Page 268 - josephus volume one
P. 268

‫הקרע עם הפרושים‬

         ‫‪ 1‬וכבש] וכבש וט א ספ וכיבש מ ו ד כרכים] עיירות א ‪ 2‬ואמ' להם] נכפל והכפילות נמחקה וט ‪ 3‬אבותינו] אבות‌י(כם‌)[נו]‬
         ‫א אוכלים] אכלו א מ ספ בזמן] נוסף ונמחק‪ :‬הזה וט ‪ 6‬אדם אחד] איש אחד א חסר מ איש ספ אחד איש ו ד רע] חסר ספ‬
         ‫לב רע ו ד פוערא] פועירא א ספ פועיר' מ פועירה ו ד ‪ 7‬ויאמר] ואמ' א ינאי המלך] חסר ספ <לבם>] בלבן וט לבם א ו‬
         ‫ד בלבם מ לבן ספ ‪ 8‬ומה] א"ל ומה א א'ל] חסר ספ ו ד ‪ 9‬היה] והיה מ בן] חסר א גדירא] גזירא א גריר' מ גדריא ספ‬
         ‫גדידי' ו גדידיה ד גדירא‪ ]2‬כאן מתחיל קטע הגניזה גודגדא ג גזירא א גריר' מ גדריא ספ גדידיא ו גדידיה ד <לינאי המלך>]‬
         ‫ג א מ ספ ו ד למלך וט ‪< 10‬ינאי המלך>] ג מ ספ ו ד חסר וט א כתר] בכתר א הנח] הנח לך א ‪< 11‬אמו נשבית> ג א‬
         ‫מ ספ ו ד נשבית אמו וט במודעית] לבין המודעים ג במודיעית א ספ במודיעי מ במודיעים ו ד ‪ 12‬ויבדלו] ויכולו מ ‪ 14‬ינאי‬
         ‫המלך] חסר ספ שביש ‌ר<אל>] שבישר' הוא א חסר מ ואתה] אתה הוא א אתה ספ כך הוא דינך] וכך הוא דינך ג חסר א‬
         ‫‪ 15‬אמ' לו] חסר ספ ו ד אמ' לו‪ ]2‬חסר ספ ו ד ‪ 16‬אמ' לו] חסר א ספ ו ד ‪ 17‬אמ' לו] חסר א ספ ו ד והלא היא] הרי היא‬
         ‫ג חסר א ותו הרי מ הרי ספ ו ד וכל] כל מ ספ ו ד ‪ 18‬ותיו‌(ע‌)[צ‌]ץ] מיד ותיוצץ ג ותוצץ א ותיועץ מ ותציץ ספ מיד ותוצץ ו ד‬
         ‫פוערא] פועירה א ד פוער' מ פועירא ספ פועיר' ו ועל ידי‪ ...‬גודגדא] חסר ו ד גודגדא] גזיר' א גדיד' מ גדודיא ספ ‪ 19‬ויהרגו‬

                                       ‫כל] ונהרגו מ <העולם משתומם>] ג א מ ספ ו ד כל העולם כולו שמם וט ‪ 20‬את התורה] תור' מ‬

                                                                                 ‫האגדה וגרסותיה  ‬

         ‫אלה הם קוויו העיקריים של המעשה שלפנינו‪ ,‬על שני נוסחיו‪ :‬שליט חשמונאי מצליח מזמין את הפרושים‬
         ‫(יוספוס)‪/‬חכמי ישראל (תלמוד) לסעודה או למשתה‪ .‬פורץ משבר‪ ,‬על פי שתי הגרסות‪ ,‬בעקבות דבריהם‬
         ‫של שניים מן הנוכחים בסעודה‪ .‬האחד דורש מן השליט לוותר על הכהונה הגדולה ולהסתפק בשלטון‪,‬‬
         ‫שכן מתהלכת שמועה שאמו הייתה שבויה ולפיכך הוא פסול לכהונה‪ .‬מתברר שזוהי דיבה שקרית‬
         ‫(יוספוס)‪/‬שמועה שמעולם לא הוכחה (תלמוד) והיא מכעיסה גם את הפרושים‪/‬החכמים‪ .‬למרות זאת‬
         ‫הדמות האחרת טוענת כלפי השליט שהפרושים מתנגדים לו   ומאמינים בדיבה הנזכרת‪ .‬בעקבות‬
         ‫האשמה זו מוצע למנהיג החשמונאי מבחן לבדיקת דעתם האמתית של הפרושים‪ .‬לבסוף מתעורר זעמו‬

