Page 272 - josephus volume one
P. 272

‫הקרע עם הפרושים‬

         ‫קיסטר‪ ,‬שהלך בעקבות תיקון זה‪ ,‬הציע שהאגדה המקורית גרסה רק '<כתובה> ומונחת'‪ .‬הציון 'בקרן‬
         ‫זוית' נוסף דרך אשגרה בעקבות הצירוף הרווח 'מניח בקרן זוית'‪ ,‬וההערה 'כל הרוצה ללמוד יבוא וילמד'‬
         ‫היא תוספת תניינית נבדלת של מעבדים בני עולמם של חכמים‪    .‬מכל מקום‪ ,‬סביר להניח‪ ,‬כפי שכבר‬
         ‫הכירו האמוראים‪    ,‬שאלעזר מדגיש כאן את קיומה של התורה שבכתב‪ ,‬ומבקש לרמוז שאין צורך בתורה‬
         ‫שבעל פה‪ ,‬מקור סמכותם של הפרושים‪    .‬מעניין להיזכר בהקשר זה במגילת המקדש (נו ‪ ,)4-3‬שהמירה‬
         ‫את המילה 'תורה' שבפסוק‪ַ ' :‬על ִּפי ַהּתֹו ָרה ֲא ֶׁשר יֹורּוָך' (דברים יז ‪ )11‬לצמד המילים 'ספר התורה' כדי‬
         ‫להדגיש את בלעדיותה של התורה הכתובה‪' :‬ועל פי הדבר אשר יאמרו לכה מספר התורה'‪    .‬אף על פי‬
         ‫ששיחה זו בעניין התורה הכתובה וההלכות הנמסרות על ידי הפרושים נעדרת מגרסת יוספוס‪ ,‬יצוין כי‬
         ‫בצד ההבדל ניכר גם דמיון מפתיע‪ .‬יוספוס מצא לנכון לסמוך אל סיפורנו את ההצהרה‪' :‬עכשיו רוצה אני‬
         ‫להגיד‪ ,‬שהפרושים מסרו לעם כמה הלכות ממסורת־אבות‪ ,‬שלא נכתבו בתורת משה‪ ,‬ומשום כך דוחה‬
         ‫אותם כת הצדוקים‪ ,‬האומרת שיש לחשוב לחוקים (רק) את הכתובים‪ ,‬ואילו אלה שממסורת־אבות אין‬
         ‫(חובה) לשמור' (‪    .)297‬זוהי אחת הדוגמאות לתופעה שתוארה לעיל (במבוא)‪ ,‬של 'הקבלה מפתיעה גם‬
         ‫במעטפת המאוחרת שהסיפורים המקבילים נתונים בה‪ ,‬כאילו מ ֵעבר לסיפור עצמו‪ ,‬משותפת ליוספוס‬

                                          ‫ולחז"ל איזו תודעת תשתית מעורפלת בדבר הקשר תאורטי הכרוך בו'‪   .‬‬
         ‫יא‪ 	.‬על פי גרסת קדמוניות היהודים השליט מבטל את חוקי הפרושים‪ ,‬ואילו בגרסת הבבלי הוא רוצח‬
         ‫את חכמיהם‪ .‬מגרסת יוספוס נעדר גם תוכנו של משפט הסיום המופיע במסורת הבבלית בדבר פעולת‬

                                         ‫השיקום של לימוד התורה והוראתה אחרי תום המשבר המתואר בסיפור‪.‬‬

                                            ‫הסיפור בהקשרו‪ ,‬בקדמוניות ובסוגיית קידושין‬

         ‫אגדת הקרע זרה לרקע שבו שולבה הן בקדמוניות והן בסוגיית קידושין‪ .‬חוקרים רבים העירו שהאגדה‬
         ‫חריגה על רקע הרצאתו השוטפת של יוספוס בקדמוניות‪ ,‬וכי ניכר היטב שנתחבה אל רצף זה מתוך מקור‬

                                                                     ‫אחר‪    .‬להלן הנימוקים המרכזיים שעלו במחקר‪.‬‬

     ‫ליברמן גורס הדפוס הספרדי 'כתובה ומונחת'‪ ,‬אולם בדיקה של הדפוס עצמו העלתה שהקריאה הנכונה היא 'כרוכה‬                                  ‫‪2	 9‬‬
     ‫ומונחת')‪ .‬לטעמי יש להעדיף את הקריאה 'כרוכה' ‪ -‬על ספר תורה להיות כרוך במפה ומונח במקום מובדל ומיוחד‪.‬‬                                ‫‪3	 0‬‬
     ‫ראו ירושלמי‪ ,‬ברכות ג‪ ,‬ה (ו ע"ד)‪ ,‬עמ' ‪' :30‬לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית‪ .‬ר' ירמיה בשם רבי אבהו‪ ,‬אם‬
     ‫היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר'‪ .‬בסיפורנו‪ ,‬ה'תורה' המטפורית כרוכה ומונחת‬                               ‫‪	31‬‬
                                                                                                                                        ‫‪	32‬‬
                                                                                                                      ‫במקומה‪ ,‬כראוי‪.‬‬
                                              ‫קיסטר‪ ,‬מסורות אגדה‪ ,‬עמ' ‪ ,203‬הערה ‪ ;65‬הנ"ל‪ ,‬נוספות‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬וראו עוד להלן‪.‬‬                ‫‪3	 3‬‬
     ‫ראו השיחה האמוראית שנתחבה אל תוך המסורת העתיקה‪' :‬היה לו [=לינאי] לומר‪ ,‬תינח תורה שבכתב תורה שבעל פה‬                                ‫‪3	 4‬‬
                                                                                                                                        ‫‪	35‬‬
                                                                                 ‫מאי איכא למימר' (קידושין סו ע"א‪ ,‬לפי גרסת ג)‪.‬‬
                                                                                            ‫תודתי לפרופ' סטיבן פראד על הערה זו‪.‬‬

     ‫ראו דברי ידין על אתר‪ ,‬מגילת המקדש‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .177‬ראו גם השערתו של קיסטר‪ ,‬המשחזר מאבק דרשני מתוך מגילת‬
     ‫המקדש שם‪ ,‬וסכוליון א למגילת תענית‪ ,‬ד‪/‬י בתמוז (נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ ,206 ,79-78‬וראו גם שם‪ ,‬עמ' ‪.)210-209‬‬
     ‫בעוד מגילת המקדש מדגישה את התורה הכתובה‪ ,‬הסכוליון מצטט דרשה הדורשת את המילים 'על פי' לראיה שהלימוד‬

                                                                                        ‫הוא על־פה‪ .‬ראו קיסטר‪ ,‬עוללות‪ ,‬עמ' ‪.315‬‬
                             ‫לדיון נרחב בפסקה זו ולהפניות לספרות קודמת ראו מייסון‪ ,‬יוספוס על הפרושים‪ ,‬עמ' ‪.245-230‬‬

                                                                                                                              ‫מבוא ג‪.2‬‬
     ‫ראו למשל לוין‪ ,‬המאבק הפוליטי‪ ,‬עמ' ‪ ;72-70‬אפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪ ;143-141‬שוורץ‪ ,‬באותו הזמן‪,‬‬

‫‪261‬‬
   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277