Page 278 - josephus volume one
P. 278

‫הקרע עם הפרושים‬

         ‫שגרסת יוספוס ההיסטוריון עדיפה מגרסת התלמוד‪ ,‬שלדעתם אינה אלא אגדה עממית‪ ,‬מנותקת מכל‬
         ‫רצף של נרטיב היסטורי‪ .‬הראשונה נשתמרה בספר שנכתב בסוף המאה הא' לספירה‪ ,‬ואילו השנייה‬
         ‫נקרית בתוך התלמוד הבבלי האקלקטי‪ ,‬הרחוק בזמנו ובמקומו מן האירועים‪ .‬לפיכך מקובל במחקר‬
         ‫לזהות את גיבור הסיפור המקורי עם יוחנן הורקנוס‪ ,‬כשיטת יוספוס‪ ,‬ולא עם ינאי‪ ,‬כגרסת הבבלי‪   .‬‬
         ‫עוד נטען כי סביר יותר לחשוד באמו של יוחנן הורקנוס‪ ,‬אשת שמעון החשמונאי‪ ,‬שנשבתה בימי המרד‬
         ‫החשמונאי במודיעין‪    ,‬מה שאין כן באמו של ינאי‪ ,‬אשת יוחנן הורקנוס‪ ,‬שחייתה דור אחד מאוחר יותר‪.‬‬
         ‫היה מי שהעיר שגם חז"ל תלו ביוחנן הורקנוס תפנית פוליטית בכיוונם של הצדוקים בסוף ימיו‪    ,‬ועובדה‬
         ‫זו הולמת את גרסתו של יוספוס דווקא‪ .‬מנחם שטרן ציין שגם בגרסת מלחמת היהודים‪ ,‬החסרה את‬
         ‫סיפורנו ואינה תלויה בו‪ ,‬מתואר מרד עממי נגד יוחנן הורקנוס דווקא‪ ,‬ומכאן שראשיתו של הקרע בימיו‬

                                      ‫של שליט זה ולא בימי בנו‪ ,‬בהתאם לגרסתו של סיפור הקרע אצל יוספוס‪   .‬‬
         ‫את החילוף של יוחנן בינאי מסבירים רבים בנטייתם של חז"ל לאחד בין דמויות היסטוריות שונות‬
         ‫שלא היו בקיאים בפרטי חייהן‪ ,‬ולייחס מסורות רבות לגיבורים ‪ -‬או נבלים ‪ -‬ארכיטיפיים על חשבונם‬
         ‫של אישים מוכרים פחות‪    .‬אף כאן‪ ,‬לפי דעה זו‪ ,‬ניכרת הנטייה הקבועה של חכמינו לשרטט דיוקן‬
         ‫שלילי של ינאי המלך‪ ,‬ולייחס לו כל משגה וכל פגיעה ב'חכמים'‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדיקתנו העלתה כי בכל‬
         ‫הנוגע בתלמוד הבבלי‪ ,‬התרשמות מחקרית זו רחוקה מלהיות מדויקת‪    .‬ראיה מפורשת לנטייה להחליף‬
         ‫בין שמותיהם של יוחנן וינאי מצאנו בפי אביי במקום אחר‪' :‬אמר אביי‪ ,‬הוא ינאי הוא יוחנן'‪    .‬והנה‪,‬‬

