Page 277 - josephus volume one

‫נעם ורד‬

‫'רמס' ועוד משתייכות במובהק לאוצר המילים המקראי‪ ,‬כפי שנרחיב להלן‪ .‬חוקרים רבים ראו בכך ראיה‬
‫ראשונה במעלה לעתיקותה ומהימנותה של המסורת בגרסתה התלמודית‪ ,‬והיו שזיהו בה דף תלוש‬
‫מספר עברי אבוד‪ .‬כך למשל הציע גרץ‪ ,‬שלפנינו קטע מגרסתו העברית (לשיטתו) המוקדמת של יוספוס‬
‫למלחמת היהודים‪ ,‬או קטע מדברי הימים ליוחנן הורקנוס‪ ,‬חיבור אבוד הנזכר בספר מקבים‪ .‬ישראל‬
‫לוי הציע שמקור האגדה בכרוניקה של השושלת החשמונאית‪ ,‬שעוצבה בתבנית מקראית‪ .‬בנציון דינור‬
‫סבר שמולדתה בכרוניקה על מלכותו של ינאי‪ ,‬שכללה גם את מעשה רגימתו באתרוגים ואת צוואתו‬
‫לאישתו‪ ,‬ואחרים השוו את סגנון האגדה לזה של בן סירא‪ ,‬ברית דמשק‪ ,‬מגילות מדבר יהודה‪ ,‬או‬

‫לספרות היהודית של ימי הבית השני בכלל‪ .‬‬
‫לעומתם הצביעו אחרים על כך שהאגדה היא תערובת של עברית מקראית ומשנאית ועל כן סברו‬
‫שמאפייניה המקראיים אינם אלא 'איצטלה ארכאיסטית' מכוונת ושטחית שזויפה בידי מחבר מאוחר‬
‫כדי ליצור רושם קדום‪ ,‬ועל כן אינם מלמדים דבר על זמנה‪ .‬כנגד זה טען אחד המקדימים‪ ,‬שכל‬
‫המאפיינים של לשון המקרא מרוכזים בחלקו האמצעי של הסיפור‪ ,‬ואילו היה הסיפור מנוסח בסגנון‬
‫מקראי מלאכותי מתוך כוונה לשוות לו נופך קדמון‪ ,‬לא היה המחבר מפעיל טכסיס זה על מקצת הטקסט‬

‫בלבד‪ .‬‬
‫לפי דעה שלישית‪ ,‬לבו של הסיפור‪ ,‬המכיל את המאפיינים המקראיים‪ ,‬הוא מקור קדום ואותנטי‪ ,‬אבל‬
‫חלקו הראשון‪ ,‬המנוסח בלשון חכמים אופיינית ונעדר מקבילה אצל יוספוס‪ ,‬נובע ממקור נבדל ומאוחר‬

‫יותר‪ .‬בהמשך הדיון אציע את מסקנותי שלי מבדיקה לשונית של הסיפור‪.‬‬
‫רבים השוו את גרסת יוספוס לגרסת התלמוד וניסו להסביר את ההבדלים‪ .‬רוב החוקרים סבורים‬

‫בר־אשר‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,111‬והערה ‪.8‬‬ ‫‪ 49‬‬
‫ראו למשל צייטלין‪ ,‬המדינה החשמונאית; פרידלנדר‪ ,‬הקרע; גלר‪ ,‬ינאי; לוין‪ ,‬המאבק הפוליטי; באומגרטן‪ ,‬ספרות חז"ל‬
‫‪ 50‬‬
‫כמקור להיסטוריה‪ ,‬וראו עוד להלן‪.‬‬ ‫‪ 51‬‬
‫ראו סגל‪ ,‬דקדוק לשון המשנה‪ ,‬עמ' ‪.12-11‬‬
‫ראו מלח' א ‪ ;3‬גרץ‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .688‬באומגרטן‪ ,‬ספרות חז"ל כמקור להיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪ ,38‬דחה רעיון זה‪ ,‬שכן‬ ‫‪5 2‬‬
‫המהדורה הראשונה של מלחמת היהודים נכתבה כנראה ארמית ולא עברית‪ .‬על דבריו יש להוסיף שמסורת הקרע נעדרת‬
‫לגמרי ממלחמת היהודים כפי שהוא לפנינו‪ ,‬וגם אילו הייתה שם‪ ,‬קשה להניח שגרסת יוספוס עמדה לעיני מנסחה של‬ ‫‪ 53‬‬
‫המסורת שבתלמוד‪ ,‬הנבדלת ממנה בפרטים רבים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬נראה שגרץ עצמו לא התייחס ברצינות לתאוריה זו שלו‪,‬‬ ‫‪ 54‬‬
‫שכן הציע באותו כרך עצמו מקור אחר לאגדה‪ ,‬וראו להלן‪.‬‬ ‫‪ 55‬‬
‫מק"א טז ‪ .24-23‬אפשרות זו רק נרמזת אצל גרץ‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,82‬וראו הפנייתו בהערה‪ ,‬שם‪ ,‬לנספח ‪ ,11‬המוקדש‬ ‫‪5 6‬‬
‫לאגדת הקרע‪ .‬ראו גם פרידלנדר‪ ,‬הקרע‪ ,‬עמ' ‪.448‬‬ ‫‪ 57‬‬
‫‪ 58‬‬
‫לוי‪ ,‬המקורות התלמודיים‪ ,‬עמ' ‪.222‬‬
‫דינור‪ ,‬קטעים‪ ,‬עמ' ‪ .143-142‬ראו הערכים ינאי‪/‬הכוהן שנרגם באתרוגים; צוואת ינאי‪.‬‬ ‫‪ 59‬‬
‫‪6 0‬‬
‫קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.139–136‬‬ ‫‪ 61‬‬
‫ניוזנר‪ ,‬הפרושים של יוספוס‪.‬‬

‫סגל‪ ,‬דקדוק לשון המשנה‪ ,‬עמ' ‪.124 ,12-11‬‬
‫ראו רבינוביץ‪ ,‬פיוטי יניי‪ ,‬עמ' ‪ ,xxxv‬הערה ‪( 25‬אבל ראו באומגרטן‪ ,‬ספרות חז"ל כמקור להיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪ ,38‬הערה ‪;)88‬‬
‫אפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪( 153‬והציטוט מדבריו)‪ .‬קלמין‪ ,‬בבל היהודית‪ ,‬עמ' ‪ ,59-58‬זיהה שכבות נבדלות‬

‫באגדה‪ .‬ראו עוד להלן בהמשך דיוננו‪.‬‬
‫באומגרטן‪ ,‬ספרות חז"ל כמקור להיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪ ,38‬הערה ‪.88‬‬

‫קלמין‪ ,‬בבל היהודית‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬
‫להשוואות מפורטות במיוחד ראו מן‪ ,‬הצדוקים; קלמין‪ ,‬בבל היהודית‪ ,‬עמ' ‪.59-53‬‬

‫‪266‬‬