Page 121 - josephus volume one
P. 121

‫רחש ןב ריאמ‬

‫בחלק מהסעיפים ובייחוד לקראת סוף הסיפור לא הסתפק יוספוס בתפקיד העורך וחיבר בעצמו את‬
 ‫ההשלמות הנדרשות לסגירת הפערים הסיפוריים בין מקורותיו כדי להציג לקורא סיפור שלם ומגובש‪.‬‬
‫ואולם סיפור ידוע ואלכסנדר אינו רק חוליה כרונוגרפית או היסטוריוגרפית בין התקופה הפרסית‬
‫להלניסטית‪ .‬עיקרו של הסיפור הוא הביטויים השונים לרצונו של האל בעליית אלכסנדר והכרת‬
‫אלכסנדר באלוהי ישראל ובעמו‪ .‬את הזיקה בין העולם המקראי להיסטוריה ההלניסטית טווה יוספוס‬
‫בסיפור על ידוע ואלכסנדר באמצעות רמיזות לספר דניאל‪ .‬לפני שאעמוד על האופן שבו קרא אלכסנדר‬
‫בספר דניאל‪ ,‬יש לבחון את הדרכים שבהן השתמש יוספוס בספר זה‪ .‬בלב סיפור המפגש בין אלכסנדר‬
‫לידוע נמצאת ההשתחויה של אלכסנדר (‪ .)331‬מתברר שאלכסנדר עשה זאת משום שזיהה את הכוהן‬
‫הגדול עם הדמות שנגלתה אליו בדיון שבמוקדון ערב צאתו למסע נגד פרס (‪ .)334‬בספר דניאל (ב ‪,)46‬‬
‫לאחר שדניאל פתר לנבוכדנאצר את חלומו‪ ,‬מסופר‪' :‬באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל‬
‫סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה'‪    .‬ההשתחויה של נבוכדנאצר ואלכסנדר באה לאחר ששני המלכים‬
‫קיבלו מידע מהאיש שלפניהם על העתיד המדיני‪ .‬טרופר טען לדמיון רב יותר בין שתי האפיזודות‪   ,‬‬
‫וכי יוספוס בנה את סיפור המפגש בין ידוע לאלכסנדר על פי דניאל ב‪ .‬בשני המקרים מתואר חלום לא‬
‫ברור שחולם המלך הנכרי‪ ,‬לאחר מכן מתעוררת סכנה ליהודים ולבסוף הנציג היהודי (דניאל או ידוע)‬
‫חולם חלום שפותר את החלום של המלך‪    .‬בשלב האחרון המלך מכיר בגדולת אלוהי היהודים ונציגו‬

                                                                                               ‫ומשתחווה לו‪   .‬‬
‫דניאל מספק לא רק מסגרת או דגם ספרותי ליוספוס‪ ,‬אלא יש לו תפקיד מרכזי בהערכה של יוספוס‬
‫לאלכסנדר‪ .‬אמנם ארנאלדו מומיליאנו ציין שהקטע המתאר את קריאת אלכסנדר בספר דניאל אינו‬
‫מוסיף דבר להבטחות שכבר קיבל אלכסנדר מהכוהן הגדול בחלום בדיון‪    ,‬אך בכל זאת יש להעיר על‬

‫ואולם יש הבדל חשוב בין שני הסיפורים‪ .‬נבוכדנאצר מתייחס בהתחלה לדניאל כאילו הוא אל בעצמו‪ ,‬ואף מציע להקריב‬                           ‫‪7	 0‬‬
‫לו קרבנות‪ .‬רושם זה מתחזק בנוסח שאצל יוספוס (קדמ' י ‪ .)211‬קושי זה גרם להירונימוס להסביר את ספר דניאל על‬
‫פי סיפור אלכסנדר‪ ,‬היינו שגם נבוכדנאצר לא ראה בדניאל אלוה אלא רק את נציגו של האל‪ ,‬וראו הדיון אצל מסטין‪,‬‬                            ‫‪7	 1‬‬
‫דניאל‪ ,‬עמ' ‪ .89-87‬ראו גם הרטמן ודיללה‪ ,‬דניאל‪ ,‬עמ' ‪ ;151-150‬קולינס‪ ,‬דניאל‪ ,‬עמ' ‪ .172-171‬לעומת זאת פלטשר־‬                           ‫‪7	 2‬‬
‫לואיס מדגישה את הדמיון בין הסיפורים כדי לקדם את הטענה העקרונית שלה‪ ,‬שאכן היה קיים בעולם היהודי פולחן‬
‫לבני אדם שנתפסו כאלים‪ ,‬ואחת הדוגמאות לכך‪ ,‬לדבריה‪ ,‬זו ההשתחויה של אלכסנדר לכוהן הגדול (פלטשר־לואיס‪,‬‬                                ‫‪7	 3‬‬
‫אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ .)79‬חוקרים נוספים עמדו על הדמיון‪ ,‬אך לא ציינו את ההבדלים (כהן‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ;57-56‬גנוס‪,‬‬                            ‫‪	74‬‬

                                                                                                              ‫חלומות‪ ,‬עמ' ‪.)242‬‬
‫טרופר‪ ,‬שמעון הצדיק‪ ,‬עמ' ‪ .175-174‬קים‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ,429‬כבר עמדה על האפשרות לקשור את סיפור אלכסנדר‬

                                                        ‫והכוהן לדניאל ב‪ ,‬אולם דחתה זאת בטענה שההבדלים גדולים מדי‪.‬‬
‫עם זאת הדמיון בין נבוכדנאצר לאלכסנדר אינו מושלם כפי שניסה טרופר לטעון‪ .‬ראשית‪ ,‬החלום של ידוע אינו פותר‬
‫לאלכסנדר שום בעיה או שאלה שהטרידה אותו בעקבות החלום הראשון‪ .‬כפי שהראתה קים‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪,439-438‬‬
‫החלום היה מבחינתו של אלכסנדר מספק לחלוטין והוא לא נזקק לפתרון‪ .‬שנית‪ ,‬טוענת קים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,440-439‬קשה‬
‫לראות בחלומות אלכסנדר וידוע את מוטיב החלום הכפול מפני שלמעשה אין הם נזקקים זה לזה‪ .‬למרות ההסתייגויות‬
‫של קים נראה לי שדברי טרופר עדיין עומדים‪ ,‬שכן הניתוח של קים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,442-440‬מביא אותה למסקנה שאין כאן‬
‫סיפור הצלה‪ ,‬אך בכך היא מתעלמת מהמסגרת הרחבה שבתוכה משובצים החלומות‪ .‬לניתוח החלומות מתוך מודעות‬

                                 ‫לקשר שביניהם ולסיפור הרחב ראו גנוס‪ ,‬חלומות‪ ,‬עמ' ‪ ,245-225‬ובמיוחד עמ' ‪.242-239‬‬
‫לאחרונה טענה דליה מרקס שהסיפור התלמודי על המפגש של אלכסנדר עם זקני הנגב (בבלי‪ ,‬תמיד לא ע"ב‪-‬לב ע"א)‬
‫אף הוא הושפע בדרכי עיצובו מסיפור אחר מספר דניאל ‪ -‬פתרון חלום בלשצר (דניאל ה ‪ .)30-1‬ראו מרקס‪ ,‬תמיד‪,‬‬

                                                                                                                      ‫עמ' ‪.63-62‬‬
                                                                                                  ‫מומיליאנו‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬

                                                                                                                                        ‫‪110‬‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126