Page 163 - josephus volume one
P. 163

‫פיש יעל‬

                             ‫שחזור אגדת השבעים התנאית ועדותו של יוסטינוס‬

‫חז"ל הם האחראים לזיהוי השם המקראי 'תלמי' עם השם היווני ‪    .Πτολεμαῖος‬ובאמת‪ ,‬כפי שחשבו‬
‫רוב החוקרים‪ ,‬אזכורו של תלמי המלך בשמו מלמד שהתנאים ואמוראי ארץ־ישראל הכירו את אגדת‬
‫התרגום בגרסה כלשהי‪ ,‬ושגרסותיהם רומזות בקיצור על סיפור ארוך יותר‪ ,‬שהשתלשל כנראה מן‬
‫המעשה היהודי־ההלניסטי‪ .‬טענה זו מקבלת חיזוק מכך שעל פי מקורות אלו‪ ,‬השינויים שנעשו בנוסח‬
‫המקרא כולם מצויים בחמשת חומשי תורה‪ .‬הדברים עולים בקנה אחד עם אגדת השבעים על פי איגרת‬
‫אריסטיאס ופילון‪ ,‬הטוענים שהתורה בלבד תורגמה ליוונית‪ ,‬ומנגד אינם מתאימים בהכרח לגרסת‬

                            ‫יוספוס‪ ,‬שממנה עשוי להשתמע שכל כתבי הקודש תורגמו ולא רק התורה‪   .‬‬
‫האם אפשר לשחזר את אגדת השבעים של התנאים‪ ,‬שאותה בחרו שלא לספר? מן התלמוד ומדרשי‬
‫האגדה הארץ־ישראליים אפשר לחלץ כמה פרטים‪ .‬בירושלמי נוספה גלוסה‪ ,‬הבאה לבאר את השינוי בין‬
‫'ארנבת' ל'צעירת רגליים'‪ ,‬שהתבארה יפה במחקר‪ :‬התלמים נקראו גם על שם מייסד השושלת 'לאגוס'‬
‫(‪ ,)Λάγος‬שהיא מילה הקרובה למילה היוונית 'ארנבת' (‪ .)λαγώς‬לכן לפי האגדה בירושלמי העניקו‬
‫בתרגום התורה כינוי נרדף לארנבת ‪' -‬צעירת רגליים' (‪    .)δασύπους‬שינוי זה קיבל בויק"ר אופי של‬
‫דרשה עצמאית‪ ,‬במנותק ממסורת השינויים התנאית‪' :‬ואת הארנבת ‪ -‬זה יוון‪ .‬אמו שלתלמי המלך‬
‫ארנבת שמה‪ .‬ואת החזיר ‪ -‬זה אדום'‪    .‬הדרשה בויק"ר חושפת טפח מהסיפור המוסתר במקורות‬
‫העוסקים ישירות במסורת התרגום‪ ,‬שהרי היא דורשת דרשה אלגורית ולפיה הארנבת הטמאה מסמלת‬
‫את יוון בגלל הקישור המשפחתי שלה לתלמי המלך‪    .‬כלומר‪ ,‬המסורת בויק"ר אינה מכירה את תלמי‬
‫המלך כדמות היסטורית‪ ,‬אלא רק כדמות הקשורה לתרגום התורה ליוונית‪ ,‬ועם זאת היא מזהה את‬
‫הקשר בין התרגום הזה לבין יוון דווקא‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באחד מן האזכורים של השינויים ששינו לתלמי‬
‫המלך בב"ר‪ ,‬נקשר מלך זה לרומא‪' :‬וזה אחד מן הדברים ששנינו לתלמי המלך‪" :‬ויכל ביום השי' וישב'‬
‫בי' השביעי"‪    .‬תלמי המלך שאל את הזקנים ברומי‪ :‬א' לה‌<'>‪ :‬לכמה ימים ברא הק'ב את עולמו? אמרו‬
‫לו‪ :‬לו' ימים‪ .‬אמ' להם‪ :‬מאותה השע' גיהנם ניסקת לרשע'‪ .‬אתמה'‪ .‬אילו לעולם מי הוא דיינו' (ב"ר‬
‫י‪ ,‬ט‪ ,‬עמ' ‪    .)85‬ייתכן שתלמי המלך נקשר במסורת זו דווקא לרומי משום שלפי האגדה התקיימה‬