              ‫של השליט על החכמים‪/‬הפרושים והוא מבטל את כל חוקיהם (יוספוס)‪/‬רוצח את כולם (תלמוד)‪.‬‬
         ‫שני הסיפורים‪ ,‬בקדמוניות ובתלמוד הבבלי‪ ,‬הם ככל הנראה גרסות נבדלות של מסורת אחת‪ ,‬שצורתה‬
         ‫הראשונית אינה ניתנת עוד לשחזור לפרטיה‪ .‬כפי שהעיר אלברט באומגרטן‪ ,‬מדובר במעשה אטיולוגי‬
         ‫שתפקידו להסביר נסיבות היסטוריות מסוימות‪   .‬הסיפור מבקש לתאר ולתארך את ראשיתה של‬
         ‫העוינות ששררה בין השושלת החשמונאית לבין הפרושים‪ .‬כדרכן של אגדות המבקשות לפרש תהליכים‬

     ‫רקע היסטורי על יוחנן הורקנוס ראו בערך יוחנן ובת הקול‪ .‬רקע היסטורי על ינאי המלך ראו בערך ינאי‪/‬הכוהן שנרגם‬                          ‫‪	6‬‬
                                                                                                                            ‫באתרוגים‪.‬‬  ‫‪	7‬‬

     ‫'לבם (או לבן) של פרושים עליך' ‪ -‬כך בכתב יד אוקספורד‪ ,‬בדפוס הספרדי ובדפוסים המאוחרים‪ .‬על פי ההקשר פירושו‪,‬‬                          ‫	‪8‬‬
     ‫כדברי רש"י שם‪' :‬שונאיך הם'‪ .‬בצורתו זו אין ביטוי כזה מוכר ממקום אחר בספרות חז"ל או בקורפוס עברי אחר‪ .‬בכתבי‬
     ‫היד וטיקן ומינכן‪ :‬בלבם‪ ,‬בלבן‪ .‬גרסה זו דומה לביטוי הרווח בבבלי ובמדרשי אגדה מאוחרים (ראו למשל מגילה טז ע"ב;‬
     ‫במ"ר טו‪ ,‬ג) 'יש‪/‬אין בלב פלוני על‪ ,'...‬שפירושה אכן שפלוני שונא את האחר או נוטר לו‪ .‬בספרות התנאית מצוי הביטוי‬
     ‫'אין בלבנו מחלוקת על' (ספרי דברים לא‪ ,‬עמ' ‪ ,)53‬שהוא כנראה המקור לביטוי המאוחר יותר‪ .‬לאור חריגותה הלשונית‬
     ‫של האגדה כולה (ראו להלן)‪ ,‬נראה להניח שהביטוי המקורי היה דווקא הצירוף הייחודי 'לבם של פרושים עליך'‪ ,‬ושהגרסה‬

                                                                                                             ‫'בלבם' אינה אלא תיקון‪.‬‬
     ‫באומגרטן‪ ,‬ספרות חז"ל כמקור להיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪ ,39-38‬אולם בניגוד לדעתו‪ ,‬שהסיפור נועד להסביר את הצורך בחידוש‬
     ‫סמכותה של ההלכה הפרושית עם מות ינאי‪ ,‬נראה לי שעניינו של הסיפור להסביר כיצד נוצר הקרע בין הפרושים לשושלת‬
     ‫החשמונאית‪ .‬לשיטתו של אליצור בר־אשר סיגל‪ ,‬מגמת הסיפור היא להסביר בדיעבד את מקור שמם של הפרושים‪ ,‬ראו‬

                                                                                                                     ‫להלן‪ ,‬הערה ‪.165‬‬

‫‪257‬‬
   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273