Page 253 - josephus volume one
P. 253

‫נעם ורד‬

‫שיר השירים רבה‬                 ‫בבלי‪ ,‬סוטה‬                  ‫ירושלמי‪ ,‬סוטה‬                ‫תוספתא‪ ,‬סוטה‬

     ‫נצחו ַטלַ ָיא דאזלא‬           ‫נצחו טליא‬                          ‫נצחו טלייא‬        ‫נצחון‌(מרא) טליא דאזלון‬                     ‫‪3‬‬
‫לְ ַאגָ ָחא ְקָרבָֿא באנטוכיא‬   ‫דאזלי לאגחא‬                ‫דאגחו קרבא באנטוכיא‬            ‫לאגחא קרבא באנטכיא‬
                               ‫קרבא באנטוכי'‬                                                                                        ‫‪4‬‬
                                                                                                                                    ‫‪5‬‬
   ‫וכתבו אותו היום‬                ‫{ושוב מעשה ששמע‬            ‫וכתבו אותה העת‬                    ‫וכתבו אותה שעה‬
‫ואותה שעה והיה כֵן‪,‬‬                          ‫קול [‪1}‌]...‬‬         ‫ונתנו בו זמן‬                       ‫ואותו היום‪,‬‬
                                                                        ‫וכיוונו‬                            ‫וכיונו‬
  ‫ובאותו היום נצחו‬             ‫וכיונו אותה שעה וכת'‪2‬‬
                                                           ‫שבאותה שעה היתה‬              ‫ואותה שעה היתה שנצחו‬
                                   ‫{בלשון ארמי אמ'}‌‪3‬‬

‫‪ 2‬יוחנן] רבי יוחנן (בת קול)‬    ‫‪ 2‬קול] חסר ו בת קול‬         ‫‪ 1‬באנטוכיא] באנדוכ‌י(ס)‌[ה]‬  ‫‪ 2‬דבר] חסר א ‪ 3‬נצחון]‬
‫מ דאזלא] דאזלו ד מ‬             ‫ד ‪ 3‬טליא] של טליא‬                                        ‫(נצכ) נצחו א מרא] חסר א‬
                               ‫ב ‪ 5‬וכיונו אותה שעה‬         ‫וט ‪ 2‬בת קול] חסר וט‬          ‫ד וכנראה שיבוש דאזלון]‬
          ‫‪ 5‬ואותה] ואותו מ‬     ‫וכת'] וכיונו אות' שע' מ‬                                  ‫דאזלו א ד ‪ 5‬וכתבו]‬
                               ‫וכיוונו וכתבו אותה שעה ב‬    ‫קודש] קדשי וט ‪ 3‬טלייא]‬       ‫וכיונו את א שעה] השעה‬
                               ‫וכתבו אותה שעה וכיוונו ו‬                                 ‫א ואותו היום] חסר א‬
                               ‫ד בלשון] ובלשון מ ב ו ד‬     ‫טליאים וט דאגחו קרבא]‬        ‫ואותה‪ ...‬שנצחו] שנצחו‬
                               ‫אמ'] אמרו מ שמעום ב היו‬
                                                           ‫באנטוכיא]‬  ‫חסר וט‬                           ‫אותה שעה א‬
                                      ‫אומרי' ו היה אומר ד‬
                                                           ‫באנטוכיה ונוסף‪ :‬וזה בספר‬

                                                           ‫יוסף בןגוריון וט ‪ 5‬בו]‬

                                                                      ‫בה וט‬

‫כאן מצוטט בהמשך הברייתא מעשה שמעון הצדיק (ראו בערך צלם בהיכל)‪ ,‬שאינו מענייננו בערך זה‪ ,‬ועל כן לא הובאו לו שינויי נוסח‪.‬‬              ‫	‪1‬‬
                     ‫משפט זה מופיע בבבלי בסוף מעשה שמעון הצדיק ולא בסוף מעשה יוחנן‪ ,‬כבשאר המקורות‪ .‬ראו ההערה הקודמת‪.‬‬                ‫‪	2‬‬
                                                                          ‫זהו המשפט המסיים של סיפור שמעון הצדיק שהובא לעיל בסוגיה‪.‬‬  ‫	‪3‬‬

                                       ‫תרגום‬
‫נצחון טליא דאזלון לאגחא קרבא באנטכיא ‪ -‬ניצחו הנערים שהלכו להילחם באנטיוכיה‪.‬‬

                                                                           ‫הרקע ההיסטורי‬

‫יוחנן הורקנוס הראשון היה בנו של שמעון החשמונאי ונכדו של מתתיהו הכוהן‪ .‬הוא עלה לשלטון‬
‫ולכהונה גדולה לאחר רצח אביו שמעון בידי חתנו‪ ,‬תלמי בן חבוב‪ ,‬ביריחו בשנת ‪ 134‬לפה"ס‪ .‬בשני‬
‫ספריו מספר יוספוס שתלמי החזיק באמו ובשני אחיו של יוחנן בני ערובה והתבצר במבצר דוק סמוך‬
‫ליריחו‪ .‬יוחנן הטיל עליו מצור‪ ,‬ולאחר זמן רצח תלמי את האם ואת האחים ונמלט לפילדלפיה (רבת‬
‫עמון) שבעבר הירדן (מלח' א ‪ ;60-54‬קדמ' יג ‪ .)235-228‬סמוך אחרי כן עלה אנטיוכוס השביעי סידטס‬
‫על יהודה וצר על ירושלים‪ ,‬אך הסיר את המצור בשנת ‪ 132‬לפה"ס בתמורה לכסף ולהבטחת נאמנות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 129‬לפה"ס נהרג אנטיוכוס סידטס במלחמתו עם הפרתים (מלח' א ‪ ;62-61‬קדמ' יג ‪,)253-236‬‬

               ‫ומותו פתח תקופה ארוכה של חוסר יציבות וחילופי שלטון תדירים בממלכה הסלווקית‪.‬‬
‫תקופה זו נוצלה בידי יוחנן לביסוסה של מדינת יהודה החשמונאית ולהרחבתה‪ .‬הוא סיפח ליהודה‬

                                                                                                                       ‫‪242‬‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258