Page 280 - josephus volume one
P. 280

‫הקרע עם הפרושים‬

         ‫אחרים של ינאי‪ ,‬הנושאים את תואר המלוכה ביוונית‪ ,‬בצד עברית או ארמית‪ ,‬מוכרים לנו גם משנות‬
                                                                                                    ‫מלכותו המאוחרות‪.‬‬

         ‫אחרים קשרו אל סיפורנו קבוצה אחרת של חמישה עד שמונה מטבעות חריגים של ינאי‪ ,‬שעליהם‬
         ‫נכתב התואר הכפול 'כהן המלך'‪ .‬לדעת דן בר"ג‪ ,‬נטבעה קבוצה זו כדי לחזק את כפל המעמד של‬
         ‫ינאי‪ ,‬דווקא אל מול התביעה המתוארת בסיפורנו לוויתור על אחת המשרות‪ .‬בר"ג שיער כי לבסוף‬
         ‫הגיע השלטון למסקנה שאין תועלת במטבעות אלה לצרכים התעמולתיים של השושלת והטבעתם‬

                                                                                                              ‫הופסקה‪   .‬‬
         ‫כפי שפורט לעיל‪ ,‬בהקשר של קדמוניות היהודים ניכרות סתירות בין הסיפור לבין הנרטיב המקיף‬
         ‫אותו‪ ,‬שבו טורח יוספוס להדגיש את צדקתו‪ ,‬את הצלחתו ואת שלטונו ההרמוני של יוחנן הורקנוס‪ .‬כל‬
         ‫אלה אינם מתיישבים עם התנהגותו הקשוחה של השליט בסיפור ועם האיבה שרחשו לו הפרושים רבי‬
         ‫ההשפעה‪ ,‬והעם בעקבותיהם‪ .‬מכאן ראיה‪ ,‬לשיטתם של חוקרים אלה‪ ,‬שהסיפור המקורי לא הוסב על‬
         ‫יוחנן‪ .‬עוד טוענת סיעת חוקרים זו כי דיוקנו של השליט בסיפור אינו תואם גם את דמותו החיובית של‬
         ‫יוחנן הורקנוס כפי שהיא מצטיירת במקורות חז"ל אחרים‪    ,‬בעוד התיאורים הקשים בדבר רצחנותו‬
         ‫של ינאי וההתקוממות העממית נגדו‪ ,‬הן בפי יוספוס‪ ,‬הן בפשר נחום מקומראן (ראו להלן) והן בספרות‬

                                                                           ‫התלמודית‪ ,‬מתיישבים היטב עם סיפור זה‪.‬‬
         ‫אשר לדיבה בדבר שביה של אם השליט‪ ,‬מצביעים חוקרים אלה זה על עדותו של יוספוס עצמו‪,‬‬
         ‫המספר במקום אחר כי גם על אמו של ינאי הופצה שמועה שנשבתה‪    .‬ואכן‪ ,‬לדעת גדליה אלון‪ ,‬ניכרים‬
         ‫הן בפי יוספוס הן במקורות חז"ל עקבותיהן של מסורות חלוקות בשאלה מתי התרחש הקרע בין‬
         ‫הפרושים לחשמונאים‪ ,‬בימי יוחנן או בימי ינאי‪ .‬בסוגיית ברכות כט ע"א (שנזכרה לעיל) נאמר על יוחנן‬
         ‫כוהן גדול שבסוף ימיו נעשה צדוקי‪ ,‬האשמה המופנית במשתמע בסיפור שלנו כלפי ינאי דווקא‪ .‬אלון‬
         ‫עצמו נוטה לקבל את המסורת המאחרת ולהניח שהפרושים לא נאבקו מעולם עם יוחנן הורקנוס‪ ,‬לאור‬
         ‫עדותו של יוספוס ששנות שלטונו הסתיימו בשלווה‪ ,‬ולאור המשתמע ממנו ומספרות חז"ל גם יחד‪ ,‬שאף‬
         ‫ינאי החל את שלטונו ביחסים תקינים עם הפרושים עד שאירע המשבר‪ ,‬ומכאן שהקרע לא התחולל לפני‬
         ‫ימיו‪    .‬להלן‪ ,‬בערך צוואת ינאי נבקש לטעון שהמקור הנידון כאן וסיפור צוואת ינאי השתייכו במקורם‬

     ‫בר"ג‪ ,‬אלכסנדר ינאי‪ .‬ראוי לציין כי בר"ג מקבל דווקא את גרסת יוספוס‪ ,‬המייחס את הסיפור ליוחנן הורקנוס‪ ,‬וסבור‬                           ‫‪	76‬‬
     ‫שהתביעה הפרושית לוויתור על הכהונה הגדולה התעצמה בימי בנו ינאי‪ ,‬כעולה מהטענות שהושמעו גם נגד ייחוסו של‬                              ‫‪	77‬‬
     ‫זה (קדמ' יג ‪ ;373-372‬מלח' א ‪ ,88‬ראו להלן הערך ינאי‪/‬הכוהן שנרגם באתרוגים)‪ .‬לדעה אחרת בעניין המטבעות ראו‬                             ‫‪7	 8‬‬

                                                                                              ‫רגב‪ ,‬החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪ ,183‬הערה ‪.22‬‬         ‫‪	79‬‬
     ‫מקורות אלה נמנו ונידונו אצל אלון‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,33-32‬הערה ‪ .22‬ראו גם הרקע ההיסטורי בערך יוחנן ובת הקול‪.‬‬
     ‫קדמ' יג ‪ .372‬לדיון במעשה זה ראו להלן‪ ,‬הערך ינאי‪/‬הכוהן שנרגם באתרוגים‪ .‬להצעה המייחסת את דיבת השבי לקרב‬
     ‫מאוחר (‪ 135‬לפה"ס)‪ ,‬שהתרחש במודיעין בין יוחנן הורקנוס ומצביא מטעמו של אנטיוכוס סידטס (מק"א טז ‪ ,)4‬ראו אילן‬
     ‫ונעם‪ ,‬שרידים‪ .‬מעניין שגם על אשת הורקנוס‪ ,‬שהיא אולי אמו של ינאי‪ ,‬בדומה לאמו של הורקנוס‪ ,‬מעיד יוספוס במקום‬
     ‫אחר שאכן נשבתה בפועל ביד בנה אריסטובולוס ואף מתה בשביה (קדמ' יג ‪ ,)302‬אלא שכאן מדובר בזמן שינאי היה‬
     ‫אדם מבוגר‪ ,‬ולפיכך לא היה בכך כדי לפסלו מן הכהונה‪ .‬אף על פי כן קושר גלר‪ ,‬ינאי‪ ,‬עמ' ‪ ,210-209‬אירוע זה להשמצה‬
     ‫בדבר ֵאם ינאי בסיפור התלמודי‪ .‬ואולם לדעת שטרן‪ ,‬יהודה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪ ,198‬הערה ‪( 7‬ובעקבותיו גודבלט‪ ,‬איחוד‬
     ‫הכהונה והמלוכה‪ ,‬עמ' ‪ ,)14‬הכוונה בקדמ' יג ‪ 372‬היא שינאי היה ממוצא של שבויים ולא בן שבויה ממש‪ ,‬ואין כל קשר‬

                                                 ‫בין המאסר המאוחר המתואר בקדמ' יג ‪ 302‬לבין דיבת האם השבויה בסיפורנו‪.‬‬
                                                                                                                             ‫אלון‪ ,‬שם‪.‬‬

‫‪269‬‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285