Page 251 - josephus volume one
P. 251

‫ןליא לט‬

‫ש'תקנו פייס לתרומת הדשן לא לפני הרבה שנים קודם חורבן הבית'‪ ,‬ולא נותר זמן רב למוסד זה לפעול‪.‬‬
‫לכן הציע ליברמן שאולי מדובר בכלל בצדוק אחר‪' :‬ר'(!) צדוק הפרושי שנזכר בקדמוניות של יוספוס‬
‫סי"ח סי' ‪   1 .'4‬צדוק זה‪ ,‬שאותו מכנה ליברמן בכבוד יוצא דופן 'רבי'‪ ,‬נזכר אצל יוספוס כאחד משני‬
‫מייסדיה של הפילוסופיה הרביעית‪ ,‬כת הסיקריים שנואת נפשו של יוספוס‪ ,‬שבעטיה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬בא החורבן‪.‬‬
‫ואולם בעוד ליברמן התקשה בכרונולוגיה של סיפור זה מן הסיבות שהובאו לעיל‪ ,‬עמד יונה פרנקל על‬

                          ‫כך שאין צורך כלל להתייחס לצדוק שבסיפורנו כאל דמות היסטורית מסוימת‪:‬‬

‫ודאי שהוא כוהן‪ ,‬כי הוא עומד 'על מעלות האולם'‪ ,‬מקום שהכניסה אליו אסורה לישראל‪ ,‬וזה‬
‫המונח במשנה (מדות ז‪ ,‬ב; שם ו‪ ,‬א) למקום שעמדו בו הכהנים ובירכו ברכת כוהנים‪ .‬כמעט‬
‫ודאי שהוא מזקני בית דין‪ ,‬כי הוא שואל 'אנו על מי נביא עגלה'‪ ,‬ולפי המשנה (סוטה ט‪ ,‬ה)‪:‬‬
‫'זקני אותה עיר מביאין עגלת בקר'‪ .‬נראה מאד שהוא מ'בית דין הגדול שבירושלים' שממנו‬
‫'היו יוצאין' והם היו מודדין (שם‪ ,‬שם)‪ .‬והואיל וזקני הסנהדרין שבירושלים היו מודדין‪ ,‬זקני‬
‫אותה עיר היו מביאין ורוחצין ידיהם ואומרים‪' :‬ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו'‪,‬‬
‫והכוהנים אומרים‪' :‬כפר לעמך ישראל‪ ...‬ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל' ‪ -‬כלל רבי צדוק‬
‫באישיותו את כולם‪ .‬זוהי המשמעות המלאה של 'אנו' שבפי צדוק‪ ,‬וזוהי התשובה ‪ -‬אמנם‬

                            ‫ספרותית ולא היסטורית ‪ -‬על שאלת החוקרים מיהו רבי צדוק‪  1 .‬‬

‫לדעת פרנקל צדוק איננו אפוא אלא שם ייצוגי לכוהן‪ ,‬נציג העם ונציג הסנהדרין‪   1 .‬אין אנו יודעים מה‬
‫היה כתוב במקור (האנטי־כוהני לשיטתי‪ ,‬שהטיף נגד בית צדוק הכוהני ולמען הכהונה של החשמונאים)‬
‫שעמד לנגד עיני יוספוס ולנגד עיני חז"ל; וכן אין ביכולתי להצביע על האופן שבו עובד הסיפור הגרעיני‬
‫על רצח במקדש לכל כיוון‪ ,‬אבל אם השם צדוק נובע ישירות מתוך מקור מעין זה‪ ,‬אין להתפלא שהמספר‬

                     ‫בחר בו בעבור המטיף‪ ,‬הדורש צדק‪ ,‬המעמיד את העם כולו על גודל החטא שבוצע‪.‬‬
‫אף על פי כן אין לשלול את האפשרות שהבחירה בר' צדוק‪ ,‬שחי בזמן החורבן‪ ,‬איננה מקרית‪ .‬אם‬
‫חז"ל מתארכים אירוע זה של רצח כוהן בידי כוהן אחר סמוך לחורבן‪ ,‬הם מדגישים בכך את אחת הסיבות‬

                                          ‫לחורבן‪ ,‬הנפוצות ביותר לשיטתם ‪ -‬שחיתותם של הכוהנים‪  1 .‬‬

                                                                                        ‫‪ 1	 34‬ליברמן‪ ,‬תוספתא כפשוטה‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪.736‬‬
                                                                                                  ‫‪ 	135‬פרנקל‪ ,‬סיפור האגדה‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬

‫‪ 1	 36‬אולי נוכחותו של צדוק כאן מתחברת עם הכרוניקה שעסקה ברשעותו של בית צדוק הכוהני‪ .‬החכם‪ ,‬צדוק (שכשמו כן‬
                                                                            ‫הוא)‪ ,‬בא להטיף נגד בית צדוק (שאין הם כשמם)‪.‬‬

                                  ‫‪ 	137‬ראו עוד בערך שחיתות הכוהנים הגדולים וכן בנספח עצמות במקדש לערך צלם בהיכל‪.‬‬

                                                                                                                                    ‫‪240‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256