Page 118 - josephus volume one
P. 118
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
יוספוס קושר את אלכסנדר לעדויות שבידו על סוף התקופה הפרסית גם ב ַסְּפרו את הצד היהודי.
ביכלר ראה בסעיפים 317ב ,339-326 ,319-המתארים את היחסים בין אלכסנדר לידוע ,מקור יהודי
עצמאי .שוורץ עמד על כך שבמסגרת סיפור זה שמו של ידוע מופיע רק פעם אחת ( ,)326ולכל
אורך יתרת הסיפור יוספוס משתמש בכינוי 'הכוהן הגדול' בלבד .לעומת זאת שמו של ידוע נמצא
פעמים מספר בסעיפים המרוכזים סביב סיפור המפגש עצמו .פעמיים הוא נזכר בהקשר שושלתי :כיורש
הכהונה הגדולה ( ,)302וכאביו של חוניו ( ,)347ופעמיים בזיקה למנשה ( .)322 ,306מסקנתו של שוורץ,
שהמקור שעמד לפני יוספוס לא הכיר את ידוע ,נראית בהחלט .יוספוס העתיק את המקור הזה בשינויים
מעטים ,ועל כן נמנע מלשרבב את שמו של ידוע לתוכו ,חוץ מפעם אחת בסעיף ,326המחבר בין סיפור
'סנבלט ואלכסנדר' לסיפור 'ידוע ואלכסנדר' .משפט זה הוא מעשה ידיו של יוספוס .ייתכן שיוספוס מצא
את השם 'ידוע' ברשימה כלשהי ,שמנתה את כוהני בית שני או את חלקם ,וייתכן שהוא הסתמך כאן
על ספר נחמיה (יב ,)22או על מקור קרוב אליו .
שעיה כהן הציע שבסיפור 'ידוע ואלכסנדר' שולבו שתי מסורות ,האחת סיפור ( adventusהגעה),
המתאר כניסה מלכותית ומפוארת לעיר ,והאחרת סיפור אפיפ ֵנאה -איום על המקדש שהוסר לאחר
התגלות אלוהית .לבסוף מסתייג כהן מהשערת שני המקורות ומסתפק בטענה שהסיפור הוא שילוב של
מוטיבים מעשה ידיו של עורך כלשהו ,אולי יוספוס עצמו .יש משפטים וביטויים שאנו יכולים להניח
כמעט בוודאות שהם מעשה ידיו של יוספוס .הפרשנות לשם 'צופים' ( )329היא ודאי של יוספוס ,וכך
גם ההיבטים היווניים ,דוגמת אזכור פרמניון ( ,)333דיון ( )334ומלכי סוריה ( .)332סעיפים 317ב319-
מספרים על האיום של הכובש בעקבות סירובו של ידוע לסייע לו .העובדה שמשולבים בהם ידע רב
על מסע אלכסנדר ובעיותיו ,יחד עם הקרבה הספרותית שלהם לסיפור סנבלט ואלכסנדר ,מקרבת את
מוצא השומרונים ,ואילו בקדמ' יא הוא עוסק רק בהקמת המקדש ובפיצול הסופי .לגישות נוספות ראו פומר ,יוספוס, 59
עמ' .75-74מכל מקום פומר עצמו דוחה את הניסיונות ליישב את הסתירה וסבור שלעיני יוספוס אכן עמדו מקורות 60
שונים בעלי גישות שונות ,ויוספוס רק יצר ביניהם קשרים ספרותיים (שם ,עמ' ,)151זו גם גישתו של קרטווייט ,מוצא 6 1
השומרונים ,עמ' .98היילם ,שומרונים ,עמ' ,227-226מתארת את הטיפול של יוספוס במקורות השונים שעמדו לפניו
כ'מדרשי' ,כאשר מטרתו העיקרית היא להשמיץ את השומרונים .ראו אצלה ,שם ,עמ' ,238-183גם דיון נרחב באזכורי 62
השומרונים אצל יוספוס.
ביכלר ,אלכסנדר ,עמ' .25השערה זו מקובלת על מרבית החוקרים שתומכים בהבחנה במקורות שונים אצל יוספוס ,וראו
כהן ,אלכסנדר ,עמ' ( 44אך ראו להלן ,הערה ;)65דקסינגר ,גבולות ,עמ' ;95טרופר ,שמעון הצדיק ,עמ' .161-160
שוורץ ,פפירוסים ,עמ' .119-117ראו גם הנ"ל ,המאה הראשונה ,עמ' .126
גראבי ,יוספוס ,עמ' ;244-243ויליאמסון ,דברי הימים ,עמ' .64שוורץ ,פפירוסים ,עמ' ,119מניח שיוספוס נשען על רשימה
של כוהנים גדולים .לעומת זאת מור ,משומרון לשכם ,עמ' ,47סבור שאין לקשור את הרשימה לסיפור ,בייחוד לא בגלל
הסתירה בין דברי יוספוס ,שגורס שמנשה אחיו של ידוע ובנו של יוחנן הוא שנשא לאישה את בת סנבלט (קדמ' יא ,)302
לבין הכתוב בנחמיה (יג ,)28שם מתואר חתנו של סנבלט כאחד 'מבני יוידע בן אלישיב' .ואולם כבר עמדו על כך שהמונח
'מבני' אינו בהכרח בנו הישיר של יוידע ,אלא שמדובר באחד מצאצאיו ,וראו בין היתר שוורץ ,פפירוסים ,עמ' ,126-125
והערה .53לפתרונות נוספים לסתירה ראו שליט ,פרק ,עמ' ,258-257וההפניות אצל מור ,משומרון לשכם ,עמ' ,47
הערה .61ונדרקאם ,כוהנים גדולים ,עמ' ,99–85סבור שהרשימות בנחמיה מספקות מידע מלא על הכוהנים הגדולים
ועולות בקנה אחד עם כתבי יוספוס .לאחרונה הציע דוסק שחזור מורכב יותר של רשימת הכוהנים הגדולים ,המתבסס
על ההנחה שנחמיה יב 22אינו רשימה גנאולוגית אלא רשימה של הכוהנים הגדולים .דוסק ,פפירוסים ,עמ' ,590-584
דוחה את הגנאולוגיה של יוספוס בטענה שבין כך ובין כך זהו מקור ספרותי ולא היסטורי.
כהן ,אלכסנדר ,עמ' .65קביעה זו אינה פוגמת כמובן בהערכת תפקידו של יוספוס כעורך שהוא שותף פעיל ,כדברי כהן,
ביצירת הסיפור (שם ,עמ' .)44
107
