Page 145 - josephus volume one
P. 145

‫רחש ןב ריאמ‬

‫א מוכחת מהשימוש בתואר היווני בולווטין‪   1 ,‬ומהייחודיות של התיאור‪ ,‬בעוד בסכוליון פ ובבבלי יש‬
‫מטבעות לשון שגורים ('גדולי ירושלים' ובדומה לו 'יקירי ירושלים')‪ ,‬המוכרים ממקומות רבים בספרות‬

                                                                                                        ‫חז"ל‪  1 .‬‬
‫מנגד‪ ,‬בנוגע לדברי אלכסנדר המצב הפוך‪ .‬סכוליון פ מביא נוסחה ייחודית‪ ,‬שככל הנראה היא תרגום‬
‫של ביטוי ארמי יחידאי 'נחית לקרבא'‪ .‬לעומתו שני עדי הנוסח לסכוליון א מביאים נוסח פשוט‪ ,‬המושפע‬
‫מביטויים תלמודיים‪ .‬סכוליון אס גורס‪' :‬כשהייתי יוצא למלחמה וראיתי את עמי [=אותו עמי] הייתי יוצא‬
‫בשלום ונכנס בשלום'‪ .‬החלק הראשון של דברי אלכסנדר חסר כל ייחודיות ומציין את ראיית אלכסנדר‬
‫ולא את דמות הכוהן הגדול‪ .‬החלק השני הוא פרפרזה על הביטוי 'נכנס בשלום ויצא בשלום'‪   1 .‬סכוליון‬
‫אא גורס‪' :‬דמות דיוקנו מנצחת לפני במלחמה ומוציאני לשלום מיד'‪ .‬בגרסה זו יש ביטוי נוסף לנחיתותו‬
‫של עד הנוסח אא לעומת נוסח אס‪   1 .‬חלקו האחרון של המשפט נראה שריד של אס‪ ,‬ואילו תחילת‬

                                                           ‫המשפט ('דמות דיוקנו') תלויה מן הסתם בבבלי‪.‬‬
‫מתברר שהן סכוליון א והן סכוליון פ קרובים למסורת שאצל יוספוס‪ .‬הסטייה מהמסופר אצלו‬
‫נובעת משימוש במטבעות לשון ובביטויים שגורים‪ .‬לשון אחר‪ ,‬הטקסט של יוספוס מאפשר לנו לשחזר‬
‫את המסורת שעומדת ביסוד סכוליון א וסכוליון פ‪ ,‬ואגב כך אנו למדים שאין מקום לקביעה קטגורית‬
‫בדבר קדמותו או עדיפותו של אחד מנוסחי הסכוליה‪ .‬הקרבה הלשונית בין יוספוס לסכוליון מלמדת‬
‫שכבר בימיו של יוספוס‪ ,‬אם לא לפני כן‪ ,‬היה סיפור המפגש בין אלכסנדר לכוהן הגדול מגובש מבחינה‬
‫טקסטואלית‪ ,‬בעל־פה מן הסתם‪ ,‬ועל אף מרחק הזמן והמקום בין יוספוס לסכוליון עדיין ניכרת בנקל‬

                                                                                         ‫התשתית המשותפת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬דמיון זה גרם לחוקרים לחשוד שהסכוליון אכן תלוי ביוספוס‪ .‬ואולם ההשוואה לסיפורים על‬
‫העימות עם השומרונים מבטלת את האפשרות הזאת‪ .‬ראשית‪ ,‬יש לשוב ולציין שאין דמיון תוכני‪ ,‬וודאי‬
‫שלא לשוני‪ ,‬בכל חלקי הסיפור שעוסקים בשומרונים‪ .‬נקודת הדמיון היחידה נמצאת בניסיון של יוספוס‬
‫ושל הסכוליון לקשור את המסורת המגובשת על אלכסנדר והכוהן לעימות עם השומרונים‪ .‬הסכוליון‬

