Page 146 - josephus volume one
P. 146
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
נשען על מסורת שעסקה בעימות לאומי בין יהודים לכותים והובאה לדיון לפני אלכסנדר .לתוך מסורת
זו נתחב סיפור המפגש בין אלכסנדר לכוהן הגדול ,והסכוליון מסיים בתיאור החרבת הר גריזים ,שמקורו
במסורת ששימשה כנראה ביאור למועד במגילת תענית .יוספוס מציע כיוון אחר .במקום לפצל את
המסורת על העימות היהודי-שומרוני הוא הביא את מה שהיה ידוע לו על עימות זה בתחילת דבריו.
יוספוס לא היה יכול כמובן לסיים את דבריו בתיאור החרבת המקדש השומרוני ,שהרי הוא ידע שמקדש
זה חרב רק בימי יוחנן הורקנוס; על כן הוא יצר סיום שיבליט את יחסו החיובי של אלכסנדר לבקשות
היהודים.
בחינת הדומה והשונה בין יוספוס לסכוליון מלמדת על מורכבותם של תהליכי המסירה והיצירה של
מסורות וסיפורים ביהדות הארץ־ישראלית בעת העתיקה .מצד אחד יש מסורות טקסטואליות מגובשות
שאפשר לעמוד על תוכנן ולשונן מתוך עיון זהיר בגרסות השונות של מסורות אלו בספרות התלמודית,
אצל יוספוס ובמקורות אחרים 1 .מנגד יש מקרים שאין מסורת טקסטואלית משותפת ,אלא ידיעה בלבד
שנושאים מסוימים קשורים זה לזה 1 .בכמה סיפורים נכרך בואו של אלכסנדר בעימות עם השומרונים
וקבוצות אחרות בשאלת הבעלות והזיקה לארץ־ישראל ולמקום המקדש .סיפורים אלו משקפים ידיעה
או תפיסה היסטורית מסוימת ,לפיה בואו של אלכסנדר עורר או היה צריך לעורר פולמוס מחודש
בשאלות אלו 1 .המחברים השונים עיצבו את הפולמוס הלאומי שהוצג לפני אלכסנדר בדרכים שונות,
המלמדות לא רק על המסורות שעמדו לפניהם ,אלא גם על תפיסתם העצמית.
יוספוס ההיסטוריון ראה בסיפור המפגש עם אלכסנדר חוליה חשובה במעבר מן העולם המקראי
לעולם הבתר־מקראי .שילוב המסורות המקראיות המאוחרות ביותר (ימי נחמיה והיריבות עם
השומרונים) עם סיפור אלכסנדר ונבואת דניאל יצרו גשר היסטוריוגרפי והיסטוריוסופי מנביאי המקרא
לכוהני הבית השני .בהתאם לכך הרחיב יוספוס את מעשי אלכסנדר על ידי שימוש בדגם החלום הכפול
מדניאל ,ותיאר בהרחבה את מעשיו בירושלים על פי הדגם של מלכים מאוחרים יותר ,שחלקו כבוד
למקדש היהודי והעניקו פריווילגיות 1 .דווקא חוסר הבהירות בדבר מקומם של השומרונים בסיפור של
יוספוס מלמד עד כמה היה קשה לו לנתק את הידיעה העקרונית על מעורבות השומרונים באירועים
אלה ,שריחפה מעל סיפור המפגש הקדום ,מהסיפור שהוא יצר .בעל הסכוליון לעומתו היה מעוניין
בביאור למועד המציין את מפלת השומרונים במפורש .את סיפורי אלכסנדר והשומרונים היה צריך,
לשיטתו ,לקשור לשרידי מסורת שתיארה את חורבן הר גריזים .לשם כך העמיד סכוליון א את הר המוריה
כנגד הר גריזים ,ואילו סכוליון פ טען שהכותים נגררו בזנבות הסוסים מאנטיפטריס ועד הר גריזים.
1 93ראו למשל את הדמיון בין מסורות מסוימות בספרות חכמים לספרות האפוקליפטית בערכים :התאבדות הכוהנים בעת
שרפת המקדש; מועצת המלחמה של טיטוס.
1 94לדיון בתופעה של מעין 'הוראות הפעלה' לאופן הסיפור והמסירה ראו במבוא ג.2
195לסוגה זו של סיפורי אלכסנדר והמריבה על אדמת ארץ־ישראל שייכים גם דברי פסוודו־הקטיוס על העברת השומרון
לרשות יהודה ,ראו לעיל ,הערה .175
196לסקירת המקורות והאירועים בנושא זה ראו כהן ,כבוד ליהדות.
135
