Page 137 - josephus volume one
P. 137
רחש ןב ריאמ
נודע מדיווח שהתקבל (זוהי משמעותו המדויקת של הפועל πυθόμενοςבהופעתו כאן) 1 ,שאלכסנדר
מתקרב לעיר .השימוש בפועל זה קרוב לנאמר בסכוליון פ' :באו ישראל והודיעו את שמעון הצדיק'.
בסכוליון א לעומת זאת מופיע הפועל הסתמי 'שמע שמעון הצדיק' 1 .בהמשך מסופר על יציאת הכוהן
הגדול בראש משלחת של כוהנים ואזרחים .יוספוס מציין פעמיים שתושבי העיר היו לבושים בבגדי לבן
והכוהנים בבגדי הקודש (בסעיף 327ניתן הציווי מאת האל ,וב־ 331הביצוע בפועל) .בדומה לכך גם
בסכוליון א נמצאת ההבחנה בין בולווטי ירושלים הלבושים בגדים לבנים לכוהנים הלבושים בבגדי שרת.
לעומת זאת במסורת סכוליון פ-בבלי אין הבחנה בין כוהנים לתושבים ואין בגדים לבנים .במקום הביטוי
הקדום יותר 'בולווטי ירושלים' שבסכוליון א ,במסורת סכוליון פ-בבלי מופיע הביטוי השגור יותר 'גדולי/
יקירי ירושלים' 1 .מצד אחר במסורת סכוליון פ-בבלי מודגש ששמעון הצדיק לבש בגדי כהונה ,בדומה
להדגשת יוספוס את בגדי הכוהן הגדול של ידוע.
.3התמונה הבאה מתארת את מעשי אלכסנדר במפגש עם הכוהן הגדול .יוספוס אמנם מרחיב כאן
מאוד ,אבל הגרעין זהה .הן על פי יוספוס והן על פי חכמים כאשר ראה ( )ἰδώνאלכסנדר את הכוהן
הגדול הוא השתחווה לפניו ( .)προσεκύνησεבגרסת הסכוליון אלכסנדר 'נשתטח על הארץ' ,ואילו
אצל יוספוס נאמר פעמיים שאלכסנדר השתחווה לפני השם הכתוב על הציץ של הכוהן הגדול .נראה
שהאמירה הכפולה אצל יוספוס על ההשתחוות של אלכסנדר אינה משקפת מקור קדום ועלום אלא
היא הבהרה של יוספוס עצמו ,הקשורה לדמותו של אלכסנדר אצל היוונים והרומאים ,שאליהם כוון
ספרו של יוספוס 1 .אחד המאפיינים הבולטים להתרחקותו של אלכסנדר מחייליו המקדונים בשנותיו
האחרונות היה אימוץ הנוהג הפרסי להשתחוות ארצה לפני השליט .דרישה זו גרמה התמרמרות רבה
בקרב המקדונים (ולבסוף אכן בוטלה) 1 .כאשר יוספוס מתאר את אלכסנדר כמי שיודע שאין לכרוע
לפני בן אדם אלא רק לפני האל ,הוא מסייע לשיקום הדימוי של אלכסנדר 1 .
1 52לפועל πυνθάνομαιשלל משמעויות ובהן 'שמע' 'חקר' 'שאל' וכו' (ראו בקונקורדנציה ליוספוס ערך ,πυνθάνομαιלידל
וסקוט ,מילון ,בערכו) ,כאשר מושא הפועל הוא באקוזטיבוס משמעותו 'נודע לו באמצעות אחרים' (מסטרונרדה ,הקדמה,
עמ' .)237ואכן זהו הצירוף כאן.πυθόμενος δ᾽αὐτὸν οὐ πόρρω τῆς πόλεως ὄντα :
153אמנם השימוש בפועל 'שמע' ( )ἀκούσαςמופיע גם אצל יוספוס בסעיף ,326וראו ההבדלים בין סעיף זה לסעיף 329
בתרגומו של ת'קרי ,במהדורת לוב .במקרה זה השתמש בעל הסכוליון ככל הנראה בצירוף קפוא ,הלקוח מתוך הסיפור
על הצלם בהיכל .בגרסת הירושלמי לסיפור זה אנו מוצאים גם כן את הביטוי 'שמע שמעון הצדיק' (ירושלמי ,סוטה ט,
יד [כד ע"ב] ,עמ' .)949על הקשר בין שני הסיפורים ראו בערך צלם בהיכל.
154ביטוי זה מופיע בעיקר בספרות האמוראית ,ראו לדוגמא ירושלמי ,חגיגה ב ,א (ע"ז ע"ב) ,עמ' ;784איכ"ר א ,טז ,בדומה
לביטוי 'יקירי ירושלים' ,המצוי בבבלי בזיקה לתיאורים אידיליים של ירושלים ותושביה בספרות חז"ל .על תיאורים אלו
ראו גפני ,ירושלים ,עמ' .44-42
1 55על הקהל הנכרי של קדמוניות ראו במאמרו המקיף של מייסון ,תכלית וקהל .למסקנות דומות הגיעו גם פלדמן ,הקדמה,
עמ' ;xxxv-xxxivבילדה ,יוספוס בין ירושלים ורומא ,עמ' .103-102אמנם מכמה מקומות בקדמוניות עולה שיוספוס
הניח שיהיה לספרו גם קהל קוראים יהודי ,אך מכל מקום אין זה קהל היעד העיקרי שלו (קדמוניות ,4–1מהדורת מייסון,
עמ' ,398-397הערה .576ראו גם סטרלינג ,היסטוריוגרפיה ,עמ' ,308-297וההסתייגות בעמ' .)306גם ג'ון קורן ,יוספוס
ברומא ,עמ' ,82-75שהדגיש את קיומו של קהל קוראים יהודי ליוספוס ברומא ,מסכים שהיה זה אחד מקהלי היעד של
יוספוס ולא הקהל הבלעדי.
1 56על ההשתחוויה ( )προσκύνησιςאצל אלכסנדר ומשמעותה נכתב הרבה ,ולאחרונה דרייר ,גיבורים.
1 57מובן שמעבר לעניין מעמדו של אלכסנדר ביקש יוספוס להבהיר את תפיסת היהדות ,על פי הבנתו ,ולשם כך משמש לו
אלכסנדר לפה .גוטמן ראה בכך ביטוי לרוחה של יהדות אלכסנדריה ,שהייתה רגישה לדקויות מעין אלו (גוטמן ,אלכסנדר,
126