‫השם העברי מופיע במקרא הן כשם אחד מבני הענק בחברון (במדבר יג ‪ )22‬והן כשם מלך גשור בימי דוד (שמואל ב ג‬                                                                                    ‫‪	49‬‬

‫‪ .)3‬כפי שהעירה לי טל אילן‪ ,‬כל 'תלמי המלך' אצל חז"ל‪ ,‬חוץ מאחד (ראו הערך גיור בית חדייב)‪ ,‬נקשר לתרגום התורה‬                                                                               ‫‪	50‬‬

                                                                                                         ‫ולשינויים שהוכנסו בה‪.‬‬                                                          ‫‪	51‬‬

‫אין להוציא מכלל אפשרות כי לפי נ"א הספרייה באלכסנדריה הזמינה תרגום של המקרא כולו‪ ,‬הכולל לא רק את תורת‬                                                                                    ‫‪	52‬‬
‫משה (כגרסת אריסטיאס ופילון)‪ ,‬אלא גם את שאר ספרי התנ"ך‪ .‬יוספוס מציין שתלמי ביקש תרגום של 'חוקינו' (‪τοὺς‬‬                                                                                  ‫‪5	 3‬‬
‫‪ ,)ἡμετέρους νόμους‬אך גם של 'הספרים של כתבי הקודש' (‪ .)ταῖς τῶν ἱερῶν γραφῶν βίβλοις‬אם כנים הדברים‪ ,‬אפשר‬                                                                                ‫‪	54‬‬
                                                                                                                                                                                        ‫‪5	 5‬‬
                                                          ‫להצביע גם כאן על חריגה של יוספוס ממסורת איגרת אריסטיאס‪.‬‬
‫ואכן בשבעים משמש השם ‪' ,δασύπους‬שעירת־רגליים'‪ ,‬לארנבת‪ ,‬שלא כמו לגבי שינויים אחרים הנמנים במסורת חז"ל‪,‬‬

‫וראו טוב‪ ,‬מסורת השינויים‪ ,‬עמ' ‪ ;378‬קולינס‪ ,‬הספרייה באלכסנדריה‪ ,‬עמ' ‪ .12‬קולינס בהערותיה מפנה למחברים שאכן‬

                                             ‫כינו‪ ,‬בכוונה או בטעות‪ ,‬את התלמים 'ארנביים' (או 'שפנים'‪ ,‬כלומר 'פחדנים')‪.‬‬

                                                                                        ‫ויק"ר יג‪ ,‬ה (מהדורת מרגליות‪ ,‬עמ' רצ)‪.‬‬

                                             ‫והשוו ויק"ר‪ ,‬שם מדובר על אמו של תלמי‪ .‬במסורות האחרות מוזכרת אישתו‪.‬‬
  ‫והשוו " ַו ְי ַכל ֱאֹל ִהים ַּבּיֹום ַה ְּׁש ִבי ִעי ְמ ַלא ְכּתֹו ֲא ֶׁשר ָע ָ ׂשה ַו ִּי ְׁש ּ ֹבת ַּבּיֹום ַה ְּׁש ִבי ִעי ִמ ָּכל ְמ ַלא ְכּתֹו ֲא ֶׁשר ָע ָ ׂשה" (בראשית ב‪.)2 ,‬‬
‫וראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,10‬שם הצעתי פירוש אפשרי לדו־שיח הקשה בין תלמי המלך לזקנים‪ .‬לענייננו חשובים שני דברים‬

                                 ‫בעיקר‪ :‬שלפי ב"ר מתרחשת השיחה בין תלמי המלך לחכמים ברומא‪ ,‬ושתוכנה פולמוסי‪.‬‬

                                                                                                                                                                                              ‫‪152‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168