Page 278 - josephus volume one
P. 278
הקרע עם הפרושים
שגרסת יוספוס ההיסטוריון עדיפה מגרסת התלמוד ,שלדעתם אינה אלא אגדה עממית ,מנותקת מכל
רצף של נרטיב היסטורי .הראשונה נשתמרה בספר שנכתב בסוף המאה הא' לספירה ,ואילו השנייה
נקרית בתוך התלמוד הבבלי האקלקטי ,הרחוק בזמנו ובמקומו מן האירועים .לפיכך מקובל במחקר
לזהות את גיבור הסיפור המקורי עם יוחנן הורקנוס ,כשיטת יוספוס ,ולא עם ינאי ,כגרסת הבבלי .
עוד נטען כי סביר יותר לחשוד באמו של יוחנן הורקנוס ,אשת שמעון החשמונאי ,שנשבתה בימי המרד
החשמונאי במודיעין ,מה שאין כן באמו של ינאי ,אשת יוחנן הורקנוס ,שחייתה דור אחד מאוחר יותר.
היה מי שהעיר שגם חז"ל תלו ביוחנן הורקנוס תפנית פוליטית בכיוונם של הצדוקים בסוף ימיו ,ועובדה
זו הולמת את גרסתו של יוספוס דווקא .מנחם שטרן ציין שגם בגרסת מלחמת היהודים ,החסרה את
סיפורנו ואינה תלויה בו ,מתואר מרד עממי נגד יוחנן הורקנוס דווקא ,ומכאן שראשיתו של הקרע בימיו
של שליט זה ולא בימי בנו ,בהתאם לגרסתו של סיפור הקרע אצל יוספוס .
את החילוף של יוחנן בינאי מסבירים רבים בנטייתם של חז"ל לאחד בין דמויות היסטוריות שונות
שלא היו בקיאים בפרטי חייהן ,ולייחס מסורות רבות לגיבורים -או נבלים -ארכיטיפיים על חשבונם
של אישים מוכרים פחות .אף כאן ,לפי דעה זו ,ניכרת הנטייה הקבועה של חכמינו לשרטט דיוקן
שלילי של ינאי המלך ,ולייחס לו כל משגה וכל פגיעה ב'חכמים' .עם זאת ,בדיקתנו העלתה כי בכל
הנוגע בתלמוד הבבלי ,התרשמות מחקרית זו רחוקה מלהיות מדויקת .ראיה מפורשת לנטייה להחליף
בין שמותיהם של יוחנן וינאי מצאנו בפי אביי במקום אחר' :אמר אביי ,הוא ינאי הוא יוחנן' .והנה,
בין המחקרים הנזכרים לעיל ,הערות ,47–46העדיפו את גרסת יוספוס דרנבורג ,משא ארץ־ישראל ,עמ' ,39-38הערה ;9 6 2
,47הערה ;2אפטוביצר; צ'ריקובר; ניוזנר ,מסורות חז"ל על הפרושים; אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית .ראו גם רבין,
ינאי והפרושים ,עמ' ;9-8כהן ,מסורות היסטוריות מקבילות ,עמ' ;14שטרן ,יהודה החשמונאית ,עמ' ,188הערה 30 63
ועמ' ;199גודבלט ,איחוד הכהונה והמלוכה ,עמ' ;13רגב ,הצדוקים והלכתם ,עמ' .255-254ראו לאחרונה גם רפפורט, 64
בית חשמונאי ,עמ' ;292-291רגב ,החשמונאים ,עמ' .156על אלה יש להוסיף את ההפניות אצל פרידלנדר ,הקרע ,עמ' 6 5
,443הערה ;3גלר ,ינאי ,עמ' ,203הערה ;6ואפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' ,183הערה .183גם גרץ ,היסטוריה, 66
ג ,עמ' ,689-687ולוי ,המקורות התלמודיים ,העדיפו ,בדומה לרוב יורשיהם ,לזהות את גיבור הסיפור עם יוחנן הורקנוס, 67
כגרסת יוספוס ,על פני הזיהוי התלמודי עם ינאי .ועם זה טענו שניהם לייחודה ולקדמותה של המסורת בקידושין ואף 6 8
ראו בה קטע מתוך כרוניקה חשמונאית אבודה (ראו עוד להלן) .לגישה דומה ראו קלוזנר ,היסטוריה ,ג ,עמ' ,139-136
וצייטלין ,המדינה החשמונאית ,א ,עמ' ,169שהעריכו שדווקא גרסת התלמוד היא העתיקה יותר ,ובכל זאת ראו באזכורו
של ינאי שיבוש; ובאומגרטן ,ספרות חז"ל כמקור להיסטוריה ,עמ' ,46הערה ,116שלמרות המשמעות ההיסטורית שייחס
למסורת התלמודית ,העדיף את התאריך של קדמוניות היהודים.
לפירוט ראו גודבלט ,איחוד הכהונה והמלוכה ,עמ' ,12הערה .20אגב ,יוספוס אמנם מספר במקום אחר שאמו של יוחנן
נשבתה ,אולם המדובר בזמן מאוחר בעשרות שנים ממרד המקבים ,בשעה שיוחנן בנה היה כבר אדם מבוגר ולפיכך לא
היה בשבי זה כדי לפסול את ייחוסו לכהונה .האם הוחזקה בת ערובה ולבסוף נרצחה בידי תלמי חתנה שביקש לתפוס
את השלטון (קדמ' יג .)235-228
ברכות כט ע"א ,ראו להלן .ראו למשל קלוזנר ,היסטוריה ,ג ,עמ' ;139שטרן ,יהודה החשמונאית ,עמ' .199
שטרן ,יהודה החשמונאית ,עמ' .199
על נטייה זו בפני עצמה ראו למשל כהן ,מסורות מקבילות ,עמ' .11על 'ינאי המלך' כשם פרוטוטיפי ראו הספרות שציין
גודבלט ,איחוד הכהונה והמלוכה ,עמ' ,13הערה .21בהקשר דידן כבר העיר דרנבורג ,משא ארץ־ישראל ,עמ' ,38הערה
,9כי 'בשם הזה יקראו לכל בני משפחת חשמונאי בלי הבדל' ,וכי 'היה השם ינאי בעיניו כשם הכולל' (שם ,עמ' ,39הערה
,)9ורבים הלכו בעקבותיו.
ראו נספח ב לערך זה מאת טל אילן.
ברכות כט ע"א .אבל לשיטת רבא ,שם' ,ינאי לחוד ויוחנן לחוד' .מרקהם גלר (גלר ,ינאי) ביקש לפרש ששני האמוראים
במסכת ברכות לא נחלקו בזהותם של שני האישים ,אלא בנוגע לשתי גרסותיו של סיפורנו כפי שהוא מופיע בקדמוניות
267
