Page 247 - josephus volume one
P. 247

‫נעם ורד‬

‫שזיווג את הסיפא של דברי ר' יהודה (‪ )7‬אל הרישא של דברי ר' מאיר‪ ,‬ואחרי ההכפלה של דברי ר' יהודה‬
‫מחדש בסוף הברייתא (‪ ,)10–9‬מצא המעתיק את עצמו כותב את דברי ר' יהודה בשנית (השוו יחידות‬
‫‪ 7 ,2‬אל יחידה ‪ 10‬בעמודה האמצעית)‪ .‬משום כך דילג הסופר‪ ,‬תוך הצהרה מפורשת ש'הכול כמו לעיל'‬

                                                                        ‫(ראו העמודה השמאלית‪ ,‬יחידה ‪.)10‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הנוסח שלפנינו התהווה מתוך שלוש פעולות נבדלות (השמטה מחמת הדומות‪ ,‬הכפלה‬
‫מחמת הדומות‪ ,‬דילוג מכוון לשם קיצור) שאירעו בשני שלבים‪ ,‬שתי הראשונות ביד סופר אחד‪ ,‬והשלישית‬

                                                                                                 ‫ביד סופר שני‪:‬‬
                   ‫א	‪ .‬השמטה מחמת הדומות ('בצלצל שליך')‪ :‬יחידות ‪ 3‬עד ‪ 6‬בנוסח המקורי הושמטו‪.‬‬
      ‫ב	‪ .‬הכפלה מחמת הדומות ('על אחת כמה וכמה')‪ :‬יחידות ‪ 5‬עד ‪ 7‬הוכפלו ביד אותו סופר עצמו‪.‬‬
‫ג‪ 	.‬דילוג מכוון לשם קיצור‪ :‬שני הכשלים של ההעתקה המתוארת יצרו כפילות בין יחידות ‪ 7+2‬ליחידה‬
‫‪( 10‬ראו עמודה אמצעית)‪ ,‬והסופר הבא אחריו דילג על הקטע שנכפל (יחידה ‪ ,)10‬ובכך יצר את הנוסח‬

                                                                                  ‫שלפנינו (עמודה שמאלית)‪.‬‬
‫גם בסופו של שחזור זה עדיין לא ברור כיצד ומדוע חזר הסופר הראשון‪ ,‬שכפל את דברי ר' יהודה‬
‫בסוף הברייתא‪ ,‬אל הקל וחומר של סוף דברי ר' מאיר המקוריים (יחידה ‪ ,4‬שהפכה ליחידה ‪ 11‬בנוסח‬
‫שלפנינו) במקום להמשיך אל סוף דברי ר' יהודה (‪ .)8‬אפשר שיחידה זו‪ ,‬שנשמטה לעיל‪ ,‬הושלמה בגיליון‬

                                                   ‫ונכנסה שלא במקומה‪ ,‬ואפשר מסיבות עלומות אחרות‪.‬‬
‫במישור המתודולוגי מלמדים נפתולי הנוסח הללו שני לקחים‪ .‬האחד‪ ,‬ששיבושים מרחיקי לכת‪,‬‬
‫שהם אופייניים לירושלמי בכלל‪ ,‬אירעו כנראה כבר בתקופות קדומות ביותר‪ ,‬שהרי השיבוש הגדול‬
‫של השמטה והכפלה מרחיקות לכת כבר עמד לפני הסופר בעל ההערה 'כול' היך קדמייא'‪ ,‬שהארמית‬
‫הגלילית הרעננה שבפיו מלמדת שחי במאות השנים הסמוכות לאחר חתימת הירושלמי‪   1 .‬הלקח‬
‫האחר הוא‪ ,‬שבמקרים של גרסות חלוקות בין הירושלמי לבבלי אין להכריע אוטומטית לטובת הראשון‪.‬‬
‫גם במקרים שהירושלמי מעיקרו שימר נוסח בראשיתי יותר‪   1 ,‬יש שמסירתו הלקויה גורמת שיבושים‬
‫משניים המעוותים את המקור כליל ופוגעים באפשרות לשחזר על פיו מציאות ספרותית או היסטורית‪.‬‬

‫‪ 1	 14‬ראו רוזנטל‪ ,‬לשונות סופרים‪ ,‬ובעיקר עמ' ‪ ,312‬ששם העיר על מקומנו‪ ,‬ועמ' ‪ 319‬על הדיבור הגלילי החי והשוטף של‬
                                                                                                             ‫הסופרים המקצרים‪.‬‬

‫‪ 	115‬כך לטענת חכם וכן לטענתה של טל אילן לעיל‪ .‬עם זה יש לזכור‪ ,‬שגם בהיבט זה של הביקורת הגבוהה אנו עדים לפעמים‬
                                           ‫למסורות מדויקות יותר בבבלי דווקא‪ ,‬וראו בערך מלחמת האחים החשמונאים‪.‬‬

                                                                                                                                ‫‪236‬‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252