Page 145 - josephus volume one
P. 145
רחש ןב ריאמ
א מוכחת מהשימוש בתואר היווני בולווטין 1 ,ומהייחודיות של התיאור ,בעוד בסכוליון פ ובבבלי יש
מטבעות לשון שגורים ('גדולי ירושלים' ובדומה לו 'יקירי ירושלים') ,המוכרים ממקומות רבים בספרות
חז"ל 1 .
מנגד ,בנוגע לדברי אלכסנדר המצב הפוך .סכוליון פ מביא נוסחה ייחודית ,שככל הנראה היא תרגום
של ביטוי ארמי יחידאי 'נחית לקרבא' .לעומתו שני עדי הנוסח לסכוליון א מביאים נוסח פשוט ,המושפע
מביטויים תלמודיים .סכוליון אס גורס' :כשהייתי יוצא למלחמה וראיתי את עמי [=אותו עמי] הייתי יוצא
בשלום ונכנס בשלום' .החלק הראשון של דברי אלכסנדר חסר כל ייחודיות ומציין את ראיית אלכסנדר
ולא את דמות הכוהן הגדול .החלק השני הוא פרפרזה על הביטוי 'נכנס בשלום ויצא בשלום' 1 .סכוליון
אא גורס' :דמות דיוקנו מנצחת לפני במלחמה ומוציאני לשלום מיד' .בגרסה זו יש ביטוי נוסף לנחיתותו
של עד הנוסח אא לעומת נוסח אס 1 .חלקו האחרון של המשפט נראה שריד של אס ,ואילו תחילת
המשפט ('דמות דיוקנו') תלויה מן הסתם בבבלי.
מתברר שהן סכוליון א והן סכוליון פ קרובים למסורת שאצל יוספוס .הסטייה מהמסופר אצלו
נובעת משימוש במטבעות לשון ובביטויים שגורים .לשון אחר ,הטקסט של יוספוס מאפשר לנו לשחזר
את המסורת שעומדת ביסוד סכוליון א וסכוליון פ ,ואגב כך אנו למדים שאין מקום לקביעה קטגורית
בדבר קדמותו או עדיפותו של אחד מנוסחי הסכוליה .הקרבה הלשונית בין יוספוס לסכוליון מלמדת
שכבר בימיו של יוספוס ,אם לא לפני כן ,היה סיפור המפגש בין אלכסנדר לכוהן הגדול מגובש מבחינה
טקסטואלית ,בעל־פה מן הסתם ,ועל אף מרחק הזמן והמקום בין יוספוס לסכוליון עדיין ניכרת בנקל
התשתית המשותפת.
כאמור ,דמיון זה גרם לחוקרים לחשוד שהסכוליון אכן תלוי ביוספוס .ואולם ההשוואה לסיפורים על
העימות עם השומרונים מבטלת את האפשרות הזאת .ראשית ,יש לשוב ולציין שאין דמיון תוכני ,וודאי
שלא לשוני ,בכל חלקי הסיפור שעוסקים בשומרונים .נקודת הדמיון היחידה נמצאת בניסיון של יוספוס
ושל הסכוליון לקשור את המסורת המגובשת על אלכסנדר והכוהן לעימות עם השומרונים .הסכוליון
1 89ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,264והיא רואה אף בביטוי 'פירחי כהונה' ראיה לקדמותו של סכוליון א.
190על יקירי ירושלים ראו משנה ,יומא ו ,ד; תוספתא ,ערכין ב ,ב ועוד .על גדולי ירושלים ראו ירושלמי ,חגיגה ב ,א (עז ע"ב),
עמ' ;784איכ"ר א ,טז .אמנם אנו מוצאים בירושלמי גם את הביטוי 'בולווטי ירושלם' (תענית ד ,ח [סט ע"א] ,עמ' ,)734
אבל כבר הראה אופנהיימר ,אלון ,עמ' ,481שסיפור זה ומונחיו היווניים משקף את המציאות של המאה הא' לספירה,
ואיננו יכול להתאים למאה השלישית .על קדמותם של הבולווטים בירושלים אנו למדים מדברי הברייתא' :בראשונה
היו קורין אותה לשכת בולווטין' (ירושלמי ,יומא א ,א [לח ע"ג] ,עמ' .)562על המציאות המשתקפת מדברי הברייתא
בנוגע לסוף ימי בית שני ראו אלון ,מחקרים ,א ,עמ' .54-48ועם זאת יש להעיר על אפשרות לזיקה בין סכוליון א לאגדה
אחרת .בירושלמי נאמר" ' :החרש והמסגר אלף" (מלכים ב כד ...)16ר' ברכיה בשם ר' חלבו אמ' :החרש אלף והמסגר
אלף .ורבנן אמרי :כולהן אלף .ר' ברכיה בשם ר' :אילו החבירים .ורבנן אמרין :אילו הבולבוטין' (ירושלמי ,סנהדרין א ,ב
[יט ע"א] ,עמ' =1269נדרים ו ,יג [מ ע"א] ,עמ' .)1037שמא יש קשר בין אלף הבולבוטין של סכוליון א לאלף הבולבוטין
של החכמים בירושלמי? מכל מקום ,גם אם הכינוי בסכוליון א קשור לדרשת החכמים בירושלמי ,עדיין נותרים בעינם
הפירוט והייחודיות של התיאור בסכוליון זה ,בניגוד לסתמיות שבכינויים השגורים יותר שבסכוליון פ ובבבלי.
191הביטוי מופיע במקומות שונים ובהקשרים שונים וראשיתו בתפילה שאדם מתפלל בכניסה לכרך (תוספתא ,ברכות ו,
טז) .אמנם בכל המקומות קודמת הכניסה ליציאה (הן בתוספתא והן במדרשים שונים העושים שימוש בפתגם זה ,וראו
למשל :ב"ר לו ,ב ,עמ' .)336שינוי הסדר בסכוליון מקורו בחלק הראשון של המשפט 'כשהייתי יוצא למלחמה'.
192נעם כבר ציינה לשיבושיו של אא כלפי אס על פי נוסח כפתור ופרח (נעם ,מגילת תענית ,עמ' )264שהתגלה דומה לאס
(רוזנטל ,דף חדש ,עמ' .)372
134
