Page 270 - josephus volume one
P. 270
הקרע עם הפרושים
אחריה מתחוורת כוונת אלעזר :אפשר שדינו של המחרף את ההדיוט הוא מלקות ומאסר ,אבל אתה,
'מלך וכהן גדול' ,האם לא יאה למחרפיך עונש חמור יותר?
בצד הדמיון הבולט ,ניכרים גם הבדלים רבים בין שתי הגרסות.
א .יוספוס מייחס את המעשה ליוחנן הורקנוס ,ואילו בגרסת חז"ל מדובר בבנו ,ינאי המלך.
ב .רקע מידי של ניצחון שקדם למשתה מתואר רק בגרסה התלמודית .מקום הניצחון' ,כוחלית שבמדבר',
אינו ידוע ,והועלו סברות שונות בזיהויו .היו שמצאו בו הד למסעות הכיבוש של ינאי בעבר הירדן ,והיו
שקשרו אותו ל'אזוב כ[ו]חלי[ת]' הנזכר במשנה ובמדרשי ההלכה ברשימה של מיני אזוב ,הכוללת גם
'אזוב מדברי' .יהושע אפרון סבר שאין זה ציון גאוגרפי אותנטי כי אם המצאה המיוסדת על הצירוף
ההלכתי 'אזוב כוחלי' .כן הציע ש'ששים הכרכים' שכבש ינאי מקפלים רמיזה לדברים ג .4
ג .התפאורה (שולחנות של זהב) והתפריט הסמלי (מלוחים) מאפיינים גם הם רק את גרסת התלמוד.
המלוחים הם ככל הנראה צמח המשמש מאכל לעניים בשעת הדחק (השוו איוב ל ,)4וינאי מבקש
להדגיש את הפער בין העניות ששררה בימי שיבת ציון לבין ההצלחה והשפע בימיו' ,להיות זכר לעוני
אבותינו ולהודות לפני הקב"ה שהצליחנו והעשירנו' .אפשר שבעל האגדה נתכוון לבקר את ינאי דרך
אירוניה ,והדגיש את הניגוד בין שולחנות הזהב לבין הסגפנות הסמלית שביקש הלה להפגין.
ד .לעומת זאת ,יוספוס בלבד מכנה את השליט תלמידם של הפרושים ,ורק בגרסתו מבקש השליט
מהפרושים בראשית המשתה שיביעו את דעתם עליו ,והם מגיבים בתשבחות.
ה .אצל יוספוס מדובר ב'פרושים' ,בעוד בגרסת חז"ל כינוי זה מופיע רק בפי יריבה של קבוצה זו ,ואילו
המספר נוקט תדיר את הכינוי 'חכמי ישראל' .
ו .בקדמוניות תפקידו של הנבל הראשי ,אלעזר ,הוא השמעת הדיבה על השליט ,ואילו בקידושין
מיוחסת לו ההסתה נגד הפרושים.
ז .הדמות השנייה נושאת שם אחר בכל אחד מהמקורות (יונתן/יהודה בן גודגדא ) ,ויוספוס בלבד
מאפיין אדם זה כצדוקי.
לסקירת הדעות השונות ראו אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' .150 1 4
למראי מקום ראו שם ,עמ' ,184הערה .188 15
שם ,עמ' .150 16
שם. 1 7
1 8
ראו רש"י לקידושין סו ע"א ,ד"ה 'כשהיו עסוקים בבנין' .ראו גם שם ,ד"ה 'מלוחים'; ובאומגרטן ,ספרות חז"ל כמקור
להיסטוריה ,עמ' ,37-36הערה .84 19
פלוסר ,יהדות בית שני ,קומראן ,עמ' .84לסקירת ספרות על מקור השם פרושים ראו שם ,עמ' ,83-82הערה .95גם ריבקין 2 0
הראה שהמקורות התנאיים משתמשים לסירוגין בכינויים 'פרושים' ו'חכמים' ,והוכיח שהראשון ,שנשא כנראה מטען
שלילי ,משמש רק בהקשרים של מחלוקת עם קבוצות חולקות ובפי יריבים .ראו ריבקין ,הגדרת הפרושים ,עמ' ,217-213
.248-247 ,232-231
בדפוס גדידיא ,גדידיה .אולם בכתבי היד מופיע השם במגוון גרסות :גדירא ,גזירא ,גדריא ,גריר' (אפרון ,חקרי התקופה
החשמונאית ,עמ' ,151הציע שהשם נובע מההיגררות של יהודה אחרי אלעזר) .קטע הגניזה מקימברידג' מתחיל באזכורו
השני של השם ,וגורס פעמיים 'גודגדא' .גם כתב יד וטיקן גורס כך בהיקרות השלישית של השם ,וכך גרס גם הרשב"א.
ראו פרידלנדר ,הקרע ,עמ' ,447הערה ;18אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' .151לאור כל אלה נראה שיש להעדיף
גרסה זו .השם גודגדא מוכר במקורותינו כשם אביו של החכם הקדום יוחנן בן גודגדא (משנה ,חגיגה ב ,ז; עדויות ז ,ט;
תוספתא ,תרומות א ,א; שקלים ב ,יד; ספרי במדבר קטז ,מהדורת כהנא ,ב ,עמ' ;336ספרי זוטא כח ,ד ועוד) .באומגרטן,
ספרות חז"ל כמקור להיסטוריה ,עמ' ,45הציע ששמות הגיבורים הם סמליים .אלעזר בן פועירא יצר פער בישראל ,ואילו
259
