Page 122 - josephus volume one
P. 122
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
עניין אחד .אלכסנדר שומע שבספר דניאל יש נבואה שאחד מההלנים יהרוס את מלכות הפרסים .
לעומת נבוכדנאצר ,שנזקק לדניאל שיפתור לו את חלומו ,החלום של אלכסנדר נפתר אמנם רק לאחר
שנים מספר ,אבל אלכסנדר הוא שפותר את הנבואה על עצמו .אפיזודה זו שונה מהמפגש בין אלכסנדר
לידוע בכך שהיא נטולת מילים .היהודים מראים לאלכסנדר את נבואת דניאל ,אך אינם אומרים לו דבר,
ואילו אלכסנדר אף הוא אינו אומר דבר ליהודים .את ההבדל בין שתי האפיזודות אפשר לנסח על פי
ההבחנות של כהן בין 'הגעה' ל'אפיפ ֵנאה' .מפגש אלכסנדר וידוע ,ובייחוד החלומות של שניהם ,הם חלק
מסיפור אפיפ ֵנאה ,שנועד בראש ובראשונה להציל את היהודים והמקדש מזעמו של אלכסנדר .הקריאה
בספר דניאל לעומת זאת אינה מושיעה את היהודים ,אבל היא מעמידה את אלכסנדר כמלך בחסד האל,
ונראית כתוספת של יוספוס עצמו ,כפי שכתב כהן .האפיזודה עצמה נטולת מילים מפני שאין היא
מיועדת לחולל תפנית ביחסי אלכסנדר והיהודים ,אלא לומר משהו על טיב מלכותו .ספר דניאל נתפס
בעיני יוספוס כמפתח להבנת ההיסטוריה העולמית הבתר־מקראית .הספר ,כאשר הוא מתפרש נכון,
מציג מפה של חילופי הממלכות ,וגלומה בו תקווה לעידן המשיחי .אם אפשר להבין את סיפור אלכסנדר
וידוע כווריאציה על האופן שביקשו היהודים ליטול חלק בהילה האגדית שאפפה את הכובש היווני ,
הקריאה הדמומה בספר דניאל הופכת במידה מסוימת את היוצרות ועושה את המלך היווני לנתין של
החזון הנבואי היהודי .
יוספוס מתכוון כאן כנראה לדניאל ח ,21-20וראו גולדשטיין ,אלכסנדר ,עמ' ,79וכך סוברים הכול. 7 5
יש בכך שינוי של ממש מהסיפורים המוכרים על קבלת הנבואות בדלפי (פלוטארכוס ,אלכסנדר ,יד ;4דיודורוס, 76
ביבליותיקה יז )4 ,93 ,ובסיווא שבמצרים (דיודורוס ,ביבליותיקה יז ;4–1 ,51 ,קורטיוס ,היסטוריה ד ;28–25 ,7 ,יוסטינוס,
יא .6 ,11 ,ראו גם אריאנוס ,אנאבסיס ג ,5 ,4 ,אם כי הוא אינו מדווח על תוכן השיחות) .בשני המקרים נזקק אלכסנדר 77
לתיווכו של הכוהן כדי להבין את דבר האל .כאן אמנם התיווך בין האל למלך הוא לכאורה באמצעות ספר דניאל ,אבל 78
המעשה הפרשני הוא של אלכסנדר עצמו .כהן ,אלכסנדר ,עמ' ,64הערה ,69אכן סבור שאין קשר של ממש בין סיפור 7 9
הביקור בנווה המדבר במצרים וההתגלות שחווה שם אלכסנדר ,לבין דברי יוספוס .לדעת גרואן ,ירושה ,עמ' ,197-196
8 0
הוכנס ספר דניאל לסיפור כדי להתחרות/להחליף את האורקולים הנכריים ,ולנכס את עליית אלכסנדר לאל היהודי. 81
ההכרה וההסתמכות של מלכי הגויים על נבואות מקראיות הן מוטיב אופייני ליוספוס בקדמוניות ,כפי שציינה טל אילן,
המזכירה זאת גם לגבי כורש (קדמ' יא ,)5וגם בזיקה להקמת מקדש חוניו (קדמ' יג .)68-64לדיון במוטיב זה ראו בערך
בית חוניו.
כהן עצמו סבור שהאפיזודה אינה שייכת לא למוטיב ההגעה ולא למוטיב האפיפ ֵנאה והיא נטע זר (כהן ,אלכסנדר,
עמ' .)64
על יוספוס וספר דניאל ראו מומיליאנו ,אלכסנדר ,עמ' .42-41מייסון ,יוספוס ודניאל ,עמ' ,176-170עמד על החשיבות
שייחס יוספוס לדניאל בהבנת ההיסטוריה הבתר־מקראית .ראו גם קואט ,חלומות ,עמ' .100-99גם פלדמן ,פרשנות ,עמ'
,631-630ציין את חשיבותו של ספר דניאל להבנת ההיסטוריה ומביא לראיה את העובדה שיוספוס הזכיר את דניאל
בסיפור אלכסנדר .עם זאת הוא ייחד את רוב המאמר לטענה שיוספוס חשש לפתח ולהרחיב את דמותו של דניאל משום
שמספר דניאל עולה גם תפיסה אפוקליפטית המייחלת לנפילת רומי (שם ,עמ' .)654-645אבל ראו עמדתו החולקת
של בילדה ,נגד אפיון ,עמ' ,95-94והערה ,10והספרות הרבה שהביא נגד פלדמן .על שימושיו הרבים של דניאל בספרות
הבית השני ראו בערך הניצחון על ניקנור.
גרואן ,ירושה ,עמ' ,198-197הדגיש במיוחד את ההיבט הזה ,וסבור שתכליתו העיקרית של הסיפור הייתה להעניק
ליהודים תחושת שייכות בעולם ההלניסטי .גרואן גם הדגיש את הדומיננטיות של אלכסנדר כגיבור של היהודים ,הן
במתנותיו ,הן בזכויות היתר שהעניק להם ,והן בקרבנותיו והן בכך שהוא מפרש בכוחות עצמו את נבואת דניאל ,ובדומה
לו גם ג'ונסון ,בדיות ,עמ' .76-75
עליונות המקדש היהודי והלוחמים למענו או פועלים בשמו באה לידי ביטוי בעוד אגדות .אחד מתווי ההיכר של אגדות
אלו הוא הצגת התמורות ההיסטוריות העולמיות כחלק ממערכת היחסים בין עם ישראל לאלוהיו ,ראו במבוא ו.2
111
