Page 158 - josephus volume one
P. 158

‫םיעבשה םוגרת‬

                                                ‫ב בלי ‪ ,‬מגילה ט ע " א ‪ -‬ע " ב    ‬

        ‫ותניא‪ :‬אמ' ר' יהודה‪ :‬אף כשהתירו רבותינו יונית לא התירו אלא בספר תורה משום מעשה שהיו‪    .‬דתניא‪:‬‬
        ‫מעשה בתלמי המלך שלקח שבעים ושנים    זקנים והושיבם בשבעים ושנים    בתים ולא גילה להן על מה‬
        ‫כינסן‪ .‬נכנס אצל כל אחד ואחד‪ .‬אמ' להן‪ :‬כתבו לי תורת משה רבכם‪ .‬נתן הקב'ה עיצה    בלב כל אחד‬
        ‫ואחד והסכימה דעת כולן לדעת אחת‪ .‬וכתבו לו‪' :‬אלהים ברא {ברא} בראשית'‪' .‬אעשה אדם בצלם ודמות'‪.‬‬
        ‫'ויכל ביום הששי וישבת בשביעי'‪' .‬זכר ונקוביו בראם'‪'    .‬הבה ארדה ואבלה שם שפתם'‪' .‬ותצחק שרה‬
        ‫בקרוביה'‪'    .‬כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו איבוס'‪' .‬ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא‬
        ‫אדם'‪' .‬ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ובשאר כל הארצות'‪' .‬וישלח את זעטוטי בני ישראל'‪.‬‬
        ‫'ואל זעטוטי בני ישראל לא שלח ידו'‪'    .‬לא חמד אחד מהם נשאתי'‪'    .‬אשר חלק יי אלהיך אותם להאיר‬
        ‫לכל העמים'‪' .‬וילכו ויעבדו' וג' 'אשר לא צויתי לעבדם'‪    .‬וכתבו לו 'ואת צעירת הרגלים'‪ ,‬ולא כתבו לו‬
        ‫'ואת הארנבת' מפני שאשתו שלתלמי המלך ארנבת שמה‪ ,‬כדי שלא יאמר‪ :‬שיחקו בי היהודים והטילו‬

                                                                                                   ‫שמה בתורה‪.‬‬

                                                       ‫אד ר " נ נו " ב לז    ‬

                            ‫חמשה זקנים כתבו את התורה לתלמי המלך יונית‪ .‬ועשרה דברים שינו בה‪ .‬אלו הן‪...‬‬

                                                    ‫מס כ ת ס ופ ר י ם א ‪ ,‬ז    ‬

        ‫אין כותבין לא עברית ולא ארמית ולא מדית ולא יוונית‪ .‬כתב בכל לשונות‪ ,‬בכל כתבים‪ ,‬לא יקרא בו עד‬
        ‫שתהא כתובה אשורית‪ .‬מעשה בחמשה זקנים {} שכתבו לתלמי המלך את התורה יוונית‪ .‬והיה היום קשה‬
        ‫לישר' כיום שנעשה בו העגל‪ .‬שלא הייתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה‪ .‬שוב מעשה בתלמי המלך‬
        ‫שכינס שבעים ושנים זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסם‪ .‬נכנס אחר כל‬

     ‫על פי כ"י קולומביה ‪( X893-T141‬תימני)‪ ,‬מהמילון ההיסטורי‪ .‬ג‪ = 1‬קטע גניזה‪ ,‬קיימברידג' ‪ ;T-S F2 (2) 73‬וט = כ"י וטיקן‬                     ‫‪1	 5‬‬
     ‫‪ ;134‬ל = כ"י לונדון ‪ ;400‬י = כ"י מינכן ‪ ;140‬א = כ"י אוקספורד ‪ ;366‬גט = כ"י גטינגן; מ = כ"י מינכן ‪ ;95‬ד = דפוס וילנה‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫‪	16‬‬
                                                                                                                        ‫גט‪ ,‬וט‪ :‬שהיה‪.‬‬     ‫‪1	 7‬‬
                                                                                                                           ‫גט‪ :‬שבעים‪.‬‬     ‫‪1	 8‬‬
                                                                                                                           ‫גט‪ :‬שבעים‪.‬‬     ‫‪	19‬‬
                                                                                                                             ‫ג‪ ,‬י‪ :‬בינה‪.‬‬  ‫‪	20‬‬

     ‫ד‪' :‬זכר ונקבה בראו ולא כתב בראם'‪ ,‬וכן גט‪ ,‬י‪ ,‬וט‪ ,‬וכנראה זה גם מה שב־‪' :T-S F 2‌(2).73‬זכר ונקבה <‪ .'>...‬לונדון ‪Or.‬‬                    ‫‪2	 1‬‬
     ‫‪ 5558 K/23-27‬תואם את כ"י קולומביה התימני שבנוסח הפנים‪ .‬א (הוא כה"י שמביא דק"ס בשם 'ב"נ' [בית נתן] למסכת‬                              ‫‪2	 2‬‬
     ‫ברכות)‪' :‬זכר ונקבה' ללא 'בראם' [כנראה נשמט] ואפשר שהמשמעות של 'זכר ונקבה בראו' מכוונת למימרא שאדם‬
                                                                                                                                          ‫‪	23‬‬
                                                                                                              ‫הראשון דו פרצופי הוה‪.‬‬       ‫‪	24‬‬
                                                                                                                          ‫וט‪ :‬בקרביה‪.‬‬     ‫‪2	 5‬‬
                                                                                                                                          ‫‪	26‬‬
     ‫על הנוסח 'ספר זעטוטי' בספר שנמצא בעזרה‪ ,‬ראו ספרי דברים שנו (עמוד ‪ ;)423‬וכן ירושלמי‪ ,‬תעניות ד‪ ,‬ב (סח ע"א);‬
     ‫אדר"נ נו"ב פרק מו (סה ע"א); סופרים ו‪ ,‬ד‪ .‬ראו על כך‪ :‬ליברמן‪ ,‬יוונית ויוונות‪ ,‬עמ' ‪ 164‬ואילך (במיוחד עמוד ‪ ,165‬הערה‬

            ‫‪ ;)10‬טלמון‪ ,‬שלשה ספרים‪ ,‬עמ' ‪ 252‬ואילך; קוטשר‪ ,‬מגילת ישעיהו‪ ,‬עמ' ‪ 58‬ואילך; הבלין‪ ,‬הכרעה‪ ,‬עמ' ‪.245–241‬‬
                                                                                                    ‫גט‪ :‬חמר‪ .‬א‪ :‬לא ברור אם ד או ר‪.‬‬
                                                                                                                      ‫וט‪ :‬וילך ויעבוד‪.‬‬

                                                                                          ‫על פי כ"י פארמה ‪ ,327‬המילון ההיסטורי‪.‬‬
                                                     ‫כ"י אוקספורד ‪ ,370‬על פי המילון ההיסטורי‪ .‬נוצל על ידי היגער במהדורתו‪.‬‬

‫‪147‬‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163