Page 125 - josephus volume one
P. 125
רחש ןב ריאמ
בכותים .עיון מדוקדק בגרסות הסיפור בשני הסכוליה חושף את קיומן של מסורות שונות ופעולות
עריכה שביקשו באמצעות הטלאת המסורות זו לתוך זו להציע ביאור ל'יום הר גריזים'.
בשני הסכוליה יש פער בין הרישא לסיפא ,בחינת 'פתח בכד וסיים בחבית' .בקשת הכותים לקבל,
באופן זה או אחר ,את המקדש או את מקום המקדש היהודי מידי אלכסנדר רומזת שהנחת המוצא
של הסיפור היא שהיהודים והכותים מסכימים על קדושת הר המוריה ,וכל צד רוצה את המקום הקדוש
לעצמו .הסיפור מסתיים בכיבוש הר גריזים והׁשמתו בידי היהודים .סיום זה רומז על היכרות עם המסורת
השומרונית על קדושתו הבלעדית ,ומכל מקום חשיבותו העליונה של הר גריזים בעבור השומרונים ,
גם אם לא נאמר במפורש שהמקדש השומרוני הוחרב בידי היהודים .נראה שבעל הביאור ,שמגמתו
הייתה לפרש את 'יום הר גריזים' ,נטל סיפור על עימות שומרוני־יהודי על המקדש בירושלים ,שהסתיים
בפגיעה בשומרונים ,וקישר אותו למסורת אחרת על השמת הר גריזים .הסכוליון נפתח בתיאור האיום
השומרוני ,המוצג בגרסת אס כך:
כשבאו כותים ואמרו לאלכסנדר :מסור לנו חמשת כורים ארץ בהר המוריי' ומכר להן .וכשבאו,
יצאו בני ירושל' ורדפו' במקלות .כשבאו לאנטיפטרס לפני אלכסנד' שמע שמעו' הצדי'...
במשפט זה כמה קשיים לשוניים ותכניים .פעמיים מופיעים אנשים לפני אלכסנדר .בפעם הראשונה
אלו השומרונים ,ובפעם השניה נראה שמדובר בשומרונים ובתושבי ירושלים .בעוד שמטרת ההופעה
הראשונה מובנת ,לא ברור מה הצורך או מה המשמעות של ההופעה השנייה .התפר בין תביעת
השומרונים לסיפור שמעון הצדיק מחוספס עוד יותר בגרסת אא:
...כשבאו ,יצאו יושבי ירושלם ודחפום במקלות עד שהגיעו לאנטפטרס .הביאו עליהן
אלסכנדרוס מוקדון .שמע שמעון הצדיק...
ניכר המאמץ לחבר בין ירושלים לאנטיפטריס ('עד שהגיעו לאנטפטרס') ,ובכך מציג אא נוסח 'משופר'
ו'מעובד' לעומת אס שבו הקשר לאנטיפטריס אינו ברור .מנגד ,מהביטוי 'הביאו עליהן אלסכנדרוס
מוקדון' ,משתמע שעד עתה הלה לא היה מעורב בנעשה .קושי חמור יותר מתעורר לגבי שמעון הצדיק.
היכן היה הכוהן הגדול שעה שבאו הכותים לירושלים? מדוע רק עתה ,לאחר שאלכסנדר נזכר פעם
שנייה ,הוא משתלב בסיפור? נראה שביסוד סכוליון א מונחות שתי מסורות שונות; האחת עוסקת
בעימות אלים של תושבי ירושלים עם גורם עוין ,והאחרת במפגש אלכסנדר־שמעון הצדיק .שילובן
של שתי המסורות לסיפור אחד יצר צרימות וחספוסים בשני עדי הנוסח לסכוליון זה .לעומת זאת
אמנם בחלק מעדי הנוסח לביאור המועד בבבלי (ובבבלי בלבד!) נאמר שהכותים ביקשו את המקדש היהודי 'להחריבו', 9 4
אבל תוספת זו נועדה לפתור את הבעיה שהצבעתי עליה ,כפי שאראה להלן. 95
ממקומות אחרים בספרות חז"ל עולה שחכמים אכן הכירו לא רק את המסורות על קדושת ההר ,אלא אף את השינויים 96
שהוכנסו בחומש השומרוני (אליבא דחכמים) כדי לתמוך בזיהויו של הר גריזים' :אמ' ר' אלעזר בר' שמעון נומיתי לסופרי
כותים :זייפתם תורתכם ולא הועלתם לעצמיכם כלום .שהכתבתם בתורתכם "אצל אלוני מורה שכם" והלא ידוע שהוא
שכם' (ירושלמי ,סוטה ז ,ג [כא ע"ג] ,עמ' .)934רמז לפולחן שומרוני בהר גריזים נמצא בדברי רב נחמן בר יצחק' :דמות
יונה מצאו להן בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה' (בבלי ,חולין ו ע"א) .על יחסם של חכמים למסורות השומרוניות
ולפולחן השומרוני בהר גריזים ראו היינימן ,אגדות ותולדותיהן ,עמ' ;102-91לביא ,שומרוני.
על התופעה של צירוף מסורות שונות בביאור למועד אחד ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' .279 ,272 ,207על אלו הוסיף
114
