Page 143 - josephus volume one
P. 143
רחש ןב ריאמ
יוספוס ,ספרות חז"ל והאגדה בפסוודו־קליסתנס -מקורם בסיפור קדום יותר ,שנוצר בראשית המאה
הא' לספירה 1 .יוליוס גוטמן ,שייחד מאמר נרחב ויסודי למעשי אלכסנדר בארץ־ישראל ,הסכים שביסוד
שתי הגרסות מונחת מסגרת סיפורית קדומה .אף שהדברים אינם נאמרים במפורש ,נראה שהוא סבר
שדווקא הסיפור התלמודי קרוב יותר לסיפור הקדום .לדבריו ,הסיפור הראשוני שּונה בהשפעת רוח
היהדות ההלניסטית ,שהעתיקה את מקום המפגש מאנטיפטריס ,שנמצאת על ציר ההתקדמות של
אלכסנדר ,לירושלים כדי להעניק כבוד למקדש .הדימוי האוניברסלי של אלכסנדר אצל יוספוס אף הוא
הושפע מחוגים אלו ,בעוד באגדת התלמוד ,אלכסנדר מופיע ככובש זר ועוין .גוטמן טען שאת הסיפור
הראשוני יש לתארך כמובן לפני ימי יוספוס ,ובחלק האחרון של המאמר הוא מבקש להראות שמרכיבים
שונים של הסיפור המקורי ראשיתם בהתרחשויות היסטוריות בימי אלכסנדר מוקדון 1 .גישת 'המקור
הקדום' ,ששימש מצע לשתי הגרסות שבידינו ,התקבלה גם על דעתו של אביגדור צ'ריקובר ,אף על פי
שהוא סבר ,במהופך מגוטמן ,שהגרעין ההיסטורי קלוש 1 .דוד גולן ביקש לאשש את התזה של גוטמן
ולהוכיח את ההיסטוריות של המפגש שהתקיים בין אלכסנדר לכוהן הגדול בירושלים ,והסכים שמסורות
חכמים ויוספוס ניזונו ממקור קדום 1 .
עמדה דומה ,אם כי מעט מורכבת יותר ,היא זו של יונתן גולדשטיין .לדבריו ,יוספוס מצא סיפור שלם
למדי ,בעל מסר אנטי־שומרוני מובהק ,ולכל היותר ערך בו שינויים קלים ,אך ודאי שלא הרכיב אותו
ממקורות שונים .מקור הסיפור הוא במעבר משלטון תלמיי לשלטון סלווקי בסוף המאה הג' לפה"ס.
גולדשטיין מודע היטב להבדלים ,אך גם לדמיון הרב בין הסיפורים ,שאינו מאפשר לראות אותם כיצירות
מנותקות לחלוטין .אבן הבוחן ,לדעת גולדשטיין ,היא מצב השומרונים .הסיפור של יוספוס יודע רק על
הקמת המקדש ואינו מציין חורבן כלשהו ,ועל כן הוא קדום יותר .לעומת זאת הסיפור התלמודי אינו
מודע כלל לקיומו של מקדש על הר גריזים ,רק לקדושת המקום ,אך יחס היהודים לשומרונים בו הוא
אכזרי ביותר .מסקנת גולדשטיין היא ,שאגדת החכמים נוצרה זמן רב לאחר שהחרבת המקדש השומרוני
בידי יוחנן הורקנוס כמו גם הקמתו נשכחו לגמרי .מנגד ,הסיפור משקף מתח ועוינות רבה ,שאפיינו את
יחסי היהודים והשומרונים בתקופת הנציב קומנוס ( 52-48לספירה) .לפיכך הסיפור התלמודי הוא אכן
עיבוד של האגדה שעמדה אף בבסיס סיפורו של יוספוס ,וגם שימרה פרטים מדויקים יותר ,כגון קביעת
מקום הפגישה באנטיפטריס ולא בירושלים ,אבל ניכרים בה תהליכי השחיקה והשכחה ,כמו גם העיבוד
והאקטואליזציה 1 .
שעיה כהן הלך בדרך הפוכה לגישת ה'מקור הקדום' .הוא מסכים שחלק ניכר מסיפור אלכסנדר ,כפי
שהוא נמצא אצל יוספוס ,אכן נוצר לפני ימיו ,ובייחוד סיפור הביקור בירושלים ,המשלב באופן 'חלק'
1 81פיסטר ,כתבים ,עמ' .26-25
182גוטמן ,אלכסנדר ,עמ' .287-285
183צ'ריקובר טען שהאגדה קדומה ומקורה בארץ־ישראל ,והראיה לכך היא הימצאותה בתלמוד .האגדה עברה ,לדעתו ,עיבוד
ספרותי במאה הראשונה לסה"נ באלכסנדריה ,עיבוד שיש בו היבטים אפולוגטיים ,ונוסח זה הוא ששימש את יוספוס
(צ'ריקובר ,היהודים והיוונים ,עמ' ,332הערה .)17
184גולן ,אלכסנדר ,עמ' .50-48בשונה מצ'ריקובר וגוטמן כאחד ,גולן אינו מכיר בקיומו של שלב ביניים 'אלכסנדרוני' או
'הלניסטי' של המקור .כשר ,אלכסנדר ,עמ' ,32שאף הוא נמנה עם מקיימי הסיפור של יוספוס ,דוחה את הסיפור התלמודי
לחלוטין ,בין היתר כדי לטעון בתוקף רב יותר לאמת ההיסטורית של הפגישה בין אלכסנדר לידוע בירושלים.
185גולדשטיין ,אלכסנדר ,עמ' .98-96ככלל ,גישת ה'מקור הקדום' היא הרווחת יותר במחקר ,וראו פומר ,יוספוס,
עמ' .136-135
132