Page 272 - josephus volume one
P. 272
הקרע עם הפרושים
קיסטר ,שהלך בעקבות תיקון זה ,הציע שהאגדה המקורית גרסה רק '<כתובה> ומונחת' .הציון 'בקרן
זוית' נוסף דרך אשגרה בעקבות הצירוף הרווח 'מניח בקרן זוית' ,וההערה 'כל הרוצה ללמוד יבוא וילמד'
היא תוספת תניינית נבדלת של מעבדים בני עולמם של חכמים .מכל מקום ,סביר להניח ,כפי שכבר
הכירו האמוראים ,שאלעזר מדגיש כאן את קיומה של התורה שבכתב ,ומבקש לרמוז שאין צורך בתורה
שבעל פה ,מקור סמכותם של הפרושים .מעניין להיזכר בהקשר זה במגילת המקדש (נו ,)4-3שהמירה
את המילה 'תורה' שבפסוקַ ' :על ִּפי ַהּתֹו ָרה ֲא ֶׁשר יֹורּוָך' (דברים יז )11לצמד המילים 'ספר התורה' כדי
להדגיש את בלעדיותה של התורה הכתובה' :ועל פי הדבר אשר יאמרו לכה מספר התורה' .אף על פי
ששיחה זו בעניין התורה הכתובה וההלכות הנמסרות על ידי הפרושים נעדרת מגרסת יוספוס ,יצוין כי
בצד ההבדל ניכר גם דמיון מפתיע .יוספוס מצא לנכון לסמוך אל סיפורנו את ההצהרה' :עכשיו רוצה אני
להגיד ,שהפרושים מסרו לעם כמה הלכות ממסורת־אבות ,שלא נכתבו בתורת משה ,ומשום כך דוחה
אותם כת הצדוקים ,האומרת שיש לחשוב לחוקים (רק) את הכתובים ,ואילו אלה שממסורת־אבות אין
(חובה) לשמור' ( .)297זוהי אחת הדוגמאות לתופעה שתוארה לעיל (במבוא) ,של 'הקבלה מפתיעה גם
במעטפת המאוחרת שהסיפורים המקבילים נתונים בה ,כאילו מ ֵעבר לסיפור עצמו ,משותפת ליוספוס
ולחז"ל איזו תודעת תשתית מעורפלת בדבר הקשר תאורטי הכרוך בו' .
יא .על פי גרסת קדמוניות היהודים השליט מבטל את חוקי הפרושים ,ואילו בגרסת הבבלי הוא רוצח
את חכמיהם .מגרסת יוספוס נעדר גם תוכנו של משפט הסיום המופיע במסורת הבבלית בדבר פעולת
השיקום של לימוד התורה והוראתה אחרי תום המשבר המתואר בסיפור.
הסיפור בהקשרו ,בקדמוניות ובסוגיית קידושין
אגדת הקרע זרה לרקע שבו שולבה הן בקדמוניות והן בסוגיית קידושין .חוקרים רבים העירו שהאגדה
חריגה על רקע הרצאתו השוטפת של יוספוס בקדמוניות ,וכי ניכר היטב שנתחבה אל רצף זה מתוך מקור
אחר .להלן הנימוקים המרכזיים שעלו במחקר.
ליברמן גורס הדפוס הספרדי 'כתובה ומונחת' ,אולם בדיקה של הדפוס עצמו העלתה שהקריאה הנכונה היא 'כרוכה 2 9
ומונחת') .לטעמי יש להעדיף את הקריאה 'כרוכה' -על ספר תורה להיות כרוך במפה ומונח במקום מובדל ומיוחד. 3 0
ראו ירושלמי ,ברכות ג ,ה (ו ע"ד) ,עמ' ' :30לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית .ר' ירמיה בשם רבי אבהו ,אם
היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר' .בסיפורנו ,ה'תורה' המטפורית כרוכה ומונחת 31
32
במקומה ,כראוי.
קיסטר ,מסורות אגדה ,עמ' ,203הערה ;65הנ"ל ,נוספות ,עמ' ,45וראו עוד להלן. 3 3
ראו השיחה האמוראית שנתחבה אל תוך המסורת העתיקה' :היה לו [=לינאי] לומר ,תינח תורה שבכתב תורה שבעל פה 3 4
35
מאי איכא למימר' (קידושין סו ע"א ,לפי גרסת ג).
תודתי לפרופ' סטיבן פראד על הערה זו.
ראו דברי ידין על אתר ,מגילת המקדש ,ב ,עמ' .177ראו גם השערתו של קיסטר ,המשחזר מאבק דרשני מתוך מגילת
המקדש שם ,וסכוליון א למגילת תענית ,ד/י בתמוז (נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,206 ,79-78וראו גם שם ,עמ' .)210-209
בעוד מגילת המקדש מדגישה את התורה הכתובה ,הסכוליון מצטט דרשה הדורשת את המילים 'על פי' לראיה שהלימוד
הוא על־פה .ראו קיסטר ,עוללות ,עמ' .315
לדיון נרחב בפסקה זו ולהפניות לספרות קודמת ראו מייסון ,יוספוס על הפרושים ,עמ' .245-230
מבוא ג.2
ראו למשל לוין ,המאבק הפוליטי ,עמ' ;72-70אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' ;143-141שוורץ ,באותו הזמן,
261
