Page 274 - josephus volume one
P. 274
הקרע עם הפרושים
קדמ' יג 300-288 מלח' א 69-67 69
()τὴν ἀρχὴν διοικησάμενος ἄριστον τρόπον מקץ שלושים ואחת שנים הניח אחריו חמישה
שלושים שנה ואחת ,הניח אחריו חמישה בנים. בנים; הוא אכן היה מבורך ולא היתה לו סיבה
הוא נמצא ראוי בעיני אלוהים לשלושת הדברים להתלונן על גורלו .הוא לבדו זכה בשלוש המעלות
הגבוהות ביותר :השליטה בעם ,הכהונה הגדולה
הגדולים ביותר :לשלטון על העם ,לכבוד הכהונה ומתת הנבואה (τήν τε ἀρχὴν τοῦ ἔθνους
הגדולה ולנבואה (ἀρχῆς τοῦ ἔθνους καὶ τῆς .)καὶ τὴν ἀρχιερωσύνην καὶ προφητείαν
.)ἀρχιερατικῆς τιμῆς καὶ προφητείας ...מן הראוי לספר כאן על סופם המר 300
(ὧν τὴν καταστροφὴν ἄξιον
...כדאי לספר את ירידתם של אלה
(ὧν τὴν καταστροφὴν ...ἄξιον ,)ἀφηγήσασθαιועד כמה רחקו מאושרו
,)ἀφηγήσασθαιכדי להראות עד כמה חסרו הרב של אביהם (παρ᾽ ὅσον τῆς
מן הטובה( ,שהיתה נחלת) אביהם (ὅσον τῆς
.)τοῦ πατρὸς ὑπέβησαν εὐτυχίας .)πατρῴας εὐδαιμονίας ἀπέκλιναν
ניכר היטב שיוספוס חזר בקדמוניות על רצף האירועים כפי שכתבו במלחמת ,אולם שילב אל תוכו
חטיבה חדשה ,שלא הייתה שם קודם :מעשה הקרע עם הפרושים .כדי לקשר מעשה זה עם מה שלפניו,
זיהה יוספוס את מתנגדיו של הורקנוס ,שנזכרו באופן סתמי בתיאור המקורי ,עם הפרושים דווקא
( .)288הוא נאלץ גם למחוק את המשפט המתאר את המלחמה שפתחו בה מתנגדים אלה ,שכן בהקשר
החדש של קדמוניות הובילה קנאתם של המתנגדים למעשה המשתה והקרע ,ולא למלחמה ממש.
עם זה שרדו בתרכובת החדשה של קדמוניות עקבותיה של הגרסה הקודמת ,זו של מלחמת היהודים.
לאחר מעשה הקרע מוסר יוספוס כי 'הורקנוס שם קץ למרי' ( .)στάσις, 299מרי כזה אינו נזכר כלל לעיל
בקדמוניות ,ואין ספק שהוא רומז אל מה שנאמר על פי גרסתו הראשונה של יוספוס ,שנשתמרה רק
במלחמת היהודים ,שהקנאה עוררה בבני הארץ מרי ( .)φθόνος ἐγείρει στάσιν τῶν ἐπιχωρίων, 67
ב .כפי שכבר הובחן ,מוצאה של פסקת ההקדמה של יוספוס ('אולם הצלחתו של הורקנוס עוררה עליו
קנאת היהודים ,ובעיקר רגזו עליו הפרושים [ ]...וכל־כך גדול כוחם של אלה אצל ההמון ,שאפילו אומרים
דבר נגד המלך וגם נגד הכוהן הגדול ,מיד מאמינים להם' )288 ,בתקופה שאינה הולמת את הסיפור גופו,
ואף לא את ימיו של יוספוס ,שכן נזכרים בה תפקידי המלך והכוהן הגדול כשתי סמכויות נפרדות ,והרי
בימי החשמונאים נשאו השליטים את שני הכתרים כאחד ,ובעת כתיבת קדמוניות לא התקיים אף אחד
מהם .
לדעת שוורץ ,יוספוס וניקולאוס ,עמ' ,159יש לשחזר תהליך הפוך .בנרטיב המקורי (שמקורו ,לדעת שוורץ ורבים אחרים, 37
בניקולאוס איש דמשק ,וראו להלן) ,שהיה עוין לפרושים ,זוהו אויבי הורקנוס עם הפרושים .יוספוס מחק זיהוי זה
במלחמת היהודים אבל השאירו על מכונו בקדמוניות .כך שחזר גם שצמן ,הצלחה וקנאה ,עמ' ,53-49בעקבות שימושו 38
של ניקולאוס במוטיב ההצלחה והקנאה בהקשרים אחרים .לי נראה יותר ,שהפתיחה בדבר קנאת היהודים בהורקנוס 3 9
אכן נשאבה מניקולאוס ,אך המשפט 'ובעיקר רגזו עליו הפרושים '...הוא משפט גישור שנוסף בקדמוניות בלבד ,ותכליתו
להדביק את התיאור הכללי של ההתקוממות נגד הורקנוס לסיפור המשבר ביחסיו עם הפרושים .התיאור בדבר כוחם של
הללו נגד המלך או הכוהן הגדול היה דיבה כללית רווחת בשלהי ימי הבית השני כנגד הפרושים ,וראו עוד להלן ,ויוספוס
הדביק אותה כאן לצרכיו הספרותיים.
לשיטתו של שוורץ ,המאה הראשונה ,עמ' ,80-79יוספוס מחק את תיאור המלחמה הגלויה מסיבות אפולוגטיות כדי
לטשטש את דבר קיומה של מלחמה פנימית בין היהודים .כאמור ,לדעתי הדבר נובע מתחיבתה של האגדה פנימה.
ראו הפניית שוורץ ,באותו הזמן ,עמ' 244הערה .10לדעה אחרת ראו מייסון ,יוספוס על הפרושים ,עמ' .223
263