     ‫בין המחקרים הנזכרים לעיל‪ ,‬הערות ‪ ,47–46‬העדיפו את גרסת יוספוס דרנבורג‪ ,‬משא ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ,39-38‬הערה ‪;9‬‬                         ‫‪6	 2‬‬
     ‫‪ ,47‬הערה ‪ ;2‬אפטוביצר; צ'ריקובר; ניוזנר‪ ,‬מסורות חז"ל על הפרושים; אפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ .‬ראו גם רבין‪,‬‬
     ‫ינאי והפרושים‪ ,‬עמ' ‪ ;9-8‬כהן‪ ,‬מסורות היסטוריות מקבילות‪ ,‬עמ' ‪ ;14‬שטרן‪ ,‬יהודה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪ ,188‬הערה ‪30‬‬                          ‫‪	63‬‬
     ‫ועמ' ‪ ;199‬גודבלט‪ ,‬איחוד הכהונה והמלוכה‪ ,‬עמ' ‪ ;13‬רגב‪ ,‬הצדוקים והלכתם‪ ,‬עמ' ‪ .255-254‬ראו לאחרונה גם רפפורט‪,‬‬                        ‫‪	64‬‬
     ‫בית חשמונאי‪ ,‬עמ' ‪ ;292-291‬רגב‪ ,‬החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪ .156‬על אלה יש להוסיף את ההפניות אצל פרידלנדר‪ ,‬הקרע‪ ,‬עמ'‬                          ‫‪6	 5‬‬
     ‫‪ ,443‬הערה ‪ ;3‬גלר‪ ,‬ינאי‪ ,‬עמ' ‪ ,203‬הערה ‪ ;6‬ואפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪ ,183‬הערה ‪ .183‬גם גרץ‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬                    ‫‪	66‬‬
     ‫ג‪ ,‬עמ' ‪ ,689-687‬ולוי‪ ,‬המקורות התלמודיים‪ ,‬העדיפו‪ ,‬בדומה לרוב יורשיהם‪ ,‬לזהות את גיבור הסיפור עם יוחנן הורקנוס‪,‬‬                    ‫‪	67‬‬
     ‫כגרסת יוספוס‪ ,‬על פני הזיהוי התלמודי עם ינאי‪ .‬ועם זה טענו שניהם לייחודה ולקדמותה של המסורת בקידושין ואף‬                          ‫‪6	 8‬‬
     ‫ראו בה קטע מתוך כרוניקה חשמונאית אבודה (ראו עוד להלן)‪ .‬לגישה דומה ראו קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪,139-136‬‬
     ‫וצייטלין‪ ,‬המדינה החשמונאית‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,169‬שהעריכו שדווקא גרסת התלמוד היא העתיקה יותר‪ ,‬ובכל זאת ראו באזכורו‬
     ‫של ינאי שיבוש; ובאומגרטן‪ ,‬ספרות חז"ל כמקור להיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪ ,46‬הערה ‪ ,116‬שלמרות המשמעות ההיסטורית שייחס‬

                                                                 ‫למסורת התלמודית‪ ,‬העדיף את התאריך של קדמוניות היהודים‪.‬‬
     ‫לפירוט ראו גודבלט‪ ,‬איחוד הכהונה והמלוכה‪ ,‬עמ' ‪ ,12‬הערה ‪ .20‬אגב‪ ,‬יוספוס אמנם מספר במקום אחר שאמו של יוחנן‬
     ‫נשבתה‪ ,‬אולם המדובר בזמן מאוחר בעשרות שנים ממרד המקבים‪ ,‬בשעה שיוחנן בנה היה כבר אדם מבוגר ולפיכך לא‬
     ‫היה בשבי זה כדי לפסול את ייחוסו לכהונה‪ .‬האם הוחזקה בת ערובה ולבסוף נרצחה בידי תלמי חתנה שביקש לתפוס‬

                                                                                                    ‫את השלטון (קדמ' יג ‪.)235-228‬‬
                    ‫ברכות כט ע"א‪ ,‬ראו להלן‪ .‬ראו למשל קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ;139‬שטרן‪ ,‬יהודה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪.199‬‬

                                                                                                ‫שטרן‪ ,‬יהודה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪.199‬‬
     ‫על נטייה זו בפני עצמה ראו למשל כהן‪ ,‬מסורות מקבילות‪ ,‬עמ' ‪ .11‬על 'ינאי המלך' כשם פרוטוטיפי ראו הספרות שציין‬
     ‫גודבלט‪ ,‬איחוד הכהונה והמלוכה‪ ,‬עמ' ‪ ,13‬הערה ‪ .21‬בהקשר דידן כבר העיר דרנבורג‪ ,‬משא ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ,38‬הערה‬
     ‫‪ ,9‬כי 'בשם הזה יקראו לכל בני משפחת חשמונאי בלי הבדל'‪ ,‬וכי 'היה השם ינאי בעיניו כשם הכולל' (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,39‬הערה‬

                                                                                                           ‫‪ ,)9‬ורבים הלכו בעקבותיו‪.‬‬
                                                                                                ‫ראו נספח ב לערך זה מאת טל אילן‪.‬‬
     ‫ברכות כט ע"א‪ .‬אבל לשיטת רבא‪ ,‬שם‪' ,‬ינאי לחוד ויוחנן לחוד'‪ .‬מרקהם גלר (גלר‪ ,‬ינאי) ביקש לפרש ששני האמוראים‬
     ‫במסכת ברכות לא נחלקו בזהותם של שני האישים‪ ,‬אלא בנוגע לשתי גרסותיו של סיפורנו כפי שהוא מופיע בקדמוניות‬

‫‪267‬‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283