Page 250 - josephus volume one
P. 250
שדקמב ןהוכ חצר
הבה ונתבונן בשני הסיפורים על הרצח במקדש ,אצל יוספוס ואצל חז"ל ,ונעמוד תחילה על המשותף
ביניהם ואחר על השונה.
משותף לשני הסיפורים הוא ( )1שבשניהם רוצח כוהן אחד כוהן אחר במקדש .לפי יוספוס היו
השניים אחים .לפי גרסה אחת של התוספתא (שבועות א ,ג) כאלה היו גם הכוהנים אצל חז"ל' :מעשה
בשני אחים כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש'; )2( 1בשני הסיפורים ,עקב האירוע נטמא המקדש:
'מיכן אמרו :בעוון שפיכות דמים שכינה נעלית ומקדש מטמא' ,כלשון המעשה אצל חז"ל ,או אצל
יוספוס' :ואמנם לא העלים אלוהים את עיניו מזה ,ומטעם זה נשתעבד העם ובית המקדש חולל/נטמא
על ידי הפרסים' (סעיף .)300
ואולם בצד הדמיון רב גם השוני בין שני הסיפורים( :א) הסיפור המופיע אצל חז"ל משולב בהקשר
הלכתי של טומאת כלים וטומאת מת ,ומשבץ בתוכו פסוקים ,כמנהגם של חז"ל בכל הסיפורים 1 .כנגד
זה מספר יוספוס את פרשת הרצח בהיכל במסגרת סקירתו ההיסטורית את שלהי ימי שלטון פרס בארץ.
חוץ מהבדלים כלליים ומתבקשים אלה ,ניכרים גם הבדלים העשויים להיחשב סתירות( .ב) בעוד אצל
יוספוס מסופר הסיפור על מאבק ירושה בין שני אחים המיועדים לכהונה הגדולה ,אצל חז"ל מדובר
בתחרות גרדא בין כוהנים הדיוטות על הצטיינות בשירות בקודש; (ג) המסגרת הכרונולוגית של שני
הסיפורים נראית שונה לגמרי .בעוד הסיפור אצל יוספוס מתרחש בסוף המאה הה' או ראשית המאה
הד' לפה"ס ,אצל חז"ל יש לתארך את הסיפור ,על פי נוכחותו של החכם ר' צדוק ,לדור שלפני החורבן -
כמעט מחצית האלף מאוחר יותר 1 .גם ההקשר הרחב של הסיפור בספרי במדבר -שהוא לדעת
עמרם טרופר המקורי והעדיף מכל המקורות - 1קובע ש'שפיכת דמים מטמאת את הארץ ומסלקת
את השכינה ,ומפני שפיכות דמים חרב בית המקדש' (ספרי במדבר קסא ,עמ' צב) .ואולם נראה לי שאין
סתירות אלה מהותיות ,ואפשר להסירן בקלות ולהישאר עם אותו סיפור גרעיני.
(א) תחרות בין כוהנים על רקע מצוינות בשירות במקדש איננה שוללת יריבות על רקע מאבק ירושה.
אבל חשוב יותר (ב) הרקע הכרונולוגי שעולה מתוך דברי חז"ל אינו אימננטי לסיפור .ראשית ,הקישור
לחורבן הבית נעשה רק בנוסח ספרי במדבר ,כחלק מן המסגרת שלתוכה שולב הסיפור ,ואילו בסיפור
עצמו נזכר רק חילול המקדש -דברים העולים בקנה אחד עם סיפורו של יוספוס על מה שקרה למקדש
בימי בגוהי הפחה הפרסי .שנית ,גם ר' צדוק ,הסמן הכרונולוגי של הסיפור ,איננו כה מובהק .כבר עמד
ליברמן על כך שאם אנו מקשרים סיפור זה מן התוספתא עם מקבילתו במשנה (יומא ב ,א-ב) ,שהוא
סיפור אטיולוגי ,המסביר כיצד תוקן הפיס במקדש ,שלפיו נבחרו הכוהנים לתרומת הדשן 1 ,מסתבר
1 29אמנם לשיטתו של טרופר ,כחומר ,עמ' ,38זוהי תוספת משנית ,הנובעת מרצונו של עורך מאוחר 'להעצים את גודל האסון
שבסיפור' ,אך קשה להתעלם מכך שב'מקבילה' אצל יוספוס אכן מדובר באחים.
130לדיון בהלכה של הסיפור ראו טרופר ,כחומר ,עמ' ;41–40 ,35 ,27על הפסוקים המקראיים בו ראו שם ,עמ' ;42–41 ,31
פרנקל ,סיפור האגדה ,עמ' .37–36
131עוד על ר' צדוק בספר זה ראו בערך הנבואה לאספסיינוס .וראו גם ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ד ,עמ' .736–735
1 32טרופר ,כחומר ,עמ' .41-40מסקנתו זו ,אף שהיא מפתה ביופייה איננה מקובלת עלי .לדעתי ,במבוא (כלומר בחלק הראשון
של מעטפת הסיפור) בספרי מדובר בחורבן המקדש ,אך בסופו ,שאותו רואה טרופר כחלקה האחרון של המעטפת ,ואילו
אני רואה בו חלק אינטגרלי של הסיפור ,מדובר רק בחילול המקדש .על גישה אחרת ,ולפיה הסיפור בירושלמי משמר את
גרעין הסיפור המקורי ,ושם אין טומאת מקדש נזכרת כלל ,אלא מסקנת הסיפור ,בלי קשר לחורבן ,היא' :שהיתה טומאה
קשה להן משפיכות דמים' ,ראו בן שחר ,היסטוריה ,עמ' .136 ,127 ,117–115
133טרופר ,כחומר ,עמ' ,35–27מזהה את הסיפור כנובע מן האגדה שבה אנו עוסקים כאן.
239
