Page 269 - josephus volume one
P. 269
נעם ורד
היסטוריים ,הוא תולה את התהליך בתקרית חד־פעמית ,שתככים של יחידים בצד מזל ביש שיחקו בה
תפקיד מרכזי .חוץ מן הדמיון היסודי בשלד העלילה ,ניכרת בין שתי הגרסות גם קרבה מפתיעה בפרטים,
ולעתים מבצבצת מבעד להבדל השפות -יוונית ועברית -אפילו קרבה בלשון ובניסוח.
א .שמו של הנבל ,אלעזר ,שווה בשתי הגרסות ,ואף האקספוזיציה המציגה אותו באמצעות רצף של
תארים שליליים דומה מאוד בשני הסיפורים .אגב ,תופעה זו חריגה בספרות התלמודית .אגדת חז"ל
אינה נוהגת בדרך כלל לאפיין את גיבוריה באופן ישיר ,בתיאור מקדים ,אלא להציגם באופן עקיף,
באמצעות דבריהם או פעולותיהם .
ב .קריאת המרי של מתנגד השליט על פי הבבלי' :רב לך כתר מלכות ,הנח כתר כהונה '...היא מקבילתו
הכמעט מדויקת של הנוסח היווני בקדמוניותτὴν ἀρχιερωσύνην ἀπόθου, καὶ μόνον ἀρκείτω σοι :
'( τὸ ἄρχειν τοῦ λαοῦהנח את הכהונה הגדולה והסתפק בכך שאתה מושל העם').
ג .הידיעה שאמו של השליט הייתה שבויה מוגדרת בשתי הגרסות כשמועה ('שמענו מפי הזקנים''/שהיו
אומרים') .נראה ששבי מדומה זה אירע ,לפי שתי הגרסות ,בימי מרד המקבים .גרסת יוספוס מציינת את
הזמן -ימי אנטיוכוס אפיפנס ,ואילו המסורת בבבלי מציינת את המקום -מודיעים/מודיעית .אנו,
שגדלנו על ברכי המסופר בספר מקבים ,תופסים את זיהויה של מודיעין עם המרד החשמונאי כמובן
מאליו .אבל יש לשים לב שבכל מרחביה של ספרות חז"ל לא שמענו מעולם על מודיעין כמולדת השושלת
החשמונאית או כזירת המרד ,בשום הקשר אחר העוסק בחשמונאים או בחנוכה ,ונדמה שחכמינו לא
הכירו פרט זה כלל ועיקר .לשון אחר ,גם כאן לפנינו חריגה ממנהגה של ספרות חז"ל.
ד .בשני הסיפורים מודגש שהשמועה בדבר ייחוסו של השליט לא הייתה אמת ולא הוכחה ('ויבוקש
הדבר ולא נמצא''/שקר היה הדבר') .בשתיהן מודגש כעסם של החכמים/הפרושים בשמעם דיבה זו
('ויבדלו חכמי ישראל בזעם' .)καὶ πάντες δ' οἱ Φαρισαῖοι σφοδρῶς ἠγανάκτησανגם במקרה זה,
המאפיין המשותף בין המסורת התלמודית לבין גרסת יוספוס הוא חריג בנופה של ספרות חז"ל .תיאור
מפורש של רגשות המלווים את המעשים נדיר מאוד במעשי חכמים.
ה .גם במקום שהגרסות נבדלות אפשר לזהות עקבות של מאפייני הסיפור האחד בתוך רעהו .המשפט:
'הדיוט שביש'[ראל] כך הוא דינו ואתה מלך וכהן גדו'[ל] כך הוא דינך?' אינו מובן ,שכן לא נזכר למעלה
ממנו 'דינו' של הדיוט ,ועל כן לא ברור אל מה משווה אלעזר את דינו של המלך .כפי שכבר הראו גרץ,
דרנבורג ואחרים ,חלה כאן בהכרח השמטה בברייתא שבתלמוד .השמטה זו ניתנת להשלמה אך ורק
לאור המקבילה בקדמוניות ,שם נבחנים הפרושים בעונש שישיתו על מחרפו של יוחנן הורקנוס ,והם
גוזרים עליו מלקות ומאסר ,עונש שנראה להורקנוס קל מדי .חוליה זו היא החסרה במסורת בבבלי ,שכן
ראו ניוזנר ,מפוליטיקה לחסידות ,עמ' .59 9
'לא רק הגדים ישירים [ה]מאפיינים [את הדמות] מעטים ,אלא אפילו מסירת פרטים עובדתיים על דמות בעלת שם כמעט 1 0
ואין למצוא' (מאיר ,הדמויות הפועלות ,עמ' ,330ההבהרות בסוגריים מרובעים שלי -ו"נ) .על האמצעים החסכניים
1 1
שנוקטות אגדות חז"ל בעיצוב גיבוריהן ראו רווה ,מעט מהרבה ,עמ' .54-50 12
תודתי לטל אילן על הערה חשובה זו. 13
ראו עוד להלן.
גרץ ,היסטוריה ,ג ,עמ' ;688דרנבורג ,משא ארץ־ישראל ,עמ' ,39-38הערה ;9ניוזנר ,מסורות חז"ל על הפרושים ,א ,עמ'
,175ג ,עמ' ;250אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' ;153שוורץ ,התנגדות הפרושים ,עמ' .446לדעה שונה ראו
קלמין ,בבל היהודית ,עמ' ,210הערה .101
258
