Page 247 - josephus volume one
P. 247
נעם ורד
שזיווג את הסיפא של דברי ר' יהודה ( )7אל הרישא של דברי ר' מאיר ,ואחרי ההכפלה של דברי ר' יהודה
מחדש בסוף הברייתא ( ,)10–9מצא המעתיק את עצמו כותב את דברי ר' יהודה בשנית (השוו יחידות
7 ,2אל יחידה 10בעמודה האמצעית) .משום כך דילג הסופר ,תוך הצהרה מפורשת ש'הכול כמו לעיל'
(ראו העמודה השמאלית ,יחידה .)10
לסיכום ,הנוסח שלפנינו התהווה מתוך שלוש פעולות נבדלות (השמטה מחמת הדומות ,הכפלה
מחמת הדומות ,דילוג מכוון לשם קיצור) שאירעו בשני שלבים ,שתי הראשונות ביד סופר אחד ,והשלישית
ביד סופר שני:
א .השמטה מחמת הדומות ('בצלצל שליך') :יחידות 3עד 6בנוסח המקורי הושמטו.
ב .הכפלה מחמת הדומות ('על אחת כמה וכמה') :יחידות 5עד 7הוכפלו ביד אותו סופר עצמו.
ג .דילוג מכוון לשם קיצור :שני הכשלים של ההעתקה המתוארת יצרו כפילות בין יחידות 7+2ליחידה
( 10ראו עמודה אמצעית) ,והסופר הבא אחריו דילג על הקטע שנכפל (יחידה ,)10ובכך יצר את הנוסח
שלפנינו (עמודה שמאלית).
גם בסופו של שחזור זה עדיין לא ברור כיצד ומדוע חזר הסופר הראשון ,שכפל את דברי ר' יהודה
בסוף הברייתא ,אל הקל וחומר של סוף דברי ר' מאיר המקוריים (יחידה ,4שהפכה ליחידה 11בנוסח
שלפנינו) במקום להמשיך אל סוף דברי ר' יהודה ( .)8אפשר שיחידה זו ,שנשמטה לעיל ,הושלמה בגיליון
ונכנסה שלא במקומה ,ואפשר מסיבות עלומות אחרות.
במישור המתודולוגי מלמדים נפתולי הנוסח הללו שני לקחים .האחד ,ששיבושים מרחיקי לכת,
שהם אופייניים לירושלמי בכלל ,אירעו כנראה כבר בתקופות קדומות ביותר ,שהרי השיבוש הגדול
של השמטה והכפלה מרחיקות לכת כבר עמד לפני הסופר בעל ההערה 'כול' היך קדמייא' ,שהארמית
הגלילית הרעננה שבפיו מלמדת שחי במאות השנים הסמוכות לאחר חתימת הירושלמי 1 .הלקח
האחר הוא ,שבמקרים של גרסות חלוקות בין הירושלמי לבבלי אין להכריע אוטומטית לטובת הראשון.
גם במקרים שהירושלמי מעיקרו שימר נוסח בראשיתי יותר 1 ,יש שמסירתו הלקויה גורמת שיבושים
משניים המעוותים את המקור כליל ופוגעים באפשרות לשחזר על פיו מציאות ספרותית או היסטורית.
1 14ראו רוזנטל ,לשונות סופרים ,ובעיקר עמ' ,312ששם העיר על מקומנו ,ועמ' 319על הדיבור הגלילי החי והשוטף של
הסופרים המקצרים.
115כך לטענת חכם וכן לטענתה של טל אילן לעיל .עם זה יש לזכור ,שגם בהיבט זה של הביקורת הגבוהה אנו עדים לפעמים
למסורות מדויקות יותר בבבלי דווקא ,וראו בערך מלחמת האחים החשמונאים.
236