Page 267 - josephus volume one
P. 267
נעם ורד
נכתבו בתורת משה ,ומשום כך דוחה אותם כת הצדוקים ,האומרת שיש לחשוב לחוקים (רק) את הכתובים,
ואילו אלה שממסורת־אבות אין (חובה) לשמור (.)τὰ δ' ἐκ παραδόσεως τῶν πατέρων μὴ τηρεῖν
)298ועל דברים אלה היו ביניהם דיונים וחילוקי־דעות גדולים .והיו הצדוקים נאמנים רק על העשירים,
והעם איננו כרוך אחריהם ,ואילו לפרושים היה העם לבעל־ברית .אך על שניים אלה ועל האיסיים סיפרתי
בפרטות בספר השני של דברי ימי היהודים שלי.
ב בלי ,ק יד ו ש י ן ס ו ע " א
דתניא:
1מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכבש שם ששים כרכים
2ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה וקרא לכל חכמי ישר'<אל> ואמ' להם:
3אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עוסק<ים> בביניין בית המקדש
4אף אנו נאכל מלוחי<ם> זכר לאבותינו
5והעלו מלוחין על שולח<נות> של זה[ב] ואכלו
6והיה שם אדם אחד לץ רע ובליעל ואלעזר בן פוערא שמו
7ויאמר אלעזר בן פוער' לינאי המלך :ינאי המלך <לבם> של פרו ש<ים> עליך
8ומה אעשה? א'ל הקם להם בציץ שבין עיניך ,הקים להם בציץ שבין עיניו
9היה שם זקן אחד ויהוד' בן גדירא שמו ויאמר יהוד' בן גדירא <לינאי המלך>:
< 1 0ינאי המלך> רב לך כתר מלכות הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן
1 1שהיו או'< :אמו נשבית> במודעית
12ויבקש הדבר ולא נמצא ויבדלו חכמי ישר<אל> בזעם
1 3ויאמר אל ע<זר> בן פועירא לינאי המלך:
1 4ינאי המלך הדיוט שביש' כך הוא דינו ואתה מלך וכהן גדו' כך הוא דינך?
15אמ' לו :ומה אעשה? אמ' לו :אם את שומ' לעצתי רומסם
16אמ' לו :ותורה מה תהא עליה?
17אמ' לו :והלא היא כרוכה ומונחת בקרן זוית וכל הרוצה ללמ<וד> יבא וילמד
[ ]...
18ותיו(ע)[צ]ץ הרעה על ידי אלעזר בן פוערא ועל ידי יהודה בן גודגדא
19ויהרגו כל חכמי ישר' והיה <העולם משתומם>
2 0עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה
נוסח הפנים על פי וטיקן 111עדי הנוסח :ג = [ Cambridge, CUL: T-S Misc. 28.265קיים רק מאמצע הטקסט ואילך]; 3
וט = וטיקן ;111א = אוקספורד ;367מ = מינכן ;95ספ = דפוס ספרד גודלחרה [ ;]?1480ו = דפוס ונציה; ד = דפוס וילנה.
במקרה זה הובאו שינויי נוסח רבים מן הרגיל ,שכן יש להם השלכות על אבחונה הלשוני של האגדה ,ראו להלן ,נספח א. 4
בדפוס :לץ [לב] רע .זוהי גרסה משובשת ,ייחודית לדפוסים ,שאינה מתועדת בכתבי היד ובדפוס הספרדי ,ומקורה ככל 5
הנראה בדיטוגרפיה מ'לץ' .ראו כבר פרידלנדר ,הקרע ,עמ' ,446הערה .15
כאן מצויה תחיבה של שיחה אמוראית מאוחרת אל תוך המסורת העתיקה.
256
