Page 153 - josephus volume one
P. 153
רחש ןב ריאמ
השומרוני ,שבו הוא ראה את לב העניין בסיפורו של יוספוס .לשיטתו ,המקורות השונים משקפים תגובות
אנטי־שומרוניות של היהודים -חלקן למסורות שומרוניות וחלקן לעצם המקדש השומרוני -החל
במאה הג' לפה"ס ועד אמצע המאה הא' לפה"ס 2 .
כנגד מי שביקשו לאתר אירוע היסטורי בבסיס הסיפור ,קבע גרואן שגישה זו מחמיצה את העיקר.
מטרתה של האגדה היא להעניק ליהודים מקום מכובד בעולם הנשלט בידי מלכים יוונים .הידיעה
שאלכסנדר עצמו הכיר והוקיר את היהדות ,את הכוהן הגדול ואת האל היהודי היא תכלית האגדה וסיבת
היווצרותה .בהתאם לכך סבור גרואן ,שמקור האגדה הוא באלכסנדריה ההלניסטית 2 ,ובעקבותיו טוענת
שרה ג'ונסון שהאנכרוניזמים בסיפור ,ובפרט הצגת אלכסנדר כמי שכבר כבש את פרס ,לפחות בכוח,
נועדו לתת תוקף ועצמה רבים יותר למפגש בין אלכסנדר המיתי לנציג של אלוהי ישראל וכך להאדיר את
היהדות והיהודים 2 .כבר צ'ריקובר ,שפסל את ערכו ההיסטורי של הסיפור ,כתב דברים דומים ,אם כי
בזיקה לארץ־ישראל' :ארץ ישראל -והיהודים בכללה -לא רצתה לוותר בדמיונה על דמותו הפיוטית
של המלך הגיבור המבקר בערי הארץ .האגדה מילאה את החלל הריק שהשאירה ההיסטוריה' 2 .שעיה
כהן הגיע למסקנה דומה משהו ,אם כי בדרך שונה .לדבריו ,מצרים אינה יכולה להיות מקורו הראשוני של
הסיפור מפני שהיא כמעט אינה נזכרת בו .המוטיבים הסותרים -הערצה לאלכסנדר (הגעה) ,לעומת
חשש וטינה (אפיפ ֵנאה) -מלמדים על שני שלבים של בניין הסיפור .ההערצה לאלכסנדר מייצגת שלב
קדם־חשמונאי ,בזמן שהיהודים עדיין רצו להשתלב בעולם ההלניסטי ,ואילו האפיפ ֵנאה מבטאת את
החשש והריחוק מעולם זה שבא לאחר אירועי המרד 2 .
נספח ב :בין יוספוס לחכמים בימי הביניים ובראשית העת החדשה
בעוד בנושא פגישת אלכסנדר והכוהן הגדול העולם הנוצרי ניזון רק מחיבורו של יוספוס ,הכיר העולם
היהודי כבר בימי הביניים שתי גרסות על פגישה זו .את גרסת יוספוס הוא הכיר באמצעות העיבוד שלו
בספר יוסיפון ,ואת גרסת חכמים באמצעות הבבלי ולצדו מגילת תענית והסכוליון .בספר יוסיפון קרוי
הכוהן הגדול 'עדוא' ,וזהו מן הסתם שיבוש של 'ידוע' 2 .הראשון שעמד על ההבדלים בין המקורות
היה ככל הנראה הראב"ד (אברהם אבן דאוד [ ,)]1180-1110בעל ספר הקבלה ,במאה הי"ב .הראב"ד
אמנם אינו מעיר על הסתירה ,אבל ניכר שהוא מצרף את שתי הגרסות .הכוהן הגדול קרוי אצלו 'שמעון
את קדמותם של שני העיקרים (מקדש ושבת/שביעית) בניגוד למכתב השומרוני .התזה העקרונית של נודה שונה כמובן
במידה רבה מהגישות המקובלות יותר במחקר ,וראו בקהוס ,ביקורת.
238לחלוקת הסיפור למקורות על פי דקסינגר ,ראו לעיל ,הערה .26להסבר הסיפור האנטי־שומרוני ראו דקסינגר ,גבולות,
עמ' ,106-96ובעקבותיו ון דר הורסט ,יהודים ונוצרים ,עמ' .140-138
2 39גרואן ,ירושה ,עמ' .194גרואן אף טוען שאין לחפש אירוע ממשי העומד מאחורי העימות עם השומרונים ויש לראות את
הסיפור על רקע המתח המתמשך בין שתי הקבוצות.
240ג'ונסון ,בדיות ,עמ' .76-75
241צ'ריקובר ,היהודים והיוונים ,עמ' .32
2 42כהן ,אלכסנדר ,עמ' ,68-65ולאחרונה המשיך בקו זה טרופר ,שמעון הצדיק ,עמ' .171-170
243השם עדוא אכן נזכר ביוסיפון י ,מהדורת פלוסר ,עמ' ,57אך לאורך מרבית הסיפור לא מצויין שמו .פלוסר שיער שמחבר
יוסיפון רצה להימנע מסתירה חזיתית עם גרסת חכמים שלפיה הכוהן הגדול היה שמעון הצדיק (יוסיפון ,מהדורת פלוסר,
עמ' ,55הערה ,22אך ראו הערת סלע ,יוסיפון הערבי ,עמ' ,124הערה .)21
142
