְמ ַלא ְכּתֹו ֲא ֶׁשר ָע ָ ׂשה" (בראשית ב.)2 ,
וראו לעיל ,הערה ,10שם הצעתי פירוש אפשרי לדו־שיח הקשה בין תלמי המלך לזקנים .לענייננו חשובים שני דברים
בעיקר :שלפי ב"ר מתרחשת השיחה בין תלמי המלך לחכמים ברומא ,ושתוכנה פולמוסי.
152