                   ‫‪ 1	 89‬ראו נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ ,264‬והיא רואה אף בביטוי 'פירחי כהונה' ראיה לקדמותו של סכוליון א‪.‬‬
‫‪ 	190‬על יקירי ירושלים ראו משנה‪ ,‬יומא ו‪ ,‬ד; תוספתא‪ ,‬ערכין ב‪ ,‬ב ועוד‪ .‬על גדולי ירושלים ראו ירושלמי‪ ,‬חגיגה ב‪ ,‬א (עז ע"ב)‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;784‬איכ"ר א‪ ,‬טז‪ .‬אמנם אנו מוצאים בירושלמי גם את הביטוי 'בולווטי ירושלם' (תענית ד‪ ,‬ח [סט ע"א]‪ ,‬עמ' ‪,)734‬‬
‫אבל כבר הראה אופנהיימר‪ ,‬אלון‪ ,‬עמ' ‪ ,481‬שסיפור זה ומונחיו היווניים משקף את המציאות של המאה הא' לספירה‪,‬‬
‫ואיננו יכול להתאים למאה השלישית‪ .‬על קדמותם של הבולווטים בירושלים אנו למדים מדברי הברייתא‪' :‬בראשונה‬
‫היו קורין אותה לשכת בולווטין' (ירושלמי‪ ,‬יומא א‪ ,‬א [לח ע"ג]‪ ,‬עמ' ‪ .)562‬על המציאות המשתקפת מדברי הברייתא‬
‫בנוגע לסוף ימי בית שני ראו אלון‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .54-48‬ועם זאת יש להעיר על אפשרות לזיקה בין סכוליון א לאגדה‬
‫אחרת‪ .‬בירושלמי נאמר‪" '  :‬החרש והמסגר אלף" (מלכים ב כד ‪ ...)16‬ר' ברכיה בשם ר' חלבו אמ'‪ :‬החרש אלף והמסגר‬
‫אלף‪ .‬ורבנן אמרי‪ :‬כולהן אלף‪ .‬ר' ברכיה בשם ר'‪ :‬אילו החבירים‪ .‬ורבנן אמרין‪ :‬אילו הבולבוטין' (ירושלמי‪ ,‬סנהדרין א‪ ,‬ב‬
‫[יט ע"א]‪ ,‬עמ' ‪=1269‬נדרים ו‪ ,‬יג [מ ע"א]‪ ,‬עמ' ‪ .)1037‬שמא יש קשר בין אלף הבולבוטין של סכוליון א לאלף הבולבוטין‬
‫של החכמים בירושלמי? מכל מקום‪ ,‬גם אם הכינוי בסכוליון א קשור לדרשת החכמים בירושלמי‪ ,‬עדיין נותרים בעינם‬

          ‫הפירוט והייחודיות של התיאור בסכוליון זה‪ ,‬בניגוד לסתמיות שבכינויים השגורים יותר שבסכוליון פ ובבבלי‪.‬‬
‫‪ 	191‬הביטוי מופיע במקומות שונים ובהקשרים שונים וראשיתו בתפילה שאדם מתפלל בכניסה לכרך (תוספתא‪ ,‬ברכות ו‪,‬‬
‫טז)‪ .‬אמנם בכל המקומות קודמת הכניסה ליציאה (הן בתוספתא והן במדרשים שונים העושים שימוש בפתגם זה‪ ,‬וראו‬

         ‫למשל‪ :‬ב"ר לו‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .)336‬שינוי הסדר בסכוליון מקורו בחלק הראשון של המשפט 'כשהייתי יוצא למלחמה'‪.‬‬
‫‪ 	192‬נעם כבר ציינה לשיבושיו של אא כלפי אס על פי נוסח כפתור ופרח (נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ )264‬שהתגלה דומה לאס‬

                                                                                                    ‫(רוזנטל‪ ,‬דף חדש‪ ,‬עמ' ‪.)372‬‬

                                                                                                                                ‫‪134‬‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150