Page 275 - josephus volume one
P. 275

‫נעם ורד‬

‫ג‪ 	.‬גם מצד התוכן ניכרת זרותו של הסיפור ביחס למסגרת הנרטיב הסובב אותו‪ .‬יוספוס מקדים‬
‫שהפרושים קינאו ביוחנן בשל הצלחתו (‪ ,)288‬אולם בגוף הסיפור מתברר שהורקנוס הוא תלמיד‬

                                                                          ‫הפרושים והם אוהבים אותו (שם)‪.‬‬
‫ד‪ 	.‬על פי הקדמתו של יוספוס‪ ,‬נגרם הקרע בשל קטנוניותם של הפרושים (שם)‪ ,‬ונטייתם לעורר את‬
‫ההמונים 'נגד המלך וגם נגד הכוהן הגדול'‪ .‬אולם בגוף הסיפור מתברר שהקרע היה תוצאת תככים של‬

                                               ‫אחרים‪ ,‬ולא באשמת הפרושים הנרדפים על לא עוול בכפם‪.‬‬
‫ה‪ 	.‬על פי הקדמת יוספוס היה יוחנן שליט מצליח שעורר קנאה שלא באשמתו‪ ,‬אולם על פי גוף הסיפור‬

                                                                      ‫טעה יוחנן בשיפוטו ונגרר אחרי מסית‪.‬‬
‫ו	‪ .‬על פי ההקדמה קינא העם בהורקנוס רק בשל הצלחתו‪ ,‬אולם מהסיפור אנו למדים שאיבת העם‬

                                                                   ‫נולדה בגלל ביטול חוקיהם של הפרושים‪.‬‬
‫ז‪ 	.‬התיאור האידילי של חיי יוחנן‪ ,‬הבא אחרי המעשה‪ ,‬אינו משתלב עם הקרע הקשה של השליט עם‬

                                ‫הפרושים רבי ההשפעה ועם התיאור של איבת העם כלפיו בגוף המעשה‪.‬‬
‫ח‪ 	.‬באופן כללי‪ ,‬דמותו של הורקנוס כפי שהיא עולה מהמעשה אינה תואמת את הדיוקן שמצייר יוספוס‬
‫בכל מקום אחר‪ .‬יוספוס היה מעריץ מושבע של הורקנוס וראה בו את השליט הכשר האחרון לבית‬
‫חשמונאי ומנהיג אידאלי‪    .‬תיאור זה אינו עולה בקנה אחד עם דמותו של השליט הנגרר‪ ,‬הפסיבי‬

                                                                                     ‫והאימפולסיבי שבסיפור‪.‬‬
‫לאור כל אלה הציעו חוקרים‪ ,‬שמסגרת הנרטיב של יוספוס בקדמ' יג ‪ ,300-299 ,288‬המקבילה‬
‫למלח' א ‪ 69-67‬ומשקפת עוינות כלפי הפרושים‪ ,‬מקורה בניקולאוס איש דמשק‪ ,‬ואילו מעשה הקרע‬
‫עם הפרושים מקורו במסורת פנים־יהודית‪    .‬לעומת זאת סבר מייסון שההקדמה לסיפור (‪ )288‬היא‬
‫מעשה ידי יוספוס עצמו‪    .‬כך או כך‪ ,‬אין חולק שהאגדה עצמה חריגה בנוף הסובב אותה וכי נתחבה‬

                                                                                             ‫אליו ממקור אחר‪.‬‬
‫גם בהקשרה התלמודי שולבה המסורת הנידונה באופן שרירותי אל תוך דיון הלכתי מאוחר וזר לה‬
‫לחלוטין‪    .‬הסיפור מובא בשם אביי כראיה לקביעתו שעד יחיד המעיד באישה שזינתה נאמן לאסרה על‬
‫בעלה כל עוד לא הכחישוהו שניים‪ .‬סדרת ההנחות המוצעת בסתם הסוגיה כדי ליצור קשר בין הסיפור‬
‫למסגרתו היא מלאכותית במפגיע‪ .‬הסוגיה מניחה שהשמועה בדבר שביה של אם ינאי‪( :‬א) התבררה‬
‫בהליך הלכתי־משפטי מסודר בערכאה כלשהי; (ב) הושמעה מפי עד אחד דווקא; (ג) הוכחשה בידי‬
‫שניים‪ .‬לכל אלה אין זכר בסיפור עצמו‪ .‬אין כל קשר בין המגמה הפוליטית‪ ,‬הנעוצה בהוויית הבית השני‪,‬‬
‫של האגדה גופה‪ ,‬לבין מסגרת הסוגיה ‪ -‬דיון הלכתי מן המאה הרביעית בבבל‪ .‬קלישותו של הקישור‬

‫ראו אלון‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,33-32‬הערה ‪ ;22‬מייסון‪ ,‬הפרושים‪ ,‬עמ' ‪ ;225‬גריי‪ ,‬דמויות נבואיות‪ ,‬עמ' ‪ .23-16‬גם חז"ל ראו‬                ‫‪	40‬‬
‫בו דמות חיובית‪ ,‬ראו הערך יוחנן ובת הקול‪ ,‬בסעיף הרקע ההיסטורי‪ .‬מבחינה זו ייחוס הסיפור לינאי אצל חז"ל הוא נוח‬                    ‫‪	41‬‬

                                                                                                   ‫יותר גם לשיטתם‪ ,‬וראו להלן‪.‬‬  ‫‪4	 2‬‬
‫לספרות קודמת ולדעתו שלו ראו שוורץ‪ ,‬באותו הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;244‬הנ"ל‪ ,‬יוספוס וניקולאוס‪ ,‬עמ' ‪ .159-158‬ראו גם הספרות‬                     ‫‪	43‬‬
‫המובאת אצל מייסון‪ ,‬יוספוס על הפרושים‪ ,‬עמ' ‪ ,222‬הערה ‪ .45‬אשר להנחה בדבר אופיה היהודי של אגדת הורקנוס‪ ,‬זו‬
‫נסמכת על האהדה לפרושים בסיפור ועל עצם קיומה של מקבילה תלמודית‪ .‬על אלה הוסיף מייסון (יוספוס על הפרושים‪,‬‬

                                                                                                  ‫‪ )221-219‬גם ראיות לשוניות‪.‬‬
                                                                                   ‫מייסון‪ ,‬יוספוס על הפרושים‪ ,‬עמ' ‪.227-222‬‬
                       ‫ראו למשל באומגרטן‪ ,‬ספרות חז"ל כמקור להיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪ ;38-37‬קלמין‪ ,‬בבל היהודית‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬

                                                                                                                                     ‫‪264‬‬
   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280