Page 159 - josephus volume one
P. 159

‫פיש יעל‬

‫אחד ואחד מהם‪ .‬אמ' להם‪ :‬כתבו לי תורת משה רבכם‪ .‬נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעתן‬
                                  ‫לדעת אחת וכתבו לו תורה בפני עצמה‪ .‬ושלשה־עשר דבר שינו בה‪...‬‬

                                       ‫מס כ ת ס פ ר ת ורה א ‪ ,‬ח ‪ -‬ט    ‬
‫אין כותבין לא עברית ולא עלמית לא מדית ולא יונית‪ .‬שבעים זקנים כתבו כל התורה לתלמי המלך לשון‬

‫יונית‪ .‬והיתה קשה לישראל    כיום שעשו בו את העגל‪< .‬שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה>‪   .‬‬

                                                                      ‫שלשה־עשר דברים שינ‌ו{י} בה‪...‬‬

‫האגדה על נסיבות תרגום התורה ליוונית‪ ,‬שזכה לכינוי 'תרגום השבעים'‪ ,‬היא מן האגדות הנפוצות ביותר‬
‫בעת העתיקה המאוחרת‪ .‬רבות נכתב על אודות גרסות האגדה והיחסים ביניהן‪ ,‬ועל אודות היחס שבין‬
‫אגדות אלו לבין תולדות התחברותו והתקבלותו של תרגום השבעים עצמו‪    .‬העיון הנוכחי באגדת‬
‫השבעים לא נועד למצות את הדיון באגדה וגרסותיה‪ ,‬ויתמקד בעניינו העיקרי של ספרנו זה‪ :‬שאלת‬
‫היחס שבין אגדת התרגום המופיעה בקדמוניות היהודים (ובנ"א) לאגדות התרגום המופיעות בספרות‬
‫חז"ל‪ .‬גרסותיה של האגדה יידונו כאן רק עד כמה שיש בהן כדי לתרום לדיון בשאלת נתיבי המסירה של‬
‫האגדה הקושרים בין יוספוס לבין ספרות חכמים‪ .‬במובן זה מדובר במקרה מעניין שבו יתבהר שאין תלות‬
‫בין המקורות התנאיים והאמוראיים הקלסיים‪ ,‬הן בארץ־ישראל והן בבבל‪ ,‬לבין יוספוס‪ ,‬אלא שיוספוס‬
‫וחכמים חלקו מקורות משותפים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בספרות החכמים הארץ־ישראלית המאוחרת (מסכת‬

                            ‫סופרים ומסכת ספר תורה) יש סימנים לתלות ביוספוס‪ ,‬ואלו יידונו בהרחבה‪.‬‬
‫ריבוי גרסות האגדה וגם אורכה אינם מאפשרים להביא כאן מהדורה ותרגום לכל גרסה‪ ,‬מלבד‬

                        ‫הגרסות בספרות חז"ל‪ ,‬שהובאו לעיל כלשונן עם הערות לחילופי נוסח חשובים‪.‬‬

                   ‫היחס בין המקורות ההלניסטיים‪ :‬אריסטיאס‪ ,‬יוספוס ופילון‬

‫הגרסות היהודיות־ההלניסטיות לאגדת התרגום עשויות שלד נרטיבי משותף‪ ,‬שמקורו העתיק ביותר‬
‫משתקף באיגרת אריסטיאס‪ ,‬שבו תלויים הן יוספוס (נ"א ב ‪ ;47-45‬קדמ' יב ‪ )118-11‬והן פילון (חיי‬
‫משה ב‪ .)44-25 ,‬איגרת אריסטיאס חוברה אחרי זמנו של תלמי השני פילדלפוס בידי מחבר יהודי‬
‫מאלכסנדריה‪ ,‬ככל הנראה במהלך המחצית השנייה של המאה הב' לפה"ס‪    .‬האיגרת מספרת שתורת‬
‫משה תורגמה ליוונית בעבור הספרייה באלכסנדריה בהזמנתו של תלמי פילדלפוס ועל פי הצעתו של‬

                                                                                      ‫על פי כ"י אדלר ‪ ,2237‬המילון ההיסטורי‪.‬‬  ‫‪	27‬‬
                                                                      ‫כאן הופיעה בכתב היד האות ק' שנמחקה בידי הסופר‪.‬‬         ‫‪	28‬‬
                       ‫בסוגריים המזווים השלמה מטעם מפעל המילון ההיסטורי ללשון עברית‪ ,‬על פי כ"י מרצבכר ‪.140‬‬                   ‫‪	29‬‬
‫כגון שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ;477-474‬ג'ליקו‪ ,‬תרגום השבעים‪ ,‬עמ' ‪ ;58-52‬טוב‪ ,‬ביקורת; הדס‪ ,‬איגרת‬                    ‫‪	30‬‬
‫אריסטיאס‪ ,‬עמ' ‪ ;73-66‬קולינס‪ ,‬הספרייה באלכסנדריה; מודז'ייבסקי‪ ,‬יהודי מצרים‪ .‬על הקשרים שבין מסורות חז"ל על‬
‫שינויי הנוסח בתורה שנכתבה לתלמי המלך‪ ,‬לבין תופעות ממשיות בתרגומי התורה ליוונית‪ ,‬ראו גייגר‪ ,‬המקרא ותרגומיו‪,‬‬                   ‫‪3	 1‬‬
                ‫עמ' ‪ ;287-281 ,271-267‬טוב‪ ,‬מסורת השינויים; ולטרי‪ ,‬ספריות‪ ,‬עמ' ‪ ;134-100‬רייט‪ ,‬איגרת אריסטיאס‪.‬‬
                                             ‫ראו הוניגמן‪ ,‬תרגום השבעים‪ ,‬עמ' ‪ ;11 ,2‬הדס‪ ,‬איגרת אריסטיאס‪ ,‬עמ' ‪.18-17‬‬

                                                                                                                                   ‫‪148‬‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164