Page 280 - josephus volume one
P. 280
הקרע עם הפרושים
אחרים של ינאי ,הנושאים את תואר המלוכה ביוונית ,בצד עברית או ארמית ,מוכרים לנו גם משנות
מלכותו המאוחרות.
אחרים קשרו אל סיפורנו קבוצה אחרת של חמישה עד שמונה מטבעות חריגים של ינאי ,שעליהם
נכתב התואר הכפול 'כהן המלך' .לדעת דן בר"ג ,נטבעה קבוצה זו כדי לחזק את כפל המעמד של
ינאי ,דווקא אל מול התביעה המתוארת בסיפורנו לוויתור על אחת המשרות .בר"ג שיער כי לבסוף
הגיע השלטון למסקנה שאין תועלת במטבעות אלה לצרכים התעמולתיים של השושלת והטבעתם
הופסקה .
כפי שפורט לעיל ,בהקשר של קדמוניות היהודים ניכרות סתירות בין הסיפור לבין הנרטיב המקיף
אותו ,שבו טורח יוספוס להדגיש את צדקתו ,את הצלחתו ואת שלטונו ההרמוני של יוחנן הורקנוס .כל
אלה אינם מתיישבים עם התנהגותו הקשוחה של השליט בסיפור ועם האיבה שרחשו לו הפרושים רבי
ההשפעה ,והעם בעקבותיהם .מכאן ראיה ,לשיטתם של חוקרים אלה ,שהסיפור המקורי לא הוסב על
יוחנן .עוד טוענת סיעת חוקרים זו כי דיוקנו של השליט בסיפור אינו תואם גם את דמותו החיובית של
יוחנן הורקנוס כפי שהיא מצטיירת במקורות חז"ל אחרים ,בעוד התיאורים הקשים בדבר רצחנותו
של ינאי וההתקוממות העממית נגדו ,הן בפי יוספוס ,הן בפשר נחום מקומראן (ראו להלן) והן בספרות
התלמודית ,מתיישבים היטב עם סיפור זה.
אשר לדיבה בדבר שביה של אם השליט ,מצביעים חוקרים אלה זה על עדותו של יוספוס עצמו,
המספר במקום אחר כי גם על אמו של ינאי הופצה שמועה שנשבתה .ואכן ,לדעת גדליה אלון ,ניכרים
הן בפי יוספוס הן במקורות חז"ל עקבותיהן של מסורות חלוקות בשאלה מתי התרחש הקרע בין
הפרושים לחשמונאים ,בימי יוחנן או בימי ינאי .בסוגיית ברכות כט ע"א (שנזכרה לעיל) נאמר על יוחנן
כוהן גדול שבסוף ימיו נעשה צדוקי ,האשמה המופנית במשתמע בסיפור שלנו כלפי ינאי דווקא .אלון
עצמו נוטה לקבל את המסורת המאחרת ולהניח שהפרושים לא נאבקו מעולם עם יוחנן הורקנוס ,לאור
עדותו של יוספוס ששנות שלטונו הסתיימו בשלווה ,ולאור המשתמע ממנו ומספרות חז"ל גם יחד ,שאף
ינאי החל את שלטונו ביחסים תקינים עם הפרושים עד שאירע המשבר ,ומכאן שהקרע לא התחולל לפני
ימיו .להלן ,בערך צוואת ינאי נבקש לטעון שהמקור הנידון כאן וסיפור צוואת ינאי השתייכו במקורם
בר"ג ,אלכסנדר ינאי .ראוי לציין כי בר"ג מקבל דווקא את גרסת יוספוס ,המייחס את הסיפור ליוחנן הורקנוס ,וסבור 76
שהתביעה הפרושית לוויתור על הכהונה הגדולה התעצמה בימי בנו ינאי ,כעולה מהטענות שהושמעו גם נגד ייחוסו של 77
זה (קדמ' יג ;373-372מלח' א ,88ראו להלן הערך ינאי/הכוהן שנרגם באתרוגים) .לדעה אחרת בעניין המטבעות ראו 7 8
רגב ,החשמונאים ,עמ' ,183הערה .22 79
מקורות אלה נמנו ונידונו אצל אלון ,מחקרים ,א ,עמ' ,33-32הערה .22ראו גם הרקע ההיסטורי בערך יוחנן ובת הקול.
קדמ' יג .372לדיון במעשה זה ראו להלן ,הערך ינאי/הכוהן שנרגם באתרוגים .להצעה המייחסת את דיבת השבי לקרב
מאוחר ( 135לפה"ס) ,שהתרחש במודיעין בין יוחנן הורקנוס ומצביא מטעמו של אנטיוכוס סידטס (מק"א טז ,)4ראו אילן
ונעם ,שרידים .מעניין שגם על אשת הורקנוס ,שהיא אולי אמו של ינאי ,בדומה לאמו של הורקנוס ,מעיד יוספוס במקום
אחר שאכן נשבתה בפועל ביד בנה אריסטובולוס ואף מתה בשביה (קדמ' יג ,)302אלא שכאן מדובר בזמן שינאי היה
אדם מבוגר ,ולפיכך לא היה בכך כדי לפסלו מן הכהונה .אף על פי כן קושר גלר ,ינאי ,עמ' ,210-209אירוע זה להשמצה
בדבר ֵאם ינאי בסיפור התלמודי .ואולם לדעת שטרן ,יהודה החשמונאית ,עמ' ,198הערה ( 7ובעקבותיו גודבלט ,איחוד
הכהונה והמלוכה ,עמ' ,)14הכוונה בקדמ' יג 372היא שינאי היה ממוצא של שבויים ולא בן שבויה ממש ,ואין כל קשר
בין המאסר המאוחר המתואר בקדמ' יג 302לבין דיבת האם השבויה בסיפורנו.
אלון ,שם.
269
