Page 271 - josephus volume one
P. 271
נעם ורד
ח .בגרסת בקדמוניות האשמת הפרושים היא תוצאה של העלבון שהוטח במנהיג החשמונאי .במסורת
שבתלמוד ,לעומת זאת ,המהלך הפוך .רק בעקבות האשמתם של הפרושים בהתנגדות לשלטונו של
המלך מושמעת גם הדיבה על ייחוסו ,והיא נתפסת כהוכחה לאשמת הפרושים.
ט .על פי יוספוס נבחנים הפרושים באמצעות העונש שיציעו לאיש שהעליב את השליט .על פי המסורת
בקידושין המבחן הוא' :הקם להם בציץ שבין עיניך ...הקים להם בציץ שבין עיניו' .כפי שכבר פירש
אברהם קרוכמאל ,והרחיב שאול ליברמן ,אין הפועל 'הקם' מתפרש בהקשר זה בעמידה ,כפי
שפירשוהו בטעות קדמונים ומאוחרים ,כי אם בשבועה ובהשבעה ('השבע אותם') ,כמשמעו של הפועל
קו"ם בארמית .פועל זה נקרה פעמים ספורות במשמעות של שבועה גם במקורות עבריים ,כגון במגילות
ים המלח ,במשנה וכנראה גם במקורם העברי של כמה חיבורים עבריים מימי בית שני שנשתמרו בידנו
רק בתרגום ליוונית .נראה שכוונת הסיפור היא שאלעזר יעץ למלך להשביע את הפרושים בציץ הזהב
של הכוהן הגדול שהם נאמנים למלך ומקבלים את שררתו הכפולה כמלך וכוהן גדול .שבועה בעבודת
המקדש ,בבגדי הכוהן הגדול ובעיקר בציץ שהשם המפורש חרות עליו הייתה נוהג יהודי מקובל .שבועה
כזאת מתאימה במיוחד בהקשר זה ,שבו עומד למבחן 'כתר כהונה' של הכוהן הגדול ,שהציץ הוא סמלו
המובהק.
י .רק הבבלי מוסר שיחה בין אלעזר וינאי בדבר גורלה של התורה בלא הפרושים .אלעזר מרגיע את
חששותיו של המלך מפני רמיסת הפרושים בתארו ספר תורה מוחשי -מגילה ' -כרוכה ומונחת',
הפתוחה לכול ללמוד בה ,בלא צורך בהנחיה של הפרושים .אורבך הציע כאן ,בהסתמך על עד נוסח עקיף,
את הקריאה' :כתובה ומונחת' ,אולם לנוסח זה אין זכר בכתבי היד ,וכבר נדחה בידי כמה חוקרים .
יהודה בן גדידיה עבר על 'לא תתגודדו' (דברים יד ,1כפרשנות חז"ל -לא תעשו אגודות אגודות) .פרשנות זו ,כמו 21
פרשנותו של אפרון לעיל ,אינה אלא דרשה .על משמעות השם פכורה ,אביו של אלעזר הנזכר בירושלמי (ראו להלן) ראו
2 2
ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ח ,עמ' ,748הערה ,43ונראה שביקש לרמוז שם גם לגרסה 'פועירה' שבמקומנו.
התיאור 'שבין עיניך'' ,שבין עיניו' תמוה לכאורה ,שהרי מקומו של הציץ ' ַעל ֵמ ַצח ַא ֲהרֹן' (שמות כח .)38ואולם הביטוי 23
'ציץ ...בין עיניו' מוכר גם במקורות אחרים בספרות חז"ל (תוספתא ,חלה א ,י; שיר השירים זוטא ד ,ג) .ואמנם ,בתרגום 24
אונקלוס שם ,תורגם 'מצח'' :בית עינוהי' (תודתי לפרופ' יואל אליצור על הערה זו) ,ומקורו בהקבלה השמית העתיקה
2 5
בין הלשונות 'ראש' ו'בין עיניים' (ראו אבישור ,על הצירופים ,עמ' ,203-202תודתי לד"ר נועם מזרחי על הפניה זו). 2 6
קרוכמאל ,פירושים ,עמ' ' :218ואולם אנכי בעניותי לא עמידה ולא קימה ולא ישיבה ולא שכיבה קא חזינא ...שישביע 27
אותם בציץ שבין עיניו כי יקבלו עליהם שררתו המכופלת כמלך וכהן גדול' .גם גרץ ,היסטוריה ,ג ,687 ,רמז שלפועל 'הקם' 28
יש משמעות יחידאית כאן.
ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ו-ז ,נשים ,עמ' ,397הערה .14
ראו למשל רש"י ד"ה 'הקם להם בציץ שבין עיניך'' :תן ציץ הקדש על מצחך ויעמדו על רגליהם לפי שהשם כתוב בו
והם יגלו את לבם' .כפי שכבר העיר קרוכמאל ,פירושו של הפועל בשבועה פוטרת אותנו מהתלבטותם של רש"י ,שם,
התוספות ,ד"ה 'הקם' ,וראשונים נוספים (ראו אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' )151בשאלה כיצד התיר ינאי
לעצמו להתהלך עטור בציץ בשעת סעודה של חולין ,שכן השבועה בציץ אינה מחייבת כלל את מציאותו במחיצת
הנשבע ,כשם ששבועה בעבודת המקדש ,בתורה או בשמו של משה (ראו ליברמן ,שם) היא שבועה מופשטת שאינה
תלויה במציאותו של חפץ כלשהו.
ראו שיפמן ,הלכה ,עמ' ,164הערה .191
ראו אלון ,מחקרים ,א ,עמ' .189
ראו ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,שם; שיפמן ,שם ,ולא כאפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' .152
אורבך ,מחקרים ,עמ' .65אבל ראו באומגרטן ,ספרות חז"ל כמקור להיסטוריה ,עמ' ,37הערה .87הנוסח 'כרוכה ומונחת'
הוא המתועד בקטע הגניזה (בניגוד לדברי רוזנטל ,המורה ,עמ' ח) בכתבי היד ובדפוסים (על פי מאגר כתבי היד של מכון
260
