Page 147 - josephus volume one
P. 147

‫רחש ןב ריאמ‬

                                   ‫סיכום‪ :‬אגדה‪ ,‬היסטוריה והיסטוריה של האגדה‬

‫למרות הפקפוקים הרבים בדבר ה'אמת ההיסטורית' שמאחרי סיפור המפגש (ראו בנספח א)‪ ,‬ודאי‬
‫הוא שבמהלך מסע אלכסנדר נפגשו ראשי היהודים ובהם הכוהן הגדול עם נציגים מצבא המצביא‬
‫המנצח‪ ,‬ואין סיבה לשלול את האפשרות שהם נפגשו עם אלכסנדר עצמו‪ ,‬כדרך שעשו מנהיגים מקומיים‬
‫אחרים‪   1 .‬אבל אין שום קשר בין פגישה זו‪ ,‬שנועדה להביע נאמנות למלך החדש‪ ,‬לבין הסיפור שעסקנו‬

                                                                                                         ‫בו כאן‪.‬‬
‫חוקרים רבים ניסו לחשוף את הרקע ההיסטורי שבבסיס האגדה על ידי התאמת מרכיביה ומגמותיה‪,‬‬
‫כפי שהבינו אותם‪ ,‬לידיעות היסטוריות (ראו פירוט בנספח א)‪ .‬גולדשטיין סבר שהסיפור של יוספוס‪,‬‬
‫כסיפור של חשש ותקווה המלווים חילופי שלטון‪ ,‬מתאים לימי המעבר מהשלטון התלמי לסלווקי במפנה‬
‫המאה הג' לפה"ס‪   1 .‬אפשר להסכים אתו גם בנוגע לאגדה כפי ששוחזרה כאן‪ ,‬ובייחוד יש להדגיש את‬
‫היעדרה המוחלט של אופציה צבאית‪ ,‬ואת התלות המוחלטת בחסד האל‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬טוען גולדשטיין‪,‬‬
‫זהו סיפור קדם־חשמונאי‪ ,‬הדומה בקווים כלליים לסיפור הליודורוס (מק"ב ג ‪ ,)40-7‬שאף הוא קודם‬
‫לתקופה החשמונאית‪ .‬ואולם בשונה מגולדשטיין‪ ,‬נראה שחוץ מהקביעה שסיפור אלכסנדר הוא סיפור‬
‫קדם־חשמונאי‪   1 ,‬אין אפשרות לקבוע עד כמה הוא קדום‪ .‬כמאה שנה לפני אנטיוכוס השלישי הייתה‬
‫ארץ־ישראל זירת מערכה לקרבות בין יורשי אלכסנדר‪ .‬על פי המסופר אצל יוספוס‪ ,‬תלמי בן לגוס (תלמי‬
‫הראשון) כבש את ירושלים בערמה‪ :‬הוא נכנס לירושלים בשבת בטענה שהוא רוצה להקריב קרבנות‪,‬‬
‫וכך כבש את העיר‪ .‬היהודים חששו מתלמי אך לא יכלו להתגונן מפניו‪ ,‬שהרי הוא נכנס בשבת‪ ,‬והם‬
‫נאלצו להיכנע לו (קדמ' יב ‪   2 .)10-4‬לכאורה עשויה האגדה על אלכסנדר וידוע‪/‬שמעון להוות מעין‬
‫היסטוריה שכנגד כלפי ביקורו האלים של תלמי בירושלים‪   2 ,‬אבל ריבוי המקרים והסיפורים על כניסת‬
‫שליטים נכרים למקדש מלמדים בעיקר על האווירה שחיו בה יהודי ארץ־ישראל‪ .‬לשון אחר‪ :‬סיפור‬
‫פגישת אלכסנדר עם הכוהן הגדול לא נוצר בהכרח כתגובה על אירוע מסויים‪ .‬הסיפור משקף תחושת‬
‫פחד וחשש מפני חילול קדושת המקדש על ידי כניסת זרים אל הקודש פנימה‪ ,‬אם מסקרנות‪ ,‬ואם בכוונה‬

‫‪ 1	 97‬זו מסקנת צ'ריקובר (היהודים והיוונים‪ ,‬עמ' ‪ ,)38-37‬שדחה את ההיסטוריות של סיפור המפגש‪ .‬זהו גם השיקול העיקרי‬
  ‫שהנחה את כשר (אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ )22 ,20-19‬ואת גולן (אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ )40-37‬לקבל את אמינותו של סיפור יוספוס‪.‬‬

‫‪ 1	 98‬גולדשטיין‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ .96-90‬ההצעה עצמה אינה מקורית‪ ,‬וכפי שנאמר בסקירת המחקר היו עוד מלומדים שראו‬
‫בימי אנטיוכוס השלישי (שאף הוא כונה 'הגדול') בסיס לחיבור הסיפור‪ .‬מכל מקום גולדשטיין הוא שהדגיש את מרכזיות‬

                                                                                                                 ‫חילופי השלטון‪.‬‬
‫‪ 	199‬גם ההשערה של גולדשטיין‪ ,‬שמעשה הליודורוס נוצר כסיפור לפני המרד החשמונאי‪ ,‬אינה מוכחת‪ .‬אוריאל רפפורט‪,‬‬

                                                   ‫הליודורוס‪ ,‬הציע שהסיפור נוצר במצרים בידי יהודים מאוהדי בית חוניו‪.‬‬
‫‪ 2	 00‬יש סיפור אחר‪ ,‬חיובי בהרבה‪ ,‬על יחסו של תלמי הראשון ליהודים‪ .‬על פי פסוודו־הקטיוס‪ ,‬המובא אצל יוספוס‪ ,‬חזקיהו‬
‫הכוהן הגדול של היהודים‪ ,‬שהתפעל ממלך מצרים‪ ,‬החליט להגר למצרים בראש קבוצה של יהודים‪ ,‬והללו נהנו מקרבת‬
‫המלך ומנדיבותו (נ"א א ‪ .)189-186‬בר־כוכבא‪ ,‬פסוודו־הקטיוס‪ ,‬עמ' ‪ ,82-71‬דן באריכות בסיפור זה ומסקנתו שאין בו‬
‫שמץ אמת‪ ,‬והוא מנוגד לכל הידוע לנו על תלמי ועל יחסו ליהודים‪ .‬לפיכך הסתירה לכאורה בין תלמי בקדמוניות לתלמי‬
‫בנגד אפיון נפתרת מאליה‪ .‬לאפשרויות אחרות ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,77-76‬והספרות שצוינה שם‪ .‬אשר לכיבוש ירושלים בשבת‬

                                         ‫ומקורותיו של יוספוס לסיפור הזה‪ ,‬ראו בר־כוכבא‪ ,‬דימוי היהודים‪ ,‬עמ' ‪.295-291‬‬
‫‪ 2	 01‬למרות קווי הדמיון הרבים ובהם מלך יווני המאיים על העיר‪ ,‬הקרבת קרבנות‪ ,‬פגיעה במקדש ובשבת‪ ,‬הענקת זכויות‬
‫מסוימות ליהודים (באלכסנדריה)‪ ,‬יריבות עם השומרונים (באלכסנדריה)‪ ,‬לא ראיתי מי שהציע אפשרות זו‪ ,‬מן הסתם‬

                                                  ‫מפני שסיום הסיפור אינו דומה כלל לסיום 'המוצלח' של ביקור אלכסנדר‪.‬‬

                                                                                                                                 ‫‪136‬‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152